האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.
מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל
איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
שאלון האבחון הפיננסי למנכ״לים – בדיקת מיצוי זכויות, מס והטבות מנהלים
מנכ״לים ובעלי חברות רגילים לנהל תקציבים גדולים, קבלת החלטות אסטרטגיות ומו״מ בסטנדרטים גבוהים. אבל דווקא בתחום הכי אישי ורגיש – המצב הפיננסי של עצמם – רבים מקבלים החלטות “על אוטומט”, או מתעלמים מבדיקות פשוטות שחוסכות סכומים משמעותיים בכל שנה. השילוב בין עומס ניהולי, חוסר מודעות
גישות להפחתת עלויות בעסקי שירות — מה באמת עובד? סקירה מקיפה על בסיס מחקר עולמי
גישות אפקטיביות להפחתת עלויות בעסקי שירות – מחקר עומק למנכ"לים מנכ"לים מבינים היום שחיסכון אמיתי אינו נובע מקיצוץ, אלא מהתאמה אסטרטגית של שיטת העבודה לסוג השירות. המחקר שנבחן כאן מציג שלוש גישות מרכזיות שמאפשרות הפחתת עלויות מבלי לפגוע באיכות השירות – ולעיתים אף לשפר אותה.
ניהול רכש חכם: איך להשיג חיסכון בעלויות ותרומה אסטרטגית בו-זמנית (מבוסס מחקר)
מדריך למנכ"ל: כיצד להשיג חיסכון בעלויות ותרומה אסטרטגית ברכישה – בו-זמנית מחקר אמין המבוסס על נתונים פיננסיים אמיתיים מחברת אנרגיה אירופאית גדולה שאלת המחקר: כיצד יכול ידע רכש לשפר בו-זמנית ביצועי חיסכון וביצועים אסטרטגיים? מתודולוגיה: ניתוח נתונים משניים מ-946 יוזמות רכש בחברת אנרגיה
