חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו
ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם
מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי
אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל
סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
