חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
