חברה המספקת ציוד משרדי תבעה לקוחה שעברה לספק אחר באמצע תקופת ההתקשרות. טענת החברה שעל פי ההסכם על הלקוחה לשלם לה את יתרת התשלומים החודשיים נדחתה ובית המשפט קבע שמדובר בסעיף מקפח.
בית משפט השלום בעכו דחה בחודש שעבר תביעה שהגישה חברה המספקת ציוד משרדי לקבלת פיצוי מוסכם מאחת הלקוחות שלה עקב הפרת הסכם. הרשמת הבכירה ודאד יונס קבעה שאף שההסכם הופר על ידי הלקוחה, הסעיף המורה על הפיצוי המוסכם הוא תנאי מקפח ולכן לא תקף.
בכתב התביעה סיפרה התובעת שתקשרה עם הנתבעת, חברה לפינוי פסולת מן החי, בהסכם לאספקת מכונת צילום וציוד נלווה. באפריל 2011 חתמו שתי החברות על הזמנה חדשה שלפיה הנתבעת תקבל מכונת צילום מסוג אחר למשך 4 שנים בתוספת שירותי אחריות ותיקונים.
לדברי התובעת, לאחר זמן מה, בעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד הלקוחה על תפקוד המכונה החדשה ומאחר שהיא לא הצליחה לתקנה, המכונה הוחלפה במכונה מסוג שונה מזה שצוין בהזמנה המקורית. ואולם, הנתבעת לא היתה מרוצה גם ממכונה זו, ובאפריל 2013 היא הפסיקה להשתמש בה ופנתה לספק אחר.
התובעת הוסיפה שחודש לאחר מכן הנתבעת הודיעה לה על ביטול ההסכם ובסופו של דבר חדלה לשלם את החיובים החודשיים ודרשה שתגיע לאסוף את המכונה.
לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם ביניהן באופן בוטה ולכן עליה לשלם לה את הפיצויים המוסכמים שנקבעו בו – יתרת התשלומים החודשיים עד לתום תקופת ההתקשרות.
הנתבעת הכחישה את הדברים וטענה שהתובעת החליפה לה את מכונת הצילום מבלי להתייעץ עמה וסיפקה לה מכונה שלא תאמה את צרכי עבודתה. היא הדגישה שבעסק שלה יש מכונת צילום אחת בלבד המשמשת גם כפקס וסורק ותקינות הציוד הכרחית לעבודה השוטפת כך שלא הייתה לה ברירה אלא להתקשר עם ספק אחר.
התובעת השיבה שמדובר בהסכם הוגן והנתבעת הייתה מודעת לכל סעיפיו טרם חתימתה עליו.
סעיף מקפח בהסכם
הרשמת ודאד יונס דחתה את התביעה ופסקה שסעיף הפיצויים המוסכמים שחייב את הלקוחה להמשיך בתשלומים החודשיים גם במקרה של הפסקת ההתקשרות הוא תנאי מקפח שאינו תקף.
הרשמת הסבירה שמדובר בסעיף חד-צדדי שלמעשה מונע מהלקוחה את האפשרות להפסיק את ההתקשרות בתוך תקופת ההסכם. לדבריה, כבילת הנתבעת להסכם מבלי לאפשר לה לצאת ממנו גם אם היא לא מרוצה מהשירות אינה סבירה.
הרשמת דחתה את טענת התובעת שמדובר בהסכם הוגן וכתבה שהסכמים בין ספק ללקוח חייבים להיות מאוזנים ולהביא בחשבון גם את האינטרסים של הלקוח. לדבריה, אין לקבל מצב בו ההסכם מקנה לספק הגנת יתר תוך ניצול חולשתו של הלקוח במאזן הכוחות.
לא נקבעו הוצאות.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אברהם מיכאל עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש
טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.
אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים
שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא
AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
