רקע
ביום 2.2.2020, חתם מנכ"ל משרד הבריאות על צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף- 2020 –
לפיו נקבע כי כל מי שחוזר מהיעדים שקבועים בהוראת השעה יהיה חייב בבידוד ביתי של 14 יום לרבות דיווח במערכת האינטרנט של משרד הבריאות כי הינו נמצא בבידוד ביתי.
דיווח עצמי על בידוד: govforms.gov.il
ביום 4.2.20120 פורסם צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019)(הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית)(הוראת שעה) התש"ף- 2020 (להלן- "צו למעביד")
הצו קובע כי מעביד של עובד בבידוד לא ידרוש מהעובד להגיע למקום העבודה ולא יאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה.
עובד בבידוד ימסור הודעה למעבידו בהקדם האפשרי ולמעביד אסור לפטר עובד בתקופת הבידוד.
תקופת הבידוד נקבעה ל- 14 יום. כאמור, אין צורך בקבלת תעודת מחלה ובעת הרישום במערכת האינטרנט של משרד הבריאות מופקת תעודת מחלה אוטומטית.
תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם: www.health.gov.il
ביום 17.2.2020 פורסם ברשומות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית) (הוראת שעה) (תיקון),התש"ף- 2020, המרחיב את חובת הבידוד לכל מי ששב מאחד היעדים הבאים: סין, סינגפור, מקאו, תאילנד והונג קונג.
כמו כן, ביום 23.02.2020 פורסם ברשומות תיקון מס' 2 לצו בריאות העם- לפיו חובת הבידוד תורחב גם למדינות דרום קוריאה ויפן.
ביום 27.02.2020 פורסם ברשומות תיקון מס' 4 לצו בריאות העם- לפיו חובת הבידוד תחול גם על השבים מאיטליה.
ביום 5.03.2020 פורסם ברשומות תיקון מס' 6 לצו בריאות העם לפיו שונה שם הצו ל: צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראות שעה) (תיקון מס' 6), התש"ף- 2020.
בנוסף, נוספו מדינות נוספות אליהן תחול חובת הבידוד, להלן רשימת המדינות: צרפת, גרמניה, ספרד, שוויץ, אוסטריה, סן מרינו, אנדורה.
החל מתאריך 09.03.2020 השבים לישראל מכל יעד בעולם, נדרשים להיכנס לבידוד ביתי – למשך 14 ימים ממועד חזרתם לישראל.
הוראה זו מרחיבה את בידוד בית לשבים מאוסטריה, איטליה, אנדורה, גרמניה, הונג קונג, יפן, מצרים, מקאו, סין, סינגפור, סן מרינו, ספרד, צרפת, קוריאה הדרומית, שוויץ או תאילנד שהייתה בתוקף עד כה.
שאלות ותשובות:
תשלום ימי הבידוד – על מי חל?
על המעביד לשאת בתשלום ימי המחלה בהתאם לימי המחלה שצבר העובד ובהתאם לתנאי תשלום ימי המחלה המקובלים בהסכם בין המעביד לבין העובד ו/או בהתאם להסכם הקיבוצי.
מעסיק אשר מסרב לשלם דמי מחלה מפר חוק מגן ומשרד עבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אמון על אכיפת חוקי המגן בעבודה.
עובד שאין ברשותו ימי מחלה ו/או אין מספיק ימי מחלה – יאלץ לספוג פגיעה בשכרו.
ככל שמדובר בעצמאי- הרי אין תשלום ימי מחלה לעצמאי ועל העצמאי לספוג הפגיעה בשכר בשל מקרה זה.
כמה שכר זכאי העובד על תקופת הבידוד?
בהתאם לתשלום שכר עבור ימי מחלה. עבור היום הראשון שבו נעדר העובד בשל מחלתו לא יהיה זכאי העובד לדמי מחלה. החל מהיום השני והשלישי יהיה זכאי העובד ל- 50% משכרו, החל מהיום הרביעי ואילך יהיה זכאי העובד ל-100% משכרו על ימי היעדרותו.
האם מעסיק רשאי לבדוק את דיווח העובד לחובת ימי בידוד?
יש לצין כי מערכת משרד הבריאות מפיקה תעודת מחלה אוטומטית גורפת.
ישנם מעסיקים המעלים חשש מדיווח לא אמין על ידי העובד, המעוניין לקבל 14 ימי מנוחה בביתו.
הכלל הקובע, בהקבלה לימי בידוד כימי מחלה כי בעניינים אישיים כגון מחלה- אין חובה להציג למעביד את הסיבה למחלה ודי בכך שהרופא קבע כי ניתנו לעובד ימי מחלה.
בהוראת שעה מיום [1]04.02.2020 נקבע כי מעביד לא ידרוש כל תעודת מחלה אחרת ואולם לא נקבע דבר לעניין בדיקה האם הדיווח על הישארות בבידוד היה תקין.
להלן עקרי החוזר:
- תעודת מחלה לפי חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976 תינתן לכל עובד שנעדר מעבודתו עקב שהיה בבידוד בהתאם להוראות צו בריאות העם.
- תעודת מחלה זו תעמוד בתוקפה ביחס לעובד שביקש זאת ממעסיקו וזאת בהתאם להצהרת העובד, בה יפורטו שם, ת.ז והתקופה בה לא מסוגל העובד להגיע לעבודה עקב הבידוד (נוסח ההצהרה מצורף כנספח למסמך זה). משך תוקפו של אישור ההיעדרות לרגל המחלה, יהיה תואם את תקופת ההיעדרות המתחייבת ביחס לעובד לפי הוראות הצו.
- אישור כאמור בסעיף 1 לעיל, יבוא במקום צורת תעודת המחלה כהגדרתה בתקנה 2 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976 (להלן: "תקנות דמי מחלה").
האם ניתן לפטר עובד עקב שהייה בבידוד?
לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו מכיוון שנאלץ לשהות בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף ה"קורונה".
עובד בבידוד נדרש להודיע למעסיקו בהקדם האפשרי על כך שעליו לשהות בבידוד, ועל תקופת הבידוד.
האיסור לפיטורים בתקופת הזכאות הוא האיסור לפטר עובד עקב מחלה.
אם העובד מעוניין להגיע לעבודה על אף שמוכרח לשהות בבידוד?
במקרה זה אסור למעסיק לדרוש מהעובד להגיע לעבודה כאשר הוא נמצא בבידוד ואסור לו לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה אפילו אם העובד מעוניין בכך.
מה הדין במקרה בו עובד נאלץ להישאר בבית בשל חובת בידוד של אחד מילדיו?
במקרה כזה העובד יהיה רשאי לזקוף את מחלת הילד על חשבון ימי המחלה שנצברו לו. אם מניין ימי המחלה הסתיים, ההיעדרות תהיה על חשבונו.
האם עובד רשאי שלא להגיע לעבודה עקב החשש מנגיף ה"קורונה"?
על פי הנחיות משרד הבריאות, רק לעובדים החולים בקורונה או שחייבים להישאר בבידוד בית, חל איסור להגיע למקום עבודתם. עובדים אחרים נדרשים להגיע למקום העבודה כרגיל. עובדים אלה רשאים לנצל ימי חופשה בהסכמת המעסיק.
האם מעסיק רשאי לדרוש מעובד שלא לטוס למדינה מסוימת במסגרת חופשה פרטית?
משרד הבריאות פרסם הודעה כי יש לשקול נחיצות נסיעות לחו"ל עקב הנגיף ובעקבות כך סביר כי מעסיקים רבים יבקשו להגביל נסיעות עובדיהם ליעדים מסוימים במטרה להגן על סביבת העבודה והעובדים מפני הידבקות.
עם זאת, כאשר אין הוראה בעניין זה בהסכם העבודה האישי או הקיבוצי, ככלל מעסיק אינו רשאי להתערב באופן בו מנצל עובד את ימי החופש שלו, לרבות הגבלת נסיעה למקום כזה או אחר והדבר נתון לשיקול דעתו של העובד.
הדברים עלולים להשתנות אם יוצאו הנחיות רגולטוריות מפורשות לעניין הימנעות מנסיעות מסוימות.
האם אני יכול להכריח עובד ששוהה בבידוד לעבוד מהבית?
הוראת השעה אינה מתייחסת לכך ולכן הדבר צריך להיות מוסכם על שני הצדדים. היה והעובד מסתייג מעבודה במהלך הבידוד- המעסיק אינו יכול לכפות זאת עליו.
האם אני יכול להוציא עובד לחופשה ללא תשלום לצורך התייעלות בחברה?
הזכאות לדמי אבטלה היא למי שיצא לחופשה ללא תשלום למשל 30 יום ומעלה, ומותנית בעמידה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה.
בעקבות בקשת ההתאחדות, התאים המוסד לביטוח לאומי את הנוהל לקבלת דמי אבטלה, באופן מיוחד לעובדים שנאלצו לצאת לחל"ת עקב משבר הקורונה, כך שיוכלו לקבל דמי אבטלה מבלי לנצל ימי החופשה. נוהל מיוחד זה מאפשר התייצבות חודשית בסניפי הביטוח הלאומי, במקום שבועית.
להנחיות המלאות: www.btl.gov.il
כיצד יוכל מעסיק למזער את נזקיו לאור משבר הקורונה?
ישנם הרבה ארגונים אשר עיקר עיסוקם תלוי בשוק הגלובלי ומתקשים ונאלצים בשל מצב החירום לצמצם עלויות ואף שוקלים חלופות דרסטיות של צמצום היקף כוח אדם.
אנו ממליצים למעסיקים לפעול במשנה זהירות, לבצע תכנון מקדים וקפדני בעניין, תוך התחשבות בחלופות העומדות בפניהם והשלכותיהן לעניין שכר ותנאי עבודה נוספים.
להלן מספר חלופות העשויות להקל על מעסיקים בתקופה זו:
- עבודה מהבית בתקופת הבידוד- למרות ההוראה הקובעת כי ימי בידוד ייחשבו כימי מחלה של העובד, רשאי מעסיק להגיע להסכמה עם עובדיו הנתונים בבידוד, לבצע את תפקידם ועבודתם מביתם, וזאת לתקופה התואמת את ימי הבידוד.
- קביעת נוהל פנימי בארגון לעובד המחליט לטוס בניגוד להוראות משרד הבריאות- עריכת נוהל המחדד בפני העובדים את המלצות משרד הבריאות, וממליץ להימנע ככל שניתן מנסיעות פרטיות לחו"ל. כמו כן יש לקבוע בנוהל כי עובד אשר יפעל בניגוד להמלצות משרד הבריאות ויבחר לצאת לנסיעה פרטית למדינה המחייבת בידוד או לנסיעה הכוללת השתתפות בהתכנסות בין לאומית, כי זמן השהות בבידוד יהיה על חשבון העובד.
- יציאת העובדים לחופשה כפויה- חלופה זו עשויה להתאים כשלב א', במקרים בהם רווחיות החברה עשויה להיפגע בעקבות המשבר, בטרם תנקוט החברה בצעד דרמטי לצמצום היקף כוח אדם.
על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, כאשר מדובר בחופשה בת 7 ימים או יותר חייב המעסיק להודיע על כך לעובדים בהודעה בכתב 14 ימים מראש. בחופשה שאורכה פחות מ-7 ימים אין חובה בהודעה מוקדמת.
- צמצום היקף משרה- יש מעסיקים הנוקטים בצמצום משרות ובכך מקטינים את עלויות השכר והזכויות הסוציאליות. דהיינו מעבר ממשרה מלאה לחצי משרה או מעבר מעבודה על פני 5 ימים בשבוע לעבודה על פני שלושה וכדומה.
- חופשה ללא תשלום- אחת השיטות הננקטות הינה הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום. יש מעסיקים המוציאים את עובדיהם לחל"ת מלא ללא הגבלת זמן ויש המגדירים תקופה.
המשמעות לחופשה ללא תשלום הינה למעשה השעיה של חוזה העבודה. למרות שיחסי העבודה ממשיכים, על כל המשמעות הנובעת מכך (איסור ניגוד עניינים, חובת שמירת הסודיות ואי תחרות, חובת הנאמנות ועוד). תוך אפשרות לזכאות לדמי אבטלה עבור תקופה זו (כפי שהורחב לעיל)
שאלה חשובה נוספת הכרוכה בהוצאה כפויה לחופשה ללא תשלום הינה זכאותו של העובד אשר איבד את הכנסתו לדמי אבטלה: בהתאם להנחיות החדשות של המוסד לביטוח הלאומי, מי שהוצא לחל"ת בעקבות הקורונה, יועל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופשה שלו.
דרך המלך הינה כמובן לקבל הסכמתו של העובד לצאת לחופשה ללא תשלום. במסגרת אותו הסכם ניתן לקבוע את תנאי החופשה והשלכותיה.
ככל שהעובד אינו מסכים לצאת לחופשה ללא תשלום (נושא החל"ת לט מוסדר בהסכם קיבוצי או חוזה אישי) עלולים להתפתח עמה תרחישים שרצוי שהמעסיק יהיה מודע להם.
- התרחיש הפסימי ביותר, העובד יתנגד להוצאתו לחל"ת, יימחה ויתמיד בהתנגדותו תוך שיעמיד את עצמו לרשות המעסיק על אף שהמעסיק מבקש להוציאו לחופשה או אף לסגור את העסק. במקרה כזה יכול להיות תרחיש לפיו העובד יפנה לבית הדין אשר ייטה לחייב את המעסיק לשלם לעובד עבור ימי החל"ת.
- העובד לא יסכים לצאת לחל"ת ויבחר לסיים את ההתקשרות ולהתפטר מהעבודה. במקרה מסוים עובד כזה יוכל להתפטר כדין מפוטר, דהיינו יהיה ניתן לראות בהוצאה הכפויה לחל"ת כהרעה מוחשית אשר מזכה בפיצויי פיטורים.
בברכה,
עו"ד עמית חוג'ה – מנהל מוקד בקרת שכר – www.bsachar.co.il
עו"ד בר גבסו – מוקד בקרת שכר – www.bsachar.co.il
עו"ד שני גולן ברקוביץ – בודק שכר מוסמך – משרד ברקוביץ אהרוני זיו – www.bazlaw.co.il
[1] ביום 4.2.2020 פורסם חוזר משרד הבריאות בעניין תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף- 2020, (להלן: "צו בריאות העם" )
ניהול סיכונים עבור רואי חשבון: איך לשמור על מקצועיות והגנה משפטית
מבוא רואי חשבון מתמודדים עם מגוון אתגרים לעבודה. במתן שירותים פיננסיים, כל טעות קטנה עלולה לגרור השלכות משמעותיות – הן מבחינת האחריות המשפטית והן מבחינת המוניטין מקצועי. לכן, ניהול סיכונים הוא נדבך קריטי שמסייע לפעילות מקצועית, תקינה ובטוחה. ניהול סיכונים אפקטיבי כולל שלושה מרכיבים עיקריים:
שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים: איך למנף מומחיות חיצונית להצלחה ארגונית
מבוא בעולם העסקים המודרני, הארגונים יכולים להתמודד עם מגוון רחב של משימות מורכבות שדורשות מומחיות גבוהה וידע מעמיק בתחומים שונים. אחד הפתרונות האפקטיביים הוא שיתוף פעולה עם יועצים חיצוניים, הספקים ערך מוסף ומביאים עימם ידע ויחודיים ייחודיים. יועצים חיצוניים, שונים יועצי מס, מומחים פיננסיים או
חדשנות טכנולוגית במשרד רואי החשבון: כלים שחייבים להכיר
רואי החשבון ויועצי מס נמצאים בלב העולם פיננסי, וכיום, יותר מתמיד, משחקת תפקיד מרכזי בייעול עבודתם. הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים אוטומציה של תהליכים, ניתוח נתונים מורכב ובקרה מדויקת על מערכות מס, זאת תוך צמצום טעויות אנוש ושיפור המהירות והבקשה של שירותים המוצעים. מאמר זה מעורר
יישום חיסכון בעלויות בארגון: השיטות המתקדמות לבקרה חשבונאית והפחתת הוצאות
מבוא חיסכון בעלויות בארגונים הפך לאסטרטגיה מרכזית בתהליכי ניהול תפעוליים וחשבונאיים בעידן של תחרות גוברת ודרישות שוק מחמירות. אחת הדרכים המשמעותיות שבהן ארגונים יכולים להשיג חיסכון זה היא באמצעות בקרה חשבונאית ובחינה שיטתית של עלויות בתחומי התפעול והמנהלה – תחומים שאינם מהווים את ליבת העסק
בקרה חשבונאית לחיסכון בעלויות: אסטרטגיות לניהול חכם של התקשרויות וספקים
מבוא בניהול הארגון המודרני, בקרה חשבונאית וניהול חכם של התקשרויות מסחריות מהווים מפתח לחיסכון כספי ולייעול כלל המשאבים. כל התקשרות עם ספק או שותף מסחרי מכילה אתגרי ניהול מורכבים, הדורשים הקפדה על בדיקת החיובים בפועל, התאמה בין הציוד המחויב לזה שבפועל, וכן מעקב ותיעוד של
אופטימיזציה ותחזוקת הסכמים: דרכים לחיסכון בעלויות באמצעות תהליכים מובנים וכלים מתקדמים
מבוא בעידן שבו ארגונים מתמודדים עם תחרות גוברת ולחצים כלכליים רבים, חיסכון בעלויות וניהול אפקטיבי של הסכמים ותהליכי רכש הופכים להיות קריטיים. תחום האופטימיזציה ותחזוקת ההסכמים מציע לארגונים דרכים מתוחכמות להפיק את המרב מהמשאבים הקיימים, לייעל את התקשרויותיהם עם ספקים ולהתאים את ההוצאות לצרכים הדינמיים
