חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
תפקידו של היועץ הארגוני בעידן המודרני: ממטפל בתסמינים למעצב עתיד אסטרטגי
העולם העסקי של המאה ה־21 מתאפיין בקצב שינוי מסחרר, בתחרות מתגברת ובצורך מתמיד להתאים את הארגון לסביבה מורכבת. אם בעבר יועץ ארגוני נתפס כפתרון חירום למשברים, הרי שכיום הוא הפך לשותף אסטרטגי של הנהלות. המיקוד כבר אינו רק בכיבוי שרפות ובטיפול בתסמינים, אלא בבניית חוסן
מפת התמודדות HR עם משבר
מפת התמודדות HR עם משבר מפת ההתמודדות של HR עם משבר מתארת שישה שלבים מעגליים שכל ארגון צריך להכיר כדי לשמור על יציבות, חוסן ומשמעות אנושית בזמן אי־ודאות.כל שלב מייצג תהליך מעשי שנבדק בשטח, החל מהיערכות מוקדמת ועד לשימור הידע אחרי שהמשבר מסתיים. בשלב היערכות
ניהול משאבי אנוש בעידן אי־ודאות – משברים, לחצים וביטחון רגשי בארגון
בעידן שבו האי־ודאות הפכה לקבועה החדשה, תפקידם של מנהלי משאבי אנוש השתנה באופן דרמטי. מגפות עולמיות, משברים ביטחוניים, אינפלציה, מחסור בעובדים, ומציאות כלכלית מתחלפת – כל אלה מציבים אתגר עצום בפני מנהלי HR. בישראל, בה המציאות הביטחונית והחברתית מתערבבות עם סביבת עבודה גלובלית, ניהול אנשים
שיפור תהליכי מכירה בארגון: השיטות היעילות ביותר לצמיחה
שיפור תהליכי מכירה בארגון: השיטות היעילות ביותר לצמיחה מבוא בעולם העסקי התחרותי של היום, תהליכי מכירה אפקטיביים הם מה שמבדיל בין ארגון מצליח לבין אחד שנשאר מאחור. רבים מהארגונים מתייחסים אל מחלקת המכירות כאל אי בודד, אך האמת היא ששיפור מכירות הוא לא רק עניין של מוטיבציה
איך מיקרו-למידה מגבירה את מחוברות העובדים ושימורם – פורסם בwww.hrus.co.il
בסביבת העבודה המשתנה בתדירות גבוהה מאי פעם, מפגשי ההכשרה וההדרכה המסורתיים והארוכים, לרוב אינם מצליחים ללכוד את תשומת ליבם של העובדים או לענות על צרכיהם המיידיים. מנגד, מיקרו-למידה, שמשמעה הוא העברת מידע חיוני בפרקי זמן קצרים וממוקדים, מציעה פתרון מודרני שתואם את האופן שבו עובדים
עתיד ההכשרות הארגוניות – מיקרו למידה (Microlearning) ופיתוח מיומנויות בזמן אמת
עולם ההכשרות הארגוניות עובר שינוי עמוק. במקום קורסים ארוכים בני ימים שלמים, עובדים מצפים ללמידה גמישה, קצרה ומותאמת אישית. מיקרו למידה (Microlearning) – יחידות ידע קצרות וממוקדות – הפכה לסטנדרט חדש, והיא מתמזגת עם הצורך ב־פיתוח מיומנויות בזמן אמת. השילוב בין כלים אינטראקטיביים לבין בינה
