וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:

הרווח הנסתר: כיצד AI מאתר הוצאות סמויות ומגדיל את הרווחיות
הרווח הנסתר איתור ומיגור הוצאות סמויות באמצעות כלי AI חכמים – מתודולוגיית Insight-Driven לניהול עלויות אפקטיבי אוגוסט 2026 קריאה: 14 דקות AI · בקרת עלויות · אופטימיזציה תקציר מנהלים ארגונים מוציאים מיליארדי שקלים מדי שנה על הוצאות תפעוליות – חשמל, תקשורת, ליסינג, דלק, ושירותים

מדד בשלות AI ארגונית בישראל
מדד בשלות AI ארגונית בישראל 2026 תחקיר מבוסס נתונים קיימים + מסגרת ROI ומפת דרכים פרקטית פתרונות אפקטיביים אוגוסט 2026 מבוסס מקורות רשמיים וסקרים ציבוריים הבהרה מתודולוגית חשובה: מסמך זה הוא תחקיר סינתטי המבוסס על נתונים ציבוריים קיימים בישראל (למ"ס, Deloitte ישראל, בנק ישראל +

יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל
יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל – 2027 מחקר עומק למנכ״לים | פתרונות אפקטיביים יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל הכנסות יכולות לעלות בזמן שהרווח נשחק, המזומן נתקע והמערכת התפעולית מתקרבת לקצה. המחקר מציג את שמונת מנגנוני השחיקה, את קו הגבול

מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק
ניהול בכיר • כניסה לתפקיד מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק שלושת החודשים הראשונים בכיסא המנכ"ל הם החלון שבו נקבע רוב מסלול הקדנציה. מאמר זה מציג מתודולוגיה מובנית לאבחון ארגוני – כיצד לקרוא נכון את הארגון לפני שממהרים לשנות אותו, ולהבחין בין תסמינים לבין שורשי

זמן קבלת החלטות בהנהלה בישראל: המחיר האמיתי של עיכוב ניהולי?
מחקר זמן ההחלטה של הנהלות בישראל | פתרונות אפקטיביים כמה זמן לוקח להנהלה בישראל לקבל החלטה – ומה המחיר של עיכוב ניהולי? מסגרת מחקרית למדידת הזמן שעובר מזיהוי בעיה ועד החלטה, יישום ובדיקת תוצאה – בעסקים משפחתיים, חברות, עמותות, רשויות מקומיות וארגונים בגדלים שונים. הבהרה

מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026
מחקר דגל שנתי | פתרונות אפקטיביים מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026 מה מבדיל בין ארגונים שמנסחים אסטרטגיה לבין ארגונים שמצליחים להפוך אותה להכנסות, לחיסכון, לפריון וליכולת עמידה בתנאי אי־ודאות? הבהרה מתודולוגית: פרסום זה מציג את מסגרת המדד, כלי המדידה ורמות הבשלות. הוא אינו מציג תוצאות