האיש חתם על ערבות של 350,000 שקל להלוואה שנטלה חברה. הבנק תבע בסדר דין מקוצר את הלווה ואת הערב, אשר טוען כי הבנק התנהל בחוסר תום לב והפר את חובותיו כלפיו.
בית המשפט נתן לו רשות להתגונן, אך התרשם שסיכוייו אינם גבוהים והתנה זאת בהפקדת ערובההשופט רונן פיין קיבל לאחרונה בקשה של ערב להתיר לו להתגונן נגד תביעה של בנק הפועלים בגין ערבות להלוואה שנטלה חברה בסך 350,000 שקל. השופט ציין שהערב העלה טענות כלליות ולא פירט את הגנתו ולכן הרשות להתגונן תותנה בהפקדת 80,000 שקל בקופת בית המשפט.
בספטמבר 2019 הגיש בנק הפועלים תביעה על סך של 409,331 שקל בגין יתרת חובה ואי פירעון הלוואה נגד חברת ״מ.ז. דודי שמש״.
התביעה הוגשה נגד החברה ונגד שלושה אנשים שחתמו כערבים להלוואה שלקחה מהבנק. החוב של כל אחד מהערבים עמד על מלוא סכום ההלוואה, 350,397 שקל.
התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר שבמסגרתו הנתבעים אינם יכולים להתגונן אוטומטית אלא רק ברשות בית המשפט.
אחד הערבים הגיש בקשת רשות להתגונן. הוא טען שהבנק לא הסביר לו את משמעות חתימתו כערב, לא נתן לו העתק מכתב הערבות ולא נתן לו הזדמנות סבירה לעיין במסמכים עליהם חתם.
בנוסף לטענתו, הבנק אישר לחברה את ההלוואה מבלי שבדק את היכולת הכלכלית שלה, בניגוד לנהלים.
כמו כן טען הערב כי הבנק לא גילה לו שהחברה אינה עומדת בתשלום ההלוואה ולו היה יודע על כך, היה פועל לצמצום הנזק. הוא סיכם כי הבנק הפר את חובותיו כלפיו כערב, מכוח חוק הערבות ומכוח החובה הכללית של התנהלות בתום לב.
בלתי מפורטות בעליל
השופט רונן פיין מבית משפט השלום בצפת הבהיר כי הליך בסדר דין מקוצר נועד לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור שאין לנתבע כל סיכוי להדוף את טענות התובע. אך אם מבקש הרשות להתגונן מצליח להראות כי יש לו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט להסתפק בזה בשלב הראשוני ולאפשר לו להתגונן.
יחד עם זאת, על המבקש מוטלת החובה לפרט את הגנתו, ולא להסתפק באמירות כלליות. בפסיקה נקבע כי כאשר הגנת הנתבע לוקה בחוסר בהירות, או שהיא נראית על פניה קלושה ביותר, תותנה הרשות להתגונן בהפקדת ערבות.
השופט ציין כי טענות הערב לא מפרטות אפילו במקצת את העובדות הנדרשות להוכחתן. ״טענותיו כלליות ובלתי מפורטות בעליל״, כתב.
בנוסף, במסמכי ההלוואה עליהם חתם הערב מצוין בין השאר כי הבנק נתן לו הזדמנות סבירה לעיין במסמכים וכי הוא מאשר שהבנק הביא לידיעתו את העובדות נשוא הסכם ההלוואה. מכאן, שטענות הערב הן ״טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב״ שהרף הנדרש להוכחתן גבוה במיוחד.
הערב גם לא העלה טענות בנוגע ליכולתו לעמוד בתנאים שיוטלו עליו אם תותנה הרשות להתגונן בהפקדת ערובה כספית.
בנסיבות אלה השופט מצא לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסכום של 80,000 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו״ד שרון אורן עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל

שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים

תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה

מחקר: מה באמת מונע ממנכ"לים לגדול?
מהם באמת החסמים שמונעים ממנכ"לים בישראל לגדול? מבוא מה באמת מונע ממנכ"לים לממש את הפוטנציאל של הארגון שלהם?האם מדובר בעומס יומיומי, ביכולת להנהיג, בהעדר חזון – או שמא בצוות שאינו מגויס או לא נמדד? כדי לענות על השאלות האלו נערך מחקר עומק בקרב 612 מנכ״לים, סמנכ״לים

איך לזהות צווארי בקבוק בארגון ולשחרר אותם בזמן אמת
בכל ארגון מסתתרים "צווארי בקבוק" – אותם שלבים, תהליכים או יחידות שמעכבים את הזרימה התקינה של הפעילות העסקית. הם אינם תמיד גלויים לעין, אך השפעתם ניכרת: איטיות, שחיקה, תסכול בקרב עובדים ואובדן הכנסות. מנכ"ל אפקטיבי יודע לא רק לאתר את החסמים, אלא גם להבין את

מה מנכ"לים בישראל יכולים ללמוד מה-OECD ומה-WEF?
העולם העסקי משתנה בקצב מסחרר, ומנהלים בכירים נדרשים לאמץ תובנות גלובליות כדי להישאר תחרותיים בשוק המקומי. ארגונים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ו-WEF (הפורום הכלכלי העולמי) מהווים מקור מרכזי לנתונים, מגמות, וכלי מדיניות שמשפיעים על קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עבור מנכ"ל ישראלי, השאלה
מאמרים קשורים לנושא.