וירוס הקורונה חשף בארגונים רבים את המחלה האמיתית. ממחלה פיזית מתאוששים בעזרת תרופות וחיסונים, ממחלה ארגונית נדרש חיסון אחר.
זמן הקורונה (corona time) הוא הזמן שבו נדרשו המנהלים והעובדים בארגון להתייצב מול השינוי במציאות ובסביבה החיצונית ולערוך התאמות.
פעמים רבות נדרשה "התייצבות מתחת לאלונקה" שמשמעותה מוכנות לשינוי בתנאים, בשכר, בשעות העבודה ובמרכיבי התפקיד.
האתגר לעסוק מחד בהישרדות אישית ולדאוג באופן טבעי לעצמך כעובד התנגש פעמים רבות באתגר ההישרדות הארגוני.
ניהול הקונפליקט בין המשך התמיכה בארגון ,בצוות ,בלקוח אל מול הדאגה לעצמו היה מבחן חשוב לתרבות הארגונית שקיימת בארגון ולערכיו.
התפקיד המנהיגותי
אחד המבחנים המשמעותיים ביותר להנהלת הארגון היה כיצד לרתום את העובדים לשינויים הנדרשים תוך שמירה על לכידות ועל הצמדות לערכים המצופים.
בתוך התהליך ניתן היה להבחין כיצד התרבות הארגונית חיסנה מחד בחלק מהארגונים ואפשרה התמודדות צוותית ואישית ומאידך ארגונים בהם נוצרה קריסה מכיוון שהתרבות הארגונית שבנו לא הייתה חזקה מספיק או מתאימה לסביבה.
אז מה נדרש בסגר השני?
המטרה לבנות תרבות ארגונית מנצחת שתהווה חיסון למצבי קיצון ותאפשר לארגון להתפתח גם במצבי המשבר ולצמוח.
- חזון ברור לעתיד – לאן אנו רוצים להגיע בחלוף המשבר, מה המסר שלנו לעולם ולסביבה שלנו, מה מבדל אותנו ,במה אנחנו מצטיינים, אילו התנהגויות מצוינות בעינינו ואיך היינו רוצים להתנהל בתוך עצמנו ומול הלקוחות.
- דוגמא אישית – איזה סוג של דוגמא אישית הינו רוצים לתת? איך היא תבוא לידי ביטוי
- דאגה לפרט – נדאג להוקיר כל עובד וכל בעל עניין – ספק, לקוח, נמנע את ההרגשה שהם שקופים ונדע לבטא את משמעותם בעינינו.
- כינוס ללא התכנסות – איזה סוג של כינוסים עלינו לעשות, מה יהיה המשותף שלנו, לתת ביטוי ליכולתו של כל משתתף בארגון ובצוות.
- צבירת הצלחות – נדע לציין הצלחות, לצבור ניצחונות קטנים, לאפשר גאווה אישית וצוותית
- חשיבה חיובית –לזהות מנופים חיוביים, לאמץ חשיבה חיובית שרואה את העתיד, שמאפשרת יזמות ורעיונות חדשים.
- אמונה – לשדר את האמונה שבזכותה נצבור אמון כלפינו.
דווקא עכשיו על מנהלים בארגון לחזק את התרבות הארגונית ולקדם את הערכים שבהם אנו מאמינים כך שבעת השגרה הם יהוו מצפן ובעת המשבר הם יהוו את מרכז חוסננו ויתרונותינו.
עוד מאמרים בנושא:
100 הימים אחרי רכישה: כך מונעים אובדן שווי במיזוגים ורכישות
עסקת רכישה אינה מסתיימת בחתימה. דווקא ב־100 הימים הראשונים מתחיל המבחן האמיתי: האם הסינרגיות יתממשו, האם הלקוחות ואנשי המפתח יישארו, והאם הארגון המאוחד ייצר את השווי שעליו התבססה העסקה. המאמר מציג מודל לדליפת שווי, מדד סינרגיה, תוכנית 100 ימים, מודל Make / Buy / Partner ומתודולוגיית Post-Merger Autopsy לבחינת תוצאות העסקה.
תוכנית עסקית
תוכנית עסקית אינה צריכה להיות מסמך שנשאר במגירה. המדריך מציג שיטה לבניית תוכנית שמחברת בין שוק, לקוחות, הצעת ערך, מנועי הכנסה, עלויות, רווחיות, תזרים, קיבולת ואבני דרך. כולל Business Plan OS – כלי אינטראקטיבי לבניית תוכנית עסקית, חישוב הכנסות ונקודת איזון, הצגת אינפוגרפיה דינמית והורדת התוכנית כקובץ טקסט בעברית.
פער האסטרטגיה: האם החברה באמת מבצעת את מה שההנהלה החליטה?
לרוב החברות יש יעדים ותוכניות, אך לא תמיד הפעילות בפועל משקפת אותם. המאמר מציג את "פער האסטרטגיה" – המרחק בין הכיוון שההנהלה מגדירה לבין התקציב, זמן ההנהלה, התמריצים וההחלטות שמעצבים את החברה בפועל. כולל מודל חמש השכבות, מדד פער אסטרטגיה, Audit לזמן הנהלה ו־15 שאלות לאבחון היישום.
ייעוץ עסקי
עסק יכול לצמוח במחזור ובמספר העובדים, אך להישאר תלוי בבעלים כמעט בכל החלטה. המאמר בוחן את הפער בין צמיחה עסקית לבשלות ניהולית ומציג כלים לזיהוי צווארי בקבוק, דליפת רווח, בעיות תזרים ותלות באנשי מפתח. בנוסף מוצגים מבחן 30 הימים, מדד הבשלות הניהולית ו־20 שאלות אבחון לבניית עסק עצמאי, מדיד ורווחי יותר.
מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.
חיסכון חכם: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים (2026)
המאמר מציג חמש אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים, בלי להסתפק בקיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בצמיחה. הוא בוחן כיצד ניהול שרשרת האספקה, מיגור בזבוזים, מבנה תגמול נכון, התמודדות עם רגולציה ושיפור הפריון יכולים להפוך חיסכון נקודתי להתייעלות עסקית מתמשכת.