גיוון (Diversity) והכלה (Inclusion) הפכו בשנים האחרונות למילות מפתח בכל ארגון שמכבד את עצמו. אך בעוד רבים מהארגונים מתהדרים במדיניות שוויונית, בפועל ניכר פער בין
מחלקת משאבי אנוש ממלאת תפקיד קריטי בניהול המשאב האנושי בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים צבאיים. בשונה מניהול שגרתי, מצבים אלו מחייבים תגובה
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי –