ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות.
מאמר מאת: רן בן חמו.
כשנמצאים שם, מרגישים זאת: שנה אחר שנה של פיזור דעת פיננסי, העדר מיקוד בליבת הפעילות, עובדים "שמגיעים לעבודה", שוק קשה, תחרות עזה ומהלכים חוזרים ונשנים של הגנה על הקיים.
כל אלה ועוד הם מאפיינים של חברות ועסקים שמצאו עצמם בגרעון תקציבי מצטבר וסכנה קיומית לעתיד הפעילות.
ישנן סיבות רבות שמובילות חברות למצב של גרעון תקציבי ויש מגוון דרכים לצאת משם לדרך של תחיה עסקית ורווחיות. המאמר מציג מתכון מנצח שיעשה מהפך כולל בחברה שלכם. מהפך שיוביל אתכם להשיג יציבות פיננסית, התייעלות והצלחה פיננסית בשנים שיבואו אחריו.
המצרכים הבסיסיים
- בעלים והנהלה נחושים
- שיתוף עובדים ומנהלים בעיצוב השלב הבא
- התמדה
אז איך עוברים ממצב של ארגון לא מתפקד תמידית למצב בו החברה ממציאה את עצמה מחדש?
לשם כך יש צורך להדגיש שני מרכיבים קריטיים, הראשון: מנהיגות נחושה – כזו ש"עוברת למעשה" ומבצעת שינוים והשני: דרישה בלתי מתפשרת למצוינות ושיפור מתמיד בעשייה. השאלה המרכזית שיש להתחיל בה היא: למה אנחנו עושים את מה שאנו עושים? המשמעות המיידית שעלינו לדלות מכל תשובה לשאלה זו היא מה מוביל את ההחלטות הניהוליות שלנו כשאנו מתכננים קדימה, כשמחליטים על תקציב הפעילות וכשאנו מבצעים בקרה על הביצועים שלנו. בכדי ללמוד כיצד לענות על השאלות הללו נשתמש בדוגמה של חברת האוטובוסים של רוצ'סטר, ניו-יורק (RGRTA).אופן ההכנה – עמוד הבסיס הראשון – יציבות פיננסית
עמוד הבסיס השני – קשר חזק ועדכני עם הלקוחות שלנו
עמוד הבסיס השלישי – מצוינות בשרות שניתן למדוד אותה
לסיכום,
עוד מאמרים בנושא...
מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
