מתי מותר לממונה על שוק ההון לקנוס עסק בשל הצבת תנאים להעברת כספים לקופת גמל?

בפברואר השנה החליטה הממונה להטיל על החברה עיצום כספי של 787,500 שקל בשל הפרת חוק הפיקוח על קופות גמל. ההחלטה התבססה על תלונה שהגיעה לממונה על-ידי עובד של חברת IT בשם NESS A.T, בה נטען כי החברה עיכבה את העברת כספי הגמל שלו לקופה שביקש.

יש לך חברה? כדאי שתהיה לך גם עזרה משפטית

עורך דין ליווי עסקי

הממונה, ששמעה את עמדת החברה, דחתה את טענותיה כי לא עברה על החוק משום שכלל לא התנתה את העברת הכספים לקופת הגמל שביקש העובד, אלא רק הודיעה לו שייקח לה קצת זמן כיוון שעליה להיערך לכך תפעולית, ועובדה שהכספים הועברו במלואם בחלוף מספר חודשים.

הממונה קבעה כי מעשי החברה שללו מהעובד את זכותו לבחור חיסכון פנסיוני והפכו אותו ללקוח שבוי, והתנהלות כזו עשויה לפגוע בתחרות בשוק החיסכון הפנסיוני.

אלא שהחברה סברה שלא עברה על החוק. לטענתה, היא לכל היותר עיכבה את הכספים – ועל כך לא רשאית הממונה להטיל עליה עיצום. משכך, היא הגישה ערעור לבית משפט השלום בירושלים וביקשה לבטל את החלטת הממונה.

החברה טענה כי כלל לא התנתה את העברת כספי העובד לקופת הגמל שביקש ומעולם לא הציבה בפניו תנאי שלפיו הכספים יופקדו רק אם יסכים להעבירם לקופה מסוימת. משכך, היא לא הפרה את הוראות חוק הפיקוח על קופות גמל כלל וכלל.

גם החלטת הממונה לא כוללת שום קביעה כי הציבה תנאי כזה, לעמדתה. למעשה, היא מלכתחילה הודיעה לעובד שהכספים יעברו לקופת הגמל שביקש אחרי שתשלים את ההיערכות הדרושה לשם כך. על כן, גם אם אפשר לומר שעיכבה את כספיו שלא בצדק, לא ניתן לקבוע כי התנתה את העברתם בתנאי כלשהו.

לסיכום טענה החברה כי החלטת הממונה שגויה ואינה מבוססת על העובדות בשטח. לעמדתה, הממונה ניסתה להשתמש במקרה שלה "למען יראו וייראו" ולכן ניתנה מטעמים זרים.

מנגד, הממונה ביקשה שלא להתערב בהחלטתה. לעמדתה, העובדה שהחברה לא העבירה את הכספים מיד לאחר שהעובד ביקש זאת, מעידה על כך שהתנתה את זכותו להחליט היכן יופקדו.

הממונה ביקשה לדחות את טענת החברה שהייתה זקוקה כיוון שלטענתה היה לה מספיק זמן להיערך לכך – החוק נחקק כבר ב-2005. היא גם הפנתה לכך שהמערערת לא הסבירה מה בדיוק כללה ההיערכות שלה. הממונה הכחישה כי הטילה את העיצום כדי להעביר מסר למעסיקים אחרים ואף טענה כי בית המשפט לא אמור להתערב בשיקול דעתה.

עברית פשוטה

השופטת תמר בר-אשר צבן חלקה על הממונה. השופטת בחנה לפני-ולפנים את הוראת החוק והגיעה למסקנה שיש לפרש אותה בצורה מאוד מצומצמת, במיוחד משום שיש לה השלכות פליליות. במצב כזה, יש להיצמד ללשון הוראת החוק ולא למתוח את הפרשנות שלה "אל מעבר לפירוש שלשון החוק יכולה לסבול", קבעה.

"החוק אומר בעברית פשוטה, כי אסור למעסיק להציב לעובד תנאי אשר על-פי זכותו של העובד על-פי החוק 'לבחור, בכל עת, קופת גמל' מוגבלת לקופה מסוימת". תנאי כזה, המערערת לא הציבה מעולם, הבהירה השופטת. כל חטאה היה בשיהוי, כאשר לאורך כל הדרך הודיעה לעובד כי תיענה לבקשתו בהקדם האפשרי.

משכך השופטת קיבלה את הערעור וביטלה את העיצום.

• ב"כ המערערת: עו"ד תומר רייף, עו"ד תום אפלשטיין (משרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
• ב"כ המשיבה: עו"ד משה וילינגר (פרקליטות מחוז ירושלים – אזרחי)

* עו"ד חגי נתן ממשרד פרייז ברהב ושות' עוסק בליווי עסקי, מימון חברות וליווי מיזמי סטראטאפ

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.