פסק דין חשוב שניתן בתאריך 4.6.17 (ע"ע 44824-03-16, י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM BERH TEAMI), בערעור שהגישה המעסיקה על פסק של בית הדין האזורי לעבודה, שונתה ההלכה שהייתה נהוגה עד היום (הלכת סנונית) בעניין חישוב היקף המשרה ונקבע כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים.
בית הדין קבע בפסק דין זה כי יש לערוך חישוב של היקף משרתו של העובד לפי היקף המשרה הממוצע על פי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, שהוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד למשך כל תקופת העסקתו.
חישוב זה ניתן לערוך גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרים כאלה ואחרים עלולים לקפח את המעסיק או את העובד.
לפני השינוי האמור, חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי במשרה משתנה נעשה על בסיס ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה שקדמו לפיטורים שזה מוכפל בתעריף שכר השעה האחרון של העובד וזאת על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים.
בית הדין הארצי קבע כי החישוב על פי הלכת סנונית מתאים לשני מקרים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. והמקרה הנוסף הוא במקרה של עבודה קבלנית ששם היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר.
הלכה למעשה, על פי הכללים שנקבעו בפסק הדין, יש לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.
