האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
בין שליטה לאמון: ניהול עובדים במודל היברידי
המעבר לעבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הפך למציאות קבועה בארגונים רבים. מודל זה מציב אתגרים ניהוליים חדשים, בראשם האיזון בין שליטה ובקרה מצד ההנהלה לבין אמון ונתינת חופש לעובדים. המאמר סוקר את הדילמות המרכזיות, הגישות המובילות לניהול במודל היברידי, והכלים המעשיים
הכלה וגיוון בתרבות הארגונית: מעבר מסיסמאות לפרקטיקה
גיוון (Diversity) והכלה (Inclusion) הפכו בשנים האחרונות למילות מפתח בכל ארגון שמכבד את עצמו. אך בעוד רבים מהארגונים מתהדרים במדיניות שוויונית, בפועל ניכר פער בין ההצהרות לבין מימוש אמיתי. המאמר הנוכחי בוחן כיצד ניתן לעבור ממדיניות סמלית למדיניות חיה ונושמת, תוך שילוב עקרונות של גיוון
תפקיד ה-HR בעידן של קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים ביטחוניים
מחלקת משאבי אנוש ממלאת תפקיד קריטי בניהול המשאב האנושי בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים צבאיים. בשונה מניהול שגרתי, מצבים אלו מחייבים תגובה מהירה, אמפתיה, תקשורת מדויקת ועמידה בתקנות משתנות. משאבי אנוש הופכים לגורם מקשר בין ההנהלה לעובדים, המאפשר המשכיות עסקית תוך שמירה
איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר
הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד
מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז
