עובדת סופרמרקט פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של עובדת שפוטרה והורה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-66,500 שקל.
השופט אורן שגב קבע כי הנתבעת הפרה את חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, בכך שפיטרה את התובעת במהלך הריונה, ולאחר שניסתה לגרום לה להפסיק לעבוד שעות נוספות ללא הצדקה.
התובעת עבדה בסופרמרקט, כקופאית ראשית ואחראית על שיבוץ עובדים, במשך כחמישה חודשים, עד שפוטרה במאי 2016. המשרה היתה בהיקף של 12 שעות ביום, לדבריה. בהתאם לכך היא קיבלה גמול עבור שעות נוספות, ולטענתה גם בונוס חודשי בסך 1,800 שקל שהוגדר בתלושי השכר כ"נסיעות".
בתביעתה היא סיפרה כי כחודשיים לפני פיטוריה הודיעה למנהל הסניף שהיא בחודש החמישי להריונה.
התובעת טענה כי לאחר שהודיעה כי היא בהריון, הנתבעת הודיעה לה מספר פעמים שעליה להפסיק לעבוד שעות נוספות, אולם התובעת סירבה. בהמשך היא זומנה לשימוע, שם הוטחו בה טענות בדבר "התנהגות לא ניאותה לעובדים וללקוחות", ובסופו של דבר היא פוטרה.
מבלי להיכנס לכל הפרטים, התובעת טענה כי לאחר שהנתבעת לא הצליחה לגרום לה להתפטר עקב הפגיעה בשכרה, היא הגתה תכנית אחרת לסיים את עבודתה, והכל בטרם ימלאו 6 חודשים להעסקתה, על מנת להתחמק מהוראות חוק עבודת נשים החל רק על עובדות שצברו 6 חודשי עבודה ומעלה.
מנגד, הנתבעת טענה בין היתר כי לא פוטרה בשל הריונה אלא מסיבות אחרות, ולאחר 5 חודשים ו-9 ימים בלבד.
"מהיום למחר"
השופט שגב הבהיר כי אמנם חוק עבודת נשים אינו חל על המקרה, אולם האיסור על פיטורים מחמת הריון כפוף גם לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, ואף לעיקרון השיוויון הכללי.
השופט המשיך והבהיר כי "די בכך שההחלטה בדבר הפיטורין נשענת בחלקה על שיקול פסול, כדי להכתימה, באופן שהפיטורים יהוו פיטורים שלא כדין… גם מקום בו היו קיימו שיקולים ענייניים לפיטורי העובדת, השיקול הנגוע בהפליה פסולה מהווה כשלעצמו התנהגות פסולה וייכנס לגדר הפרה של הוראות החוק.
לגופו של עניין, לאחר ששקל את הראיות והעדויות, השופט שוכנע כי "הנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת בניגוד לחוק השוויון, דבר שהביא בסופו של דבר לפיטוריה".
בעניין זה השופט הבהיר כי הנתבעת לא סיפקה כל הסבר לדרישתה מהתובעת לצמצם את היקף שעות העבודה, דבר שהוביל לירידה משמעותית בהכנסתה.
במצב זה השופט סבר כי ההחלטה לשלול מהתובעת את העבודה בשעות נוספות היתה קשורה להיותה בהיריון, ומכאן שהנתבעת פגעה בתנאי העסקתה של התובעת בניגוד להוראות חוק השוויון, וללא הצדקה נראית לעין.
כמו כן, השופט הבהיר כי לא הובאו ראיות או דוגמאות להתנהגות בעייתית של התובעת בעבודה.
השופט אף קבע כי התובעת קופחה בכך שבהליך השימוע שנערך לה נפלו פגמים מהותיים – לא ניתנה לה זכות טיעון של ממש, היא זומנה "מהיום למחר" מבלי שידעה אלו טענות יוטחו בה – ולמעשה ההחלטה לפטר אותה היתה כבר "מעשה עשוי".
לאחר שחישב את הזכויות השונות המגיעות לתובעת, השופט הורה לנתבעת לשלם לה כ-59,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל. מרבית הפיצוי (50,000 שקל) נפסקה עבור הפרת חוק השיוויון.
- ב"כ התובעת: עו"ד משה שופל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מנשה ענתר ואח'
עו"ד רונן (רון) פרץ עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל
עוד מאמרים

פתרונות משאבי אנוש וכוח אדם – מגדילים גיוס, משפרים תפוקה, מצמצמים טעויות
עולם משאבי האנוש עובר מהפכה. במקום להסתפק בניהול שוטף של גיוס, קליטה ורווחה – פתרונות משאבי אנוש מתקדמים מתמקדים ביצירת ערך אמיתי לארגון: הם מגייסים

פתרונות שכר חכמים – כך תייעלו את תהליך השכר ותשפרו את שורת הרווח
האם ידעתם שיישום נכון של פתרונות שכר יכול לחסוך לעסק שלכם מאות אלפי שקלים בשנה?הוצאות השכר מהוות את אחד הסעיפים הגדולים ביותר בדו"ח רווח והפסד

בין שליטה לאמון: ניהול עובדים במודל היברידי
המעבר לעבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הפך למציאות קבועה בארגונים רבים. מודל זה מציב אתגרים ניהוליים חדשים, בראשם האיזון בין שליטה

הכלה וגיוון בתרבות הארגונית: מעבר מסיסמאות לפרקטיקה
גיוון (Diversity) והכלה (Inclusion) הפכו בשנים האחרונות למילות מפתח בכל ארגון שמכבד את עצמו. אך בעוד רבים מהארגונים מתהדרים במדיניות שוויונית, בפועל ניכר פער בין

תפקיד ה-HR בעידן של קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים ביטחוניים
מחלקת משאבי אנוש ממלאת תפקיד קריטי בניהול המשאב האנושי בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים צבאיים. בשונה מניהול שגרתי, מצבים אלו מחייבים תגובה

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי
מאמרים קשורים לנושא.