חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
משאבי אנוש – הובלת גיוון והכלה אמיתיים – מאסטרטגיה לפרקטיקה בארגון הישראלי
נושא הגיוון וההכלה (Diversity & Inclusion) הפך לאחד מאבני היסוד של ניהול משאבי אנוש מודרני. חברות מובילות בעולם ובישראל מבינות כיום: יתרון תחרותי, חדשנות וצמיחה – כולם מתחילים ביצירת סביבת עבודה המשלבת אוכלוסיות מגוונות, דעות שונות ורקע תרבותי מגוון.אבל כיצד עוברים ממס שפתיים למדיניות אמיתית
קונגלומרטים – תאגידי הענק שמעצבים את הכלכלה הגלובלית
מבוא העולם העסקי המודרני מתאפיין בריכוז עוצמה כלכלית וארגונית בידי גופים גדולים ורב-מערכתיים. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא התפתחותם של קונגלומרטים – תאגידים המחזיקים בבעלות על מספר רב של חברות בנות, הפועלות בתחומים שונים ולעיתים אף בלתי קשורים. קונגלומרטים מהווים מנועי צמיחה, חדשנות והשפעה עצומה
השראה מהעולם – מה אפשר ללמוד מסטארט-אפים ומהקונגלומרטים?
בעידן של תחרות עולמית, חדשנות וגלובליזציה, אין ארגון שיכול להרשות לעצמו להישאר מקובע במודלים ישנים. חברות מכל תחום, ובפרט בישראל, נדרשות להביט החוצה וללמוד מהנעשה בארגונים גלובליים: סטארט-אפים פורצי דרך, לצד קונגלומרטים ענקיים.השוואה שיטתית בין מודלים עסקיים בינלאומיים לישראליים מגלה יתרונות מובהקים, טעויות יקרות ערך,
פתרונות משאבי אנוש וכוח אדם – מגדילים גיוס, משפרים תפוקה, מצמצמים טעויות
עולם משאבי האנוש עובר מהפכה. במקום להסתפק בניהול שוטף של גיוס, קליטה ורווחה – פתרונות משאבי אנוש מתקדמים מתמקדים ביצירת ערך אמיתי לארגון: הם מגייסים נכון יותר, משמרים טוב יותר ומביאים לתפוקות מדידות בשטח. בממוצע, ארגונים שמיישמים פתרונות HR חכמים מצליחים להגדיל ב־120% את קצב
פתרונות שכר חכמים – כך תייעלו את תהליך השכר ותשפרו את שורת הרווח
האם ידעתם שיישום נכון של פתרונות שכר יכול לחסוך לעסק שלכם מאות אלפי שקלים בשנה?הוצאות השכר מהוות את אחד הסעיפים הגדולים ביותר בדו"ח רווח והפסד של כל ארגון. אך מעבר לתשלום העובדים עצמם, חבויות בהן עלויות נלוות רבות – תפעול, טעויות, תביעות, ייעוץ, זמן ניהולי
בין שליטה לאמון: ניהול עובדים במודל היברידי
המעבר לעבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הפך למציאות קבועה בארגונים רבים. מודל זה מציב אתגרים ניהוליים חדשים, בראשם האיזון בין שליטה ובקרה מצד ההנהלה לבין אמון ונתינת חופש לעובדים. המאמר סוקר את הדילמות המרכזיות, הגישות המובילות לניהול במודל היברידי, והכלים המעשיים
