בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה.
חברה נוסדה כדי להקים מפעל . בהיא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל.
במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל, שיועדו להשקעה במפעל.
ביוני 2001, קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף לא מבוטלים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.
יום למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה.
לאחר בירור, הבנק פיטר את מנהל הסניף והעובדים שאפשרו את המשיכות.
כעבור כמעט שבע שנים, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים ולכן הוא צריך להחזיר לה את הכספים שהוצאו מהחשבון שלא כדין, בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכל היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.
מטעם הבנק נטען שהעובד היה בעל ייפוי כח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו".
לטענתו, כל הפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות בנקים שונים למטרות בלתי כשרות. לכל הפחות, נטען, שהחברה נהגה ברשלנות, ולכן אין להטיל על הבנק אחריות כלשהי.
הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.
בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים לו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד, שניצל את ייפוי הכח שהוענק לו, ואף ישב בכלא על כך.
הוצאות הולמות
השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה השופטת בפסק דינה.
השופטת קבעה שהבנק לא הוכיח שהעובד פעל כשליח של החברה, ולכן התרשל כשאפשר לו לפעול בחשבון הבנק של החברה ללא הרשאה.
השופטת – שסברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען – גם דחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש.
לפיכך קיבלה השופטת כהן את התביעה באופן חלקי. היא פסקה שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון בסך 6,466,835 שקל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, אותן העמידה על 200 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
- ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס,
- ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
עוד מאמרים בנושא...
ניהול והובלת צוותים: מדריך מעמיק לבניית הצלחה ארגונית
ניהול צוותים בארגונים מודרניים הוא אומנות מורכבת המחברת בין אנשים, תהליכים ותוצאות. בעולם שבו יש הצלחה עסקית תלויה בשיתוף פעולה, יצירתיות ומוטיבציה, מנהלים לא רק להיות מומחים בתחומם, אלא גם להוביל צוות בצורה מעצימה ומקצועית. פוסט זה יספק לכם כל מעשיים לבניית צוותים מנצחים ,
פיתוח ארגוני והכשרות עובדים: המפתח להצלחה עסקית מתמשכת
הקדמה בסביבה העסקית הדינמית של ימינו, ארגונים לא רק ונהלים בקצב השינויים אלא גם להוביל את השוק בו הם פועלים. הכשרת עובדים אינו רק כלי להתאמת הידע המקצועי למצרכים המשתנים, אלא גם חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הארגונית. במאמר זה נעמיק בשאלה למה הכשרות עובדים הם
בקרת הסכמים – כלי מרכזי לשיפור הארגון
מבוא בקרת הסכמים והתקשרויות בארגון היא פעילות חשובה לשמור על תפעולית, לשפר את תנאי ההסכמים ולחזק את הבקרה הכלכלית על פעילות הארגון. על ידי בדיקת שוטפת ואישור מחדש של הסכמים, הארגון יכול לזהות בעיות, לשפר את התנאים המסחריים ולוודא שהוא פועל בתנאים התחרותיים ביותר בשוק.
בקרת התקשרויות – כלי הכרחי לניהול יעיל של חוזים ופרויקטים
מבוא בקרת התקשרויות היא נדבך מרכזי במימוש פרויקטים מורכבים. באמצעות תהליכים מבוקרים ומוגדרים היטב, ניתן לקבוע עמידה בתנאי החוזה, למנוע חריגות ולשמור על יציבות כלכלית ותפעולית. חשיבות הבקרה מתבטאת בכל שלב, החל משלב תכנון הפרויקט ועד לסגירת החשבון הסופי, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות,
ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית
מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת המוניטין מקצועי. לכן, ניהול סיכונים הוא נדבך קריטי שמסייע לפעילות מקצועית, תקינה ובטוחה. ניהול סיכונים אפקטיבי כולל שלושה מרכיבים עיקריים:
שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים: איך למנף מומחיות חיצונית להצלחה ארגונית
מבוא בעולם העסקים המודרני, הארגונים יכולים להתמודד עם מגוון רחב של משימות מורכבות שדורשות מומחיות גבוהה וידע מעמיק בתחומים שונים. אחד הפתרונות האפקטיביים הוא שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים, הספקים ערך מוסף ומביאים עימם ידע ויחודיים ייחודיים. יועצים חיצוניים, שונים יועצי מס, מומחים פיננסיים או
מאמרים קשורים לנושא.