חברה המספקת ציוד משרדי תבעה לקוחה שעברה לספק אחר באמצע תקופת ההתקשרות. טענת החברה שעל פי ההסכם על הלקוחה לשלם לה את יתרת התשלומים החודשיים נדחתה ובית המשפט קבע שמדובר בסעיף מקפח.
בית משפט השלום בעכו דחה בחודש שעבר תביעה שהגישה חברה המספקת ציוד משרדי לקבלת פיצוי מוסכם מאחת הלקוחות שלה עקב הפרת הסכם. הרשמת הבכירה ודאד יונס קבעה שאף שההסכם הופר על ידי הלקוחה, הסעיף המורה על הפיצוי המוסכם הוא תנאי מקפח ולכן לא תקף.
בכתב התביעה סיפרה התובעת שתקשרה עם הנתבעת, חברה לפינוי פסולת מן החי, בהסכם לאספקת מכונת צילום וציוד נלווה. באפריל 2011 חתמו שתי החברות על הזמנה חדשה שלפיה הנתבעת תקבל מכונת צילום מסוג אחר למשך 4 שנים בתוספת שירותי אחריות ותיקונים.
לדברי התובעת, לאחר זמן מה, בעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד הלקוחה על תפקוד המכונה החדשה ומאחר שהיא לא הצליחה לתקנה, המכונה הוחלפה במכונה מסוג שונה מזה שצוין בהזמנה המקורית. ואולם, הנתבעת לא היתה מרוצה גם ממכונה זו, ובאפריל 2013 היא הפסיקה להשתמש בה ופנתה לספק אחר.
התובעת הוסיפה שחודש לאחר מכן הנתבעת הודיעה לה על ביטול ההסכם ובסופו של דבר חדלה לשלם את החיובים החודשיים ודרשה שתגיע לאסוף את המכונה.
לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם ביניהן באופן בוטה ולכן עליה לשלם לה את הפיצויים המוסכמים שנקבעו בו – יתרת התשלומים החודשיים עד לתום תקופת ההתקשרות.
הנתבעת הכחישה את הדברים וטענה שהתובעת החליפה לה את מכונת הצילום מבלי להתייעץ עמה וסיפקה לה מכונה שלא תאמה את צרכי עבודתה. היא הדגישה שבעסק שלה יש מכונת צילום אחת בלבד המשמשת גם כפקס וסורק ותקינות הציוד הכרחית לעבודה השוטפת כך שלא הייתה לה ברירה אלא להתקשר עם ספק אחר.
התובעת השיבה שמדובר בהסכם הוגן והנתבעת הייתה מודעת לכל סעיפיו טרם חתימתה עליו.
סעיף מקפח בהסכם
הרשמת ודאד יונס דחתה את התביעה ופסקה שסעיף הפיצויים המוסכמים שחייב את הלקוחה להמשיך בתשלומים החודשיים גם במקרה של הפסקת ההתקשרות הוא תנאי מקפח שאינו תקף.
הרשמת הסבירה שמדובר בסעיף חד-צדדי שלמעשה מונע מהלקוחה את האפשרות להפסיק את ההתקשרות בתוך תקופת ההסכם. לדבריה, כבילת הנתבעת להסכם מבלי לאפשר לה לצאת ממנו גם אם היא לא מרוצה מהשירות אינה סבירה.
הרשמת דחתה את טענת התובעת שמדובר בהסכם הוגן וכתבה שהסכמים בין ספק ללקוח חייבים להיות מאוזנים ולהביא בחשבון גם את האינטרסים של הלקוח. לדבריה, אין לקבל מצב בו ההסכם מקנה לספק הגנת יתר תוך ניצול חולשתו של הלקוח במאזן הכוחות.
לא נקבעו הוצאות.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אברהם מיכאל עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר
הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד
מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
