השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון.
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי בנק לאומי נהג בחוסר תום לב כשביצע ניכיון שיקים טרם מועד הפירעון ללקוחה שלו – ספקית פירות וירקות – אף שהיה אמור לדעת שקיבלה את השיקים על תנאי והם עלולים להתבטל. השופטת חוי טוקר קבעה לפיכך כי בעלת השיקים נהגה כדין כשביטלה אותם עקב אי-קבלת סחורה שהזמינה מהספקית, ולכן היא לא צריכה לשלם לבנק דבר.
חברת שיווק הירקות והפירות "רוי-רום" הפועלת בשוק הסיטונאי בירושלים נהגה במשך שנים להזמין סחורה מחקלאים באמצעות חברת "ביכורי האלה". ב-2015 היא מסרה לביכורי האלה 4 שיקים דחויים על סך 50 אלף שקל כל אחד תמורת סחורה עתידית אבל הם הופקדו בחשבונה טרם מועד הפירעון לאחר שהבנק הסכים לבצע ניכיון.
אלא שבהמשך רוי-רום ביטלה את השיקים משום שלא קיבלה את הסחורה, מה שהוביל את הבנק – שכבר שילם עבורם – לפתוח נגדה בהליכי גבייה בהוצאה לפועל.
רוי-רום הגישה התנגדות לביצוע השיקים והתיק הועבר לבית המשפט. שם היא טענה כי מסרה את השיקים "על תנאי" ואסור היה לבנק לאשר את הניכיון. לדבריה, שיטת המסחר שנהגה בינה לבין ביכורי האלה, וזו גם השיטה הארצית בשוק, אפשרה לה לבטל תשלומים עתידיים שהעניקה תחת התחייבות לקבלת סחורה אם לא סופקה לה בפועל. זה מה שקרה במקרה הזה, כשביכורי האלה הודיעה לה שנקלעה לקשיים תזרימיים ולא תוכל לספק את הסחורה.
החברה טענה כי היא לא אחראית לכך שהבנק הסכים לניכיון מבלי לבדוק את הדברים לעומק ולמרות העובדה שביכורי האלה הייתה בקשיים.
הבנק טען בתגובה כי השיקים נוכו כמעין הלוואה, כדי ששיקים אחרים של ביכורי האלה יכובדו. הוא לא יכול היה לדעת שמדובר בשיקים על תנאי ואי אפשר להטיל עליו חובה לבדוק לפני כל ניכיון את עסקת היסוד. לטענתו, החברה אף לא הוכיחה שלא קיבלה את הסחורה תמורתם, שכן היא לא צירפה הסדר או פרטי עסקה ולא הוכיחה ביטול עסקה ברישומים שלה.
עצם את העיניים
אלא שהשופטת חוי טוקר קבעה כי רוי-רום דווקא כן הוכיחה שהשיקים ניתנו על תנאי ובוטלו בשל אי-קבלת הסחורה או "כשלון תמורה" בעגה משפטית.
השופטת ציינה בהקשר הזה שהעסקאות בין החברות בוצעו על בסיס אמון וגרסתה של רוי-רום לגבי שיטת המסחר בין שתי החברות בוססה לכרטסת הנהלת החשבונות שלה שאף העידה על כך שביכורי האלה הייתה חייבת לה סחורה כנגד השיקים.
לעומת זאת, השופטת התרשמה שהבנק היה מודע לשיטת הפעולה שנהגה בין שתי החברות ומשתקפת בבירור מהחשבון של ביכורי האלה. בנוסף, הבנק לא הביא את הפקידים שטיפלו בניכיון שיקים כדי להפריך את עדותו האמינה של מנהל ביכורי האלה שלפיה הסביר להם מראש על טיב העסקה.
יתרה מכך, לנוכח היסטוריית העסקאות בין שתי החברות והעובדה שביכורי האלה חרגה באותה תקופה ממסגרת האשראי היה על הבנק לערוך בירור עומק לגבי העסקה טרם ניכיון השיקים.
לפיכך נקבע כי הבנק התרשל או לכל הפחות עצם את עיניו לאפשרות שהשיקים יבוטלו, ונהג בחוסר תום לב כשהסכים לניכיון. לאור זאת, ההתנגדות התקבלה והבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
- ב"כ הבנק (התובע): רונית אדהאן, עו"ד הוצאה לפועל
- ב"כ החברה (הנתבעת / המתנגדת): עו"ד יוסף בן דור
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

העלות הכלכלית של גיוס כושל – ניתוח מחקרי ומודל חישובי
העלות הכלכלית של גיוס כושל ניתוח מחקרי, מודל חישובי ומסקנות יישומיות למנכ"ליםמסמך מחקר אקדמי-מקצועי | ינואר 2026 תקציר מנהלים: גיוס כושל אינו אירוע משאבי אנושיים בלבד – הוא אירוע פיננסי משמעותי. מחקר זה מציג ניתוח כמותי של העלות האמיתית של גיוס כושל בשוק הישראלי, תוך שילוב

מחקר: השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים – נתונים, סיכונים ופתרונות
השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים מחקר מקיף על שינויים תכופים, רה-ארגון, פיטורים והשלכותיהם תקציר: חוסר יציבות ארגונית, הכולל שינויים תכופים במבנה הארגון, רה-ארגונים, מיזוגים, רכישות ופיטורים, הפך לתופעה נפוצה בעידן הגלובלי. מחקר זה בוחן את ההשפעות הפסיכולוגיות, הבריאותיות והתעסוקתיות של חוסר ביטחון תעסוקתי (Job Insecurity)

פתרונות אפקטיביים – מרכז הידע 2025 – סקירה שנתית מקיפה
המאמר “מרכז הידע 2025 – סקירה שנתית מקיפה” מציע מבט רחב ותמציתי על מגמות, תובנות ותכנים שפורסמו במהלך שנת 2025 סביב נושאי ESG וקיימות עסקית. בסקירה זו תמצא נתונים מרכזיים, דוגמאות ליישום פרקטי, ודגשים אסטרטגיים שמעצבים את הדרך שבה ארגונים מתמודדים עם אתגרי הסביבה, החברה

בדיקת אפקטיביות ניהולית: מתי מנכ״ל צריך ליווי חיצוני
בדיקת אפקטיביות ניהולית: מתי מנכ״ל צריך ליווי חיצוני ניהול ארגון לאורך זמן יוצר עיוורון תפקודי טבעי. תהליכים שעבדו בעבר ממשיכים לפעול מכוח האינרציה, החלטות מתקבלות מתוך ניסיון מצטבר, והארגון משדר יציבות כלפי חוץ. עם זאת, יציבות אינה בהכרח אפקטיביות. בדיקת אפקטיביות ניהולית נועדה לבחון האם

ניהול ספקים כיתרון תחרותי: מדריך אסטרטגי מקיף לשנת 2026
ניהול ספקים כיתרון תחרותי – לא רק כמשא ומתן על מחיר גישה ניהולית, לא רכשית מבוא: שינוי פרדיגמה בתפיסת הספק במשך עשרות שנים, הגישה המסורתית לניהול ספקים התמקדה במיקוד כמעט בלעדי על משא ומתן קשוח, הורדת מחירים ומינוף כוח מיקוח. מנהלי רכש נמדדו לפי אחוזי

הוצאות סמויות שמנכ"לים לא רואים – ועולות לארגון מיליונים
הוצאות סמויות אינן בעיה נקודתית או תקלה תפעולית, אלא תוצאה של דפוסי ניהול מצטברים. הן אינן מופיעות בשורת תקציב אחת, אינן מזוהות כהחלטה שגויה ברורה, ולעיתים אף נתפסות כחלק טבעי מהעשייה היומיומית. דווקא משום כך הן מסוכנות כל כך לארגון. מנכ״לים רבים משקיעים מאמצים משמעותיים
מאמרים קשורים לנושא.


