המדד מתעדכן אחת לשנה ומשקלל ארבעה דירוגים שונים בכל רשות והם:
- שביעות רצון של העסקים – מרכיב זה של המדד נבדק באמצעות סקר שנערך בקרב כ-4,000 עסקים הפועלים ברשויות שנבדקות במדד. הסקר כולל שאלות על שירותים שנותנת הרשות לעסקים, וכן על תשלומים לרשות ועל המידה בה הרשות מקדמת עסקים.
- נגישות למכרזים – מרכיב זה דורג באמצעות בחינה שנעשתה עד כמה הרשות המקומית מנגישה את מכרזי הרכש שלה לעסקים קטנים ובינוניים. נגישותו של מכרז למציעים נבחנת באמצעות ניתוח שנעשה על הפרסום שלו, וכן לפי היקף העלויות הכרוכות בהשתתפות במכרז: עלות רכישת מסמכי המכרז, ערבות הצעה וערבות ביצוע, וזאת ביחס להיקף ההתקשרות הצפוי במכרז.
- גובה הארנונה – מרכיב זה נבדק על בסיס נתוני הארנונה בכל הארץ, ומדרג את גובה הארנונה העסקית (למ"ר) ברשות ביחס לממוצע גובה הארנונה של כל הרשויות הנמדדות.
- נגישות המידע – מרכיב זה נבדק באמצעות סקירה של אתרי האינטרנט בכל אחת מהרשויות המשתתפות במדד. הבדיקה נעשית על היקף המידע השימושי לעסקים ואיכותו, והפעולות המקוונות אותן ניתן לבצע ברשות.
- סקר שביעות רצון של העסקים – 55%
- נגישות למכרזים – 20%
- גובה הארנונה – 15%
- נגישות המידע – 10%
להלן דירוג חמשת המקומות הראשונים בכל קטגוריה במדד עשיית העסקים ברשויות:
| דירוג | רשויות מעל 150 אלף תושבים | רשויות בין 50 ועד 150 אלף תושבים | רשויות עד 50 אלף תושבים |
| 1 | אשדוד | נוף הגליל (נצרת עילית) | גזר |
| 2 | פתח תקווה | קרית מוצקין | גולן |
| 3 | רחובות | מטה בנימין | עמק יזרעאל |
| 4 | אשקלון | מודיעין-מכבים-רעות | חוף הכרמל |
| 5 | ראשון לציון | כפר סבא | באר טוביה |
דירוג "מדד קורונה" לבחינת הפעילות של הרשויות המקומיות
עוד באותו נושא…

העלות הכלכלית של גיוס כושל – ניתוח מחקרי ומודל חישובי
העלות הכלכלית של גיוס כושל ניתוח מחקרי, מודל חישובי ומסקנות יישומיות למנכ"ליםמסמך מחקר אקדמי-מקצועי | ינואר 2026 תקציר מנהלים: גיוס כושל אינו אירוע משאבי אנושיים בלבד – הוא אירוע פיננסי משמעותי. מחקר זה מציג ניתוח כמותי של העלות האמיתית של גיוס כושל בשוק הישראלי, תוך שילוב

מחקר: השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים – נתונים, סיכונים ופתרונות
השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים מחקר מקיף על שינויים תכופים, רה-ארגון, פיטורים והשלכותיהם תקציר: חוסר יציבות ארגונית, הכולל שינויים תכופים במבנה הארגון, רה-ארגונים, מיזוגים, רכישות ופיטורים, הפך לתופעה נפוצה בעידן הגלובלי. מחקר זה בוחן את ההשפעות הפסיכולוגיות, הבריאותיות והתעסוקתיות של חוסר ביטחון תעסוקתי (Job Insecurity)

מחקר – הקטנת תחלופת עובדים: כך מצמצמים עלויות נסתרות בעסקים
הקטנת תחלופת עובדים כהפחתת עלויות נסתרות בארגונים תחלופת עובדים נתפסת לעיתים כבעיה "רכה" של משאבי אנוש, אך מחקרים אמפיריים מראים כי מדובר באחד ממקורות הדליפה הכלכלית הגדולים ביותר בארגונים. עזיבת עובד אינה מסתכמת בעלות הגיוס בלבד – אלא מייצרת שרשרת ארוכה של עלויות

מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.

מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל

איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
מאמרים קשורים לנושא.


