16 חודשי מאסר בפועל נגזרו על תושב אשדוד בגין ביצוע שורת עבירות מע"מ
16 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 50,000 ₪ הוטלו על תושב אשדוד, בגין שורת עבירות מע"מ שביצע על פני תקופה של כשנתיים בשתי חברות שונות בהן שימש כמנהל. כבוד השופט יהודה ליבליין מבית משפט השלום באשדוד הטיל עליו בנוסף 14 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית על סך 100,000 ₪. כתב האישום הוגש ונוהל על ידי עורכת הדין מרסל סבח מהמחלקה המשפטית מע"מ אשדוד, בעקבות תיקי חקר של מע"מ אשדוד.
מכתב האישום עולה כי בין השנים 2014-2012 שימש הנאשם כמנהלן בפועל של חברה העוסקת בתחום היזמות והבנייה, וחברת אחזקות בע"מ העוסקת בתחום מכירה קמעונאית. לנאשם יוחס בכתב האישום אי הגשת דו"ח במועד, הוצאת חשבוניות מס שלא דווחו ולא שולם המס בגינן, אי ניהול ספרים כדין, וניכוי מס תשומות שלא כדין מ-5 דו"חות תקופתיים שהוגשו, זאת במטרה להתחמק מתשלום מס. מרסיאנו הורשע על פי הודאתו בכל האישומים.
סכום המס הכולל שנגרע מהקופה הציבורית בשל העבירות שבוצעו עומד על 1,260,000 ₪, ועל אף חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום, לא הוסר המחדל.
כתב אישום הוגש כנגד בעלים של חברת בנייה מאשדוד בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות
כתב אישום הוגש כנגד חברת בניה חדשה בע"מ, בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות בסכום מס מצטבר של מעל 900 אלף שקלים.
כעולה מכתב האישום, תושב אשדוד, קיבל 21 חשבוניות פיקטיביות משתי חברות שונות בין מרץ 2015 לדצמבר 2016. על פי החשד, החשוד כלל את החשבוניות הכוזבות בספרי הנהלת החשבונות של חברת בניה חדשה בע"מ, העוסקת בענף שירותי הקבלנות והבניין, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. סך כל החשבוניות הכוזבות שנכללו בספרי החשבוניות עמד על 6,219,079 ₪, כאשר סכום המס הגלום בהן עמד על 903,627 ₪.
כתב האישום הוגש על ידי עו"ד בלה פרנק דילר מהיחידה המשפטית מחוז מרכז בעקבות חקירה של יחידת חקירות מע"מ באר שבע.
תושב ירושלים נעצר בחשד להעלמת הכנסות מעל 11 מיליון ₪ שהופקו מעסקאות של המרת מטבעות וירטואליים
תושב ירושלים, הובא היום 26/8/21 בפני בית משפט השלום בראשון לציון בחשד לביצוע עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים, בסכום של לפחות 11 מיליון שקלים, מבלי לדווח על כך ובהגשת דו"ח כוזב, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. כבוד השופט טל ענר שחרר את החשוד בתנאים מגבילים.
מבקשת המעצר עולה כי במסגרת חקירה סמויה שנערכה ביחידת יהלום ברשות המסים בשיתוף היחידה הארצית לשומה ברשות המסים, אודות תושבי ישראל המחזיקים בארץ במטבעות וירטואליים וסוחרים בהם, עלה שמו של ברוק כמי שביצע פעולות רבות מאוד של קניות ומכירות של נכסים וירטואליים שונים החל משנת 2017, וזאת ללא דיווח על רווחים אלה. במהלך החקירה הסמויה נמצאו עסקאות רבות של המרת מטבעות וירטואליים כדוגמת ביטקוין, אית'ריום, לייטקוין ועוד, בהיקף של מיליוני שקלים. כמו כן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים אשר משויכים לברוק, והשימוש בהן נועד על פי החשד, לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים. אתמול הפכה החקירה לגלויה, בוצע חיפוש בביתו, נתפסו חומרי חקירה רבים, והחשוד עוכב לחקירה.
ממצאי החקירה מעלים חשד כי החשוד לא הגיש את הדוח השנתי עבור שנת 2017, למרות שהיו לו הכנסות מהמרת מטבעות וירטואליים בסכום של כ- 5 מיליון שקלים לפחות. כמו כן עולה כי בדוח שהגיש ברוק עבור שנת 2018, הצהיר רק על הכנסות בסך כ- 43,000 ₪ מהכנסתו כשכיר ועל הכנסות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בסכום של כ- 33,000 ₪. החשוד לא כלל בדו"ח זה הכנסות שהיו לו מעיסוקו במטבעות קריפטו בסכום של לפחות כ- 6.3 מיליון שקלים, ולא סימן כי היו לו הכנסות ממימוש מטבע וירטואלי, זאת למרות שנדרש בכך ואף קיים שדה ייעודי לדיווח מסוג זה בדו"ח. בכך מסר דיווח כוזב לרשות המסים.
עוד עולה מבקשת המעצר כי בתחילת חקירתו טען החשוד שלא ביצע שום מכירה, ולאחר שהוצגו לו מסמכים שינה גרסתו וטען כי ביצע מכירות בודדות, לדבריו, אף שהכספים הועברו מחשבונו, ואף כי הצהיר כלפי הבנק כי מדובר בחשבון שהוא הנהנה הסופי היחיד, מדובר בפעולות שביצע אחיו שהוא תושב חוץ, ומדובר בכספים ורווחים של אחיו. בנוסף לעבירות המיוחסות לחשוד, עלה במהלך החקירה כי הוא גם הפעיל חנות מקוונת למכירת ספרים, מבלי לפתוח עסק כחוק, ומבלי לנהל פנקסי חשבוניות וקבלות, או לדווח על הכנסותיו כנדרש.
עוד מאמרים בנושא...
בנק ניכה שיקים לפני מועד הפירעון בחוסר תום לב
השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון
ביהמ"ש אישר תביעה ייצוגית נגד שלושה בנקים, בסך כולל של כ-191 מיליון ש'
הבקשה הוגשה נגד "הפועלים", "לאומי" ו"הבינלאומי הראשון", בטענה שבמקרים רבים הם אפשרו להפקיד שיקים דחויים, בניגוד לפקודת השטרות, שלפיה ניתן לקבל שיק רק מהתאריך הנקוב בו.
חוסר תום לב: מנהלי חברה שפורקה ישלמו את חובה באופן אישי
האם דירקטורים של חברה בפירוק מרצון ומפרק החברה חייבים לשאת באופן אישי בפסק דין כספי שניתן נגד החברה במהלך הפירוק, ולא נפרע על ידה? בית המשפט: בנסיבות מסוימות, בהחלט כן. בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתה של סוכנת נסיעות נגד מנהלי חברת "מונה טורס
בנק החתים על מסמכים לא מתאימים – ביהמ״ש פטר ערב מתשלום 182,000 שקל
הבנק הבינלאומי הראשון החתים אדם על ערבות להלוואה שנטלה חברה אך לא ציין בפניו שהוא ״ערב יחיד״. בית המשפט קבע שבשל המחדל הבנק לא יוכל לממש את הערבות.
הורשע בקיזוז פיקטיבי של מע״מ בסך 47 מיליון שקל – וישלם על זה מס
איש עסקים ערער על שומות פקיד השומה חיפה שהוצאו לו לאחר שהורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות. בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המע״מ שקוזז שלא כדין הוא רווח שיש לשלם עליו מס.
הבנק התעלם ממסמך ״מורשי חתימה״ – ויספוג מינוס של 166,805 שקל
הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.