ב-9 השנים שחלפו מאז היווצרות החוב הספיקה החברה להתפרק ובעליה פתח חברה חדשה. טענת העירייה שמרוץ ההתיישנות עצר משום שרק בשלב מאוחר נודע לה שהבעלים הבריח נכסים לחברה החדשה – נדחתה.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לגביית חוב ארנונה של כ-144 אלף שקל מבעלי חברה שהתפרקה כבר ב-2006. השופטת כוכבה לוי קבעה כי העיריה התנהלה בעצלתיים ולא פעלה כמצופה ממנה. כעת, כבר מאוחר מדי והתביעה התיישנה.
החברה החזיקה במשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב במשך שנה וחודשיים במהלך השנים 2005-2006, וצברה חובות ארנונה ומים בסך 143,198 שקל.
רק 9 שנים לאחר מכן נזכרה העירייה להגיש תביעה לגביית החוב. אלא שבינתיים החברה התפרקה ובעליה פתח חברה חדשה. לפיכך, התביעה הוגשה נגדו באופן אישי ונגד החברה החדשה שהקים.
העירייה טענה כי החוב צריך לעבור לחברה החדשה כיוון שהתגלה לה כי פעילות החברה החייבת וכספיה הועברו לידי החברה החדשה כדי להבריח נכסים ולחמוק מחובותיה.
אם טענה זו לא תתקבל, הרי שחוק ההסדרים שמאפשר להטיל חבות בארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית שהתפרקה או הפסיקה את פעילותה, כך שיש להטיל את חובת התשלום על בעל החברה.
מנגד, הנתבעים טענו כי מאחר שמדובר בחוב ארנונה מהשנים 2005-2006, עילת התביעה התיישנה כבר ביוני 2013, בחלוף 7 שנים מהיווצרותו, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.
אך העירייה הסבירה שהתעכבה עם הגשת התביעה משום שרק באוגוסט 2009 נודע לה לראשונה על מעשיו של הבעלים. לכן, התביעה לא התיישנה למרות חלוף הזמן.
בתוך כך הפנתה העירייה להליכי הגבייה המנהליים שניהלה לאורך השנים נגד החברה הקודמת ונגד הנתבע – שממילא עיכבו לטענתה את "מרוץ ההתיישנות".
היה לה מספיק זמן
אולם השופטת כוכבה לוי דחתה את תביעת העירייה וקבעה ש"לנוכח תקופת היווצרות חוב הארנונה אין מנוס מלקבוע שבמועד הגשת התביעה נגד הנתבעים התיישנה התביעה".
ראשית, השופטת ציינה כי הנתבעים העלו את טענת ההתיישנות כטענה מקדמית בכתב ההגנה שלכם, כך שהם ענו על הדרישה החוקית המחייבת לטעון אותה בהזדמנות הראשונה.
לאחר מכן, השופטת הודיעה כי אינה מקבלת את טענת העירייה כי לא יכולה הייתה לפעול עד 2009 לגביית החוב.
השופטת קבעה כי העירייה יכולה והייתה צריכה להגיש את התביעה כבר במועד שבו נודע לה על פירוק החברה הקודמת (החייבת המקורית).
בתוך כך השופטת הבהירה שהעירייה המשיכה להתנהל בעצלתיים גם אחרי 2009, ולו הייתה פועלת אז לא הייתה מפספסת את חלון ההזדמנויות להגשת התביעה.
לצד זאת, השופטת הדגישה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון, הליכי גבייה מנהליים אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
כמו כן, טענת העירייה לגבי הברחת הכספים נדחתה שכן "לא נמצא אישור לכך שפעילות או רכוש הועברו מהחברה החייבת לחברה החדשה".
לפיכך, השופטת קבעה כי החוב התיישן ומשכך דחתה את התביעה נגד הנתבעים.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד ששון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יהושע בר-טל
עו"ד נחום שר עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
