חברה המספקת ציוד משרדי תבעה לקוחה שעברה לספק אחר באמצע תקופת ההתקשרות. טענת החברה שעל פי ההסכם על הלקוחה לשלם לה את יתרת התשלומים החודשיים נדחתה ובית המשפט קבע שמדובר בסעיף מקפח.
בית משפט השלום בעכו דחה בחודש שעבר תביעה שהגישה חברה המספקת ציוד משרדי לקבלת פיצוי מוסכם מאחת הלקוחות שלה עקב הפרת הסכם. הרשמת הבכירה ודאד יונס קבעה שאף שההסכם הופר על ידי הלקוחה, הסעיף המורה על הפיצוי המוסכם הוא תנאי מקפח ולכן לא תקף.
בכתב התביעה סיפרה התובעת שתקשרה עם הנתבעת, חברה לפינוי פסולת מן החי, בהסכם לאספקת מכונת צילום וציוד נלווה. באפריל 2011 חתמו שתי החברות על הזמנה חדשה שלפיה הנתבעת תקבל מכונת צילום מסוג אחר למשך 4 שנים בתוספת שירותי אחריות ותיקונים.
לדברי התובעת, לאחר זמן מה, בעקבות תלונות חוזרות ונשנות מצד הלקוחה על תפקוד המכונה החדשה ומאחר שהיא לא הצליחה לתקנה, המכונה הוחלפה במכונה מסוג שונה מזה שצוין בהזמנה המקורית. ואולם, הנתבעת לא היתה מרוצה גם ממכונה זו, ובאפריל 2013 היא הפסיקה להשתמש בה ופנתה לספק אחר.
התובעת הוסיפה שחודש לאחר מכן הנתבעת הודיעה לה על ביטול ההסכם ובסופו של דבר חדלה לשלם את החיובים החודשיים ודרשה שתגיע לאסוף את המכונה.
לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את ההסכם ביניהן באופן בוטה ולכן עליה לשלם לה את הפיצויים המוסכמים שנקבעו בו – יתרת התשלומים החודשיים עד לתום תקופת ההתקשרות.
הנתבעת הכחישה את הדברים וטענה שהתובעת החליפה לה את מכונת הצילום מבלי להתייעץ עמה וסיפקה לה מכונה שלא תאמה את צרכי עבודתה. היא הדגישה שבעסק שלה יש מכונת צילום אחת בלבד המשמשת גם כפקס וסורק ותקינות הציוד הכרחית לעבודה השוטפת כך שלא הייתה לה ברירה אלא להתקשר עם ספק אחר.
התובעת השיבה שמדובר בהסכם הוגן והנתבעת הייתה מודעת לכל סעיפיו טרם חתימתה עליו.
סעיף מקפח בהסכם
הרשמת ודאד יונס דחתה את התביעה ופסקה שסעיף הפיצויים המוסכמים שחייב את הלקוחה להמשיך בתשלומים החודשיים גם במקרה של הפסקת ההתקשרות הוא תנאי מקפח שאינו תקף.
הרשמת הסבירה שמדובר בסעיף חד-צדדי שלמעשה מונע מהלקוחה את האפשרות להפסיק את ההתקשרות בתוך תקופת ההסכם. לדבריה, כבילת הנתבעת להסכם מבלי לאפשר לה לצאת ממנו גם אם היא לא מרוצה מהשירות אינה סבירה.
הרשמת דחתה את טענת התובעת שמדובר בהסכם הוגן וכתבה שהסכמים בין ספק ללקוח חייבים להיות מאוזנים ולהביא בחשבון גם את האינטרסים של הלקוח. לדבריה, אין לקבל מצב בו ההסכם מקנה לספק הגנת יתר תוך ניצול חולשתו של הלקוח במאזן הכוחות.
לא נקבעו הוצאות.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אברהם מיכאל עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה
מחקר: מה באמת מונע ממנכ"לים לגדול?
מהם באמת החסמים שמונעים ממנכ"לים בישראל לגדול? מבוא מה באמת מונע ממנכ"לים לממש את הפוטנציאל של הארגון שלהם?האם מדובר בעומס יומיומי, ביכולת להנהיג, בהעדר חזון – או שמא בצוות שאינו מגויס או לא נמדד? כדי לענות על השאלות האלו נערך מחקר עומק בקרב 612 מנכ״לים, סמנכ״לים
איך לזהות צווארי בקבוק בארגון ולשחרר אותם בזמן אמת
בכל ארגון מסתתרים "צווארי בקבוק" – אותם שלבים, תהליכים או יחידות שמעכבים את הזרימה התקינה של הפעילות העסקית. הם אינם תמיד גלויים לעין, אך השפעתם ניכרת: איטיות, שחיקה, תסכול בקרב עובדים ואובדן הכנסות. מנכ"ל אפקטיבי יודע לא רק לאתר את החסמים, אלא גם להבין את
מה מנכ"לים בישראל יכולים ללמוד מה-OECD ומה-WEF?
העולם העסקי משתנה בקצב מסחרר, ומנהלים בכירים נדרשים לאמץ תובנות גלובליות כדי להישאר תחרותיים בשוק המקומי. ארגונים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ו-WEF (הפורום הכלכלי העולמי) מהווים מקור מרכזי לנתונים, מגמות, וכלי מדיניות שמשפיעים על קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עבור מנכ"ל ישראלי, השאלה
