לא משלמים עבור שעות נוספות

לעיתים קרובות מוארכת משמרתו של המלצר, באופן שנוצר מצב בו הוא נאלץ לעבוד שעות עבודה מרובות, אף מעבר לאלו שהוגדרו כיום עבודה מלא, אך הוא לא מקבל תשלום עבור השעות הנוספות. מדובר בדפוס שכיח שמהווה עבירה על החוק: יום עבודה מונה 8 שעות עבודה לעובד העובד 6 ימים בשבוע ו-9 שעות עבודה לעובד העובד 5 ימים בשבוע. מלצר העובד מעבר ליום עבודה מלא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות באופן הבא: עבור השעתיים הנוספות הראשונות זכאי העובד לתוספת של 25% משכר העבודה הרגיל והחל מהשעה השלישית ואילך זכאי העובד לתוספת של 50% משכר העבודה הרגיל.

המשמרת התקצרה ללא התראה

הורדת מלצר מהמשמרת מעכשיו לעכשיו היא עבירה על החוק. בכך למעשה, פרק הזמן שיועד לעבודתו מסתיים מוקדם מהמסוכם אך הוא אינו מקבל שכר עבור שעות אלו. על פי לשון החוק והפסיקה, המעסיק מחויב לשלם לעובד בגין משמרת שבוטלה או קוצרה בהתראה קצרה.

וכמה כסף יקבל המלצר בגין הזמן שקוצר? לשון החוק אינה קובעת מהו השכר לו זכאי עובד. ישנם ענפים בהם קיים צו הרחבה וקיימות הוראות מפורשות לעניין. כך למשל: צו ההרחבה לאולמות וגני אירועים קובע כי עובד אשר התייצב למשמרת שבוטלה, בנסיבות שאינן תלויות בעובד, יהיה זכאי לתשלום בגין מחצית יום עבודה ואם המשמרת קוצרה יהיה העובד זכאי לתשלום בגין יום עבודה מלא.

פיטורי בזק מעכשיו לעכשיו

רבים המקרים בהם בשל חוסר שביעות רצון המעסיק, מפוטר העובד ללא הודעה מוקדמת, לעיתים אף לא באופן פרונטלי אלא באמצעות הודעת טקסט. מדובר בזלזול בוטה ובית הדין אינו מהסס להטיל על מעסיקים חובת תשלום פיצויים בסכומים ניכרים. בראי החוק, מלצר אינו שונה מכל עובד אחר שזכאי לשימוע טרום פיטוריו, במסגרתו ישטחו הצדדים את טענותיהם שיהוו חלק בלתי נפרד מתהליך בחינת הפיטורים.

אתה תשלם על הציוד שנעלם

לשון הפסיקה קובעת באופן בלתי משתמע כי המעסיק אינו רשאי לנכות משכרו של העובד תשלום בגין עלות ציוד שנשבר או נעלם במהלך המשמרת. אין ספק כי מסעדנים רבים נאלצים לשאת בעלויות כבדות בשל חוסר האכפתיות של מלצרים לרכוש המסעדה, אולם הדרך להתמודד עם העניין אינה יכולה להיעשות באמצעות ניכוי שכר. יתרה על כן, אף אם העובד התיר לנכות זאת ממשכורותו, עדיין – הדבר אסור על פי חוק הגנת השכר שאוסר על ניכויים משכר העובד, אלא אם אלו נכללים בו במפורש.

עבודה ביום המנוחה השבועי

עבור העסקה ביום המנוחה השבוע, זכאי מלצר לקבל שכר בגובה של 150% משכר עבודתו הרגיל. לשון החוק קובעת כי יום המנוחה השבועי יימשך כ-36 רצופות לפחות, כאשר עובדים יהודים זכאים ליום מנוחה שבועי שתחילתו בכניסת השבת, בערב יום שישי.

מנהל האירוע לא מעביר למלצרים חלק מהטיפ

מלצרים רבים באולמות אירועים מתלוננים כי הטיפ שיועד לחלוקה עימם – לא מגיע לידיהם. בעל השמחה מוסר לידי מנהל האירוע סכום ומצפה כי חלקו יועבר למלצרים אך בפועל, במקרים רבים – מלוא הסכום נותר בכיסו. התנהלות זו מהווה עבירה פלילית, אלא שלאור העובדה כי העברתו למנהל אינה מתועדת, מתגלה קושי ראייתי להוכיח זאת. הפתרון מצוי אם כך אצל בעלי השמחה. אם למשל הזוג שמתחתן מעוניין לחלק את הטיפ עם המלצרים הוא יכול להחתים את המנהל על מסמך בו הוא מתחייב למסור לנציג המלצרים את הטיפ שנתקבל ומתן העתק מהמסמך לנציג המלצרים. במקרה שבו בעל השמחה לא ביקש מהמנהל למסור למלצרים חלק מהטיפ אך סבר כי המנהל יעשה זאת, המלצרים לא יכולים לטעון כי קופחו – נדרשת אמירה מפורשת מצד בעל האירוע.

אי מסירת תלוש שכר

היום התשיעי שלאחר המועד בו המעסיק היה צריך לשלם את שכר העובדים הוא היום האחרון בו הוא יכול למסור לעובדיו תלוש שכר. אחרת – מדובר בהפרת החוק. אלא שבשל חוסר היכרות עם החוק, מסעדנים רבים "חוטאים" ומעכבים את מסירת התלוש. במקרים חמורים, העסקת העובדים נעשית "בשחור" , ללא כל תיעוד או הוצאת תלוש. כך למשל, פרסמה לאחרונה מלצרית: "עבדתי במסעדה בבורסה ברמת גן. עבדתי כל חודש אוגוסט ועד היום הבעלים מסרבים להביא לי את המשכורת. 5,000 שקל. הם פשוט נעלמים".

אי תיעוד נוכחות עובדים

המסעדן חייב לתעד את נוכחות העובדים – מועד תחילת העבודה וסיומה, אולם במקרים רבים, אין הוא מקפיד על כך והדבר מהווה בסיס לאין ספור מחלוקות וטענות מצד הצדדים על שכר עבודה שלא שולם במלואו למלצר. הסיבה שתביעות רבות הסתיימו בפסק דין שמחייב את המסעדן לשלם לעובד את השכר בגין השעות שנתונות למחלוקת היא שהחוק קובע כי חובת ההוכחה בדבר היקף שעות עבודתו של העובד התובע שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה, מוטלת על המעסיק. היעדר התיעוד משמעו כי שהמעסיק לא יכול להפריך את טענות העובד לגבי היקף שעות עבודתו.