חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
