האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש
טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.
אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים
שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא
AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
