האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
התייעלות תפעולית במפעלים ובחברות שירות – המדריך האסטרטגי להגדלת רווחיות, פרודוקטיביות ויתרון תחרותי
התייעלות תפעולית אינה עוד פרויקט נקודתי של קיצוץ עלויות, אלא תפיסת ניהול רחבה שמטרתה לייצר מקסימום תפוקה ממינימום משאבים — לאורך זמן. בעולם עסקי המאופיין בתחרות גוברת, שחיקת מחירים, מחסור בכוח אדם ועלייה מתמדת בעלויות חומרי גלם ושירותים, ארגונים שאינם מתייעלים תפעולית מוצאים עצמם נשחקים
ניהול תיק לקוחות אסטרטגי: כיצד הופכים לקוחות קיימים למנוע צמיחה ורווחיות
בעולם העסקי המודרני, שבו התחרות עזה והשוק רווי, ארגונים רבים מפנים את עיקר מרצם ומשאביהם לרכישת לקוחות חדשים. זוהי מלכודת אסטרטגית. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שוב ושוב כי עלות גיוס לקוח חדש גבוהה פי 5 עד 7 מעלות שימור לקוח קיים. לא רק זאת, אלא
סיכום מגמות עדכניות במשאבי אנוש – ניתוח ופרספקטיבה
מגמות ליבה משנות פרדיגמה 1. הבינה המלאכותית הגיעה ל-HR – מעבר מכלי נישה לטכנולוגיה מרכזית מצב נוכחי: AI חדרה לכל שלבי ניהול העובדים – מגיוס אוטומטי באמצעות ChatGPT ו-Gemini, דרך ניתוח תפוקה מתקדם ועד לחיזוי נטישה מבוסס למידת מכונה שינוי דרמטי: המעבר מתיעוד אנושי לניהול
בינה מלאכותית בניהול עובדים – הזדמנות או סיכון? מחקר עומק על טרנספורמציה ניהולית בעידן הדיגיטלי
מבוא: עידן הטרנספורמציה הניהולית העמוקה העשור האחרון אינו רק עידן של טרנספורמציה דיגיטלית – אלא עידן של טרנספורמציה ניהולית עמוקה. אם בעבר מערכות מידע ארגוניות עסקו בעיקר בכספים, מלאי ולוגיסטיקה, הרי שכיום הליבה הניהולית עצמה – ניהול ההון האנושי – עוברת דיגיטציה מתקדמת המבוססת על
הקשר בין בדידות ניהולית לטעויות אסטרטגיות
בדידות ניהולית איננה תופעה רגשית שולית, אלא גורם ניהולי בעל השפעה ישירה על איכות קבלת ההחלטות בארגון. מנכ״לים ומנהלים בכירים פועלים לעיתים קרובות בפסגה בודדת: האחריות כבדה, הלחצים גבוהים, ומעגל ההתייעצות מצטמצם. במציאות זו, טעויות אסטרטגיות אינן נולדות רק מחוסר ידע או מנתונים שגויים –
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים – מדריך למנכ״לים
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים מדריך מקיף למנכ״לים ומנהלים בכירים מבוא בעידן של תחרות גלובלית מתגברת, טכנולוגיות משתנות ודרישות לקוחות מתפתחות, ארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים מורכבים בשמירה על רווחיות והגדלתה. מחקרים מראים כי רק 25% מהארגונים מצליחים לשמור על רווחיות גבוהה לאורך זמן, בעוד האחרים
