עירייה פתחה בהליכי גבייה נגד בעל שליטה בחברה שלא שילמה ארנונה על נכס. עתירה שהגיש התקבלה ונקבע כי פעולות העירייה נעשו בסטייה מהכללים הקבועים בחוק.
השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה עתירה מנהלית שהגיש בעל שליטה בחברה נגד עיריית רחובות. העירייה פתחה נגד העותר בהליכי גבייה עקב חוב ארנונה של החברה בגובה 8 מיליון שקל. השופט קבע בין היתר כי העירייה לא הוכיחה שלחברה היו נכסים בשווי החוב בעת הפסקת פעילותה וכי ההליך המנהלי אינו מתאים לגביית החוב.
העותר סיפר שהוא בעל שליטה בחברה שהחזיקה בנכס בו הופעל פאב. בשל חובות ארנונה של החברה לשנים 2006-2020, שהצטברו לכ-8 מיליון שקל, העירייה פתחה נגדו בהליכי גבייה ואף הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו.
טענתו המרכזית הייתה שמכיוון שתביעה כנגד בעל שליטה בגין חובות חברה שבשליטתו מחייבת בירור טענות עובדתיות, ראוי שהדבר ייעשה במסגרת תביעה אזרחית ולא בהליך מנהלי.
עוד לדבריו, לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק המקנים לעירייה סמכות לחייב את בעל השליטה בגין חובות החברה. זאת, בפרט שהליכי הגבייה ננקטו כ-8 שנים לאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה ב-2009, באופן המקשה עליו להוכיח כי לא נטל דבר מנכסי החברה, אלא להפך – הזרים אליה כספים רבים.
העירייה טענה מנגד שהליכי הגבייה בוצעו כדין מאחר לאור החזקה שקבועה בחוק שלפיה רואים את נכסי החברה כאילו הועברו לבעל השליטה, חזקה שאותה לא סתר העותר.
היא הוסיפה כי יש לדחות את התביעה גם מפאת שיהוי שכו לדבריה העתירה הוגשה שנים רבות לאחר שהעותר ידע על פעילותה של העירייה לגביית החובות מהחברה וממנו. כמו כן, הוא נהג לדבריה בחוסר ניקיון כפיים שעה שהגיש את העתירה חרף הידברות שהתקיימה בין הצדדים לסדרת החובות ובכלל זה הסכמת העירייה, לפנים משורת הדין, לבטל מטעמים הומניטריים עיקול שהוטל עליו.
לא המסגרת המתאימה
השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז הבהיר שחוק ההסדרים מאפשר לגבות חובות של חברה מבעל שליטה בהתקיים תנאים מסוימים, במטרה להקל על רשויות מקומיות הנתקלות בקשיים לגבות חובות ארנונה מחברות פרטיות המפסיקות את פעילותן.
הוא הבהיר כי אין מחלוקת שהחברה הפסיקת את פעילותה כך שעקרונית חלה חזקה שקבועה בחוק לפיה רואים את הנכסים שהיו בחברה ערב הפסקת פעילותה כאילו הועברו לעותר, בעל השליטה, ללא תמורה.
עם זאת, במקרה זה חל הכלל שלפיו במקרה בו הועברו נכסים לבעל השליטה עם הפסקת פעילות החברה, כולל כאשר העברת הנכסים מבוססת על החזקה האמורה בחוק, עדיין לא ניתן לגבות מבעל השליטה כספים אלא בהתאם לשווי הנכסים שהיו בחברה.
לפיכך, העירייה הייתה צריכה להראות שלחברה היו נכסים בעת הפסקת פעילותה, ולהוכיח כי שווי הנכסים מגיע לסכום חובות הארנונה שהוטלו עליה, והיא לא עשתה כן.
השופט הדגיש כי לגישתו אין להעביר לכתפי הנישום את הנטל להוכיח שלחברה לא היו נכסים בעת הפסקת פעילותה או כי שוויים אינו מגיע כיד סכום החוב, בפרט כשהליכי הגבייה נגד בעל השליטה ננקטים שנים רבות לאחר הפסקת פעילותה של החברה וכשמדרך הטבע קיים קושי להוכיח עובדות אלה. זאת בנוסף לקושי להוכיח כי אותם נכסים שהיו בחברה, אם היו, הועברו אליו בלא תמורה.
הוא הוסיף כי בכל מקרה הליך מנהלי אינו המסגרת המתאימה לגבייה מסוג זה, המצריכה בירור עובדתי מקיף.
העירייה חויבה בהוצאותב בסך 18,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק עת"מ 46670-08-20
- ב״כ העותר: עו״ד ירון נדם
- ב״כ העירייה: עו״ד אשר אילוביץ׳
עו״ד ארז רוח עוסק/ת ב- דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
ערב שנתבע על ידי בנק הפועלים יוכל להתגונן רק אם יפקיד 80,000 שקל
האיש חתם על ערבות של 350,000 שקל להלוואה שנטלה חברה. הבנק תבע בסדר דין מקוצר את הלווה ואת הערב, אשר טוען כי הבנק התנהל בחוסר תום לב והפר את חובותיו כלפיו. מאמרים קשורים לנושא. בנק החתים על מסמכים לא מתאימים – ביהמ״ש פטר ערב מתשלום
בנק ניכה שיקים לפני מועד הפירעון בחוסר תום לב
השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון מאמרים קשורים לנושא. בנק לאומי ניכה שיקים לפני מועד הפירעון בחוסר תום לב
ביהמ"ש אישר תביעה ייצוגית נגד שלושה בנקים, בסך כולל של כ-191 מיליון ש'
הבקשה הוגשה נגד "הפועלים", "לאומי" ו"הבינלאומי הראשון", בטענה שבמקרים רבים הם אפשרו להפקיד שיקים דחויים, בניגוד לפקודת השטרות, שלפיה ניתן לקבל שיק רק מהתאריך הנקוב בו. מאמרים קשורים לנושא. הבנק ישלם 2 מיליון ש' על חיוב יתר של ריבית פיגורים יזמית בנייה גילתה שבנק דיסקונט
חוסר תום לב: מנהלי חברה שפורקה ישלמו את חובה באופן אישי
האם דירקטורים של חברה בפירוק מרצון ומפרק החברה חייבים לשאת באופן אישי בפסק דין כספי שניתן נגד החברה במהלך הפירוק, ולא נפרע על ידה? בית המשפט: בנסיבות מסוימות, בהחלט כן. בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתה של סוכנת נסיעות נגד מנהלי חברת "מונה טורס
בנק החתים על מסמכים לא מתאימים – ביהמ״ש פטר ערב מתשלום 182,000 שקל
הבנק הבינלאומי הראשון החתים אדם על ערבות להלוואה שנטלה חברה אך לא ציין בפניו שהוא ״ערב יחיד״. בית המשפט קבע שבשל המחדל הבנק לא יוכל לממש את הערבות. מאמרים קשורים לנושא. ערב שנתבע על ידי בנק הפועלים יוכל להתגונן רק אם יפקיד 80,000 שקל האיש
הורשע בקיזוז פיקטיבי של מע״מ בסך 47 מיליון שקל – וישלם על זה מס
איש עסקים ערער על שומות פקיד השומה חיפה שהוצאו לו לאחר שהורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המע״מ שקוזז שלא כדין הוא רווח שיש לשלם עליו מס. מאמרים קשורים לנושא. עזר להפיץ חשבוניות פיקטיביות וישלם 29 מיליון שקל למע"מ אחד
