מורה לספרות עברה לבית ספר אחר. המעסיקה החדשה שלה העבירה אותה, בטעות, מקרן מבטחים הוותיקה למבטחים החדשה, ותשלם לה 165,500 שקל פיצויים. עם זאת, גם המחדל של המורה יעלה לה ביוקר.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של מורה לספרות שהועסקה על ידי המועצה המקומית תל-מונד, והורה למועצה לשלם לה 165,500 שקל בגין הפרשי פנסיה בשל העברתה לקרן פנסיה אחרת ללא ידיעתה.
עם זאת, הפיצוי שנפסק מהווה 60% מסכום התביעה, מאחר שסגנית הנשיאה השופטת הדס יהלום קבעה כי גם התובעת התרשלה בכך שבמשך שנים לא ביררה את העניין.
"בסיטואציה שבה מדובר בשני צדדים שתרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת", קבעה השופטת.
בין השנים 1993 ו-2009 התובעת צברה זכויות בקרן פנסיה "מבטחים הוותיקה" אצל מעסיקים שונים. עד 2009 היא עבדה בבית ספר תיכון בבעלות עיריית כפר סבא, ולאחר מכן נקלטה בבית ספר אחר, שבמועצה המקומית תל-מונד.
אלא שהמועצה ביטחה את התובעת בקרן הפנסיה "מבטחים החדשה". בתביעתה טענה התובעת כי המועצה התרשלה כשלא בדקה באיזו קרן פנסיה היתה היא מבוטחת, ובכך גרמה לה לנזק בסך כ-276,000 שקל.
סכום זה התבסס על חוות דעת אקטוארית שבה חישוב ההפרש החודשי בין הפנסיה לה תהיה זכאית התובעת במועד פרישתה, לבין הפנסיה לה היתה זכאית אילו בוטחה באופן רצוף במבטחים הוותיקה – סך של 1,983 שקל לחודש – בחישוב מהוון לגיל 64.
התובעת הוסיפה שלא ידעה על המעבר, ולא היתה מודעת להבדלים בין שתי הקרנות.
המועצה מצדה טענה כי ביטוחה של התובעת במבטחים החדשה נעשה בשל טעות כנה.
עם זאת, לשיטת המועצה, על התובעת היתה מוטלת האחריות לוודא באופן אקטיבי שזכויותיה הפנסיוניות נשמרות. לכן נטען כי התובעת התרשלה, כשלא קיימה את חובות הזהירות והנאמנות המוטלות עליה מכח חוזה עבודה ועקרון תום הלב ולא פעלה במועד להקטנת הנזק, אלא השתהתה במשך מספר שנים. בשל כך, נטען כי יש לדחות את התביעתה, ולחלופין לפסוק הפחתת פיצוי בשיעור 50%.
"לא מתעסקת בניירת"
לאחר שהציגה את העדויות, השופטת יהלום קבעה כי המועצה לא פעלה בזהירות הנדרשת ממנה ולא ביררה באיזו קרן פנסיה התובעת מבוטחת – מחדל הרובץ לפתחה.
עם זאת, השופטת החליטה להטיל על התובעת 40% מהאחריות לגרימת הנזק. ראשית, השופטת הצביעה על כך שלקח לתובעת מספר שנים לגלות את ההעברה למבטחים החדשה, אף שיכלה לראות זאת בתלושי השכר או בדוחות מבטחים שנשלחו אליה.
במענה לשאלות בעניין התובעת השיבה בעדותה: "אין לי מושג. אני לא מתעסקת בניירת" – טענת שאינה מפחיתה ממידת האחריות שלה.
בעניין זה השופטת הבהירה כי על התובעת מוטלת היתה אחריות לבדוק ולדעת היכן מנוהל החיסכון הפנסיוני שלה, בפרט בזמן מעבר עבודה, ובמיוחד שעה שהנתונים נרשמו בתלוש השכר שלה.
כמו כן, השופטת הבהירה שגם לאחר מכן התובעת חיכתה משיקוליה שלה עד לרגע האחרון לפני התיישנות התביעה, ורק אז פנתה למועצה.
"התובעת מצדה התרשלה כאשר לא יידעה את המעסיק במועד על אודות הטעות. התובעת נהגה בעצימת עיניים, אף שכל הנתונים היו מונחים בפניה ויכולה היתה לאתר את הטעות הקלות וליידע את הנתבעת על כך מבעוד מועד, באופן שהיה מאפשר תיקון הטעות ללא גרימת נזק", סיכמה.
בהתאם לחלוקת האחריות, המועצה חויבה לשלם לתובעת 165,600 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד ירון נאור
- ב"כ הנתבעת: עו"ד רפאל פדר
עו"ד אורן סודאי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר

הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד

מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז

אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את

דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות

הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
מאמרים קשורים לנושא.