פקיד השומה החליט לפסול ספרי שותפים במשרד רואי חשבון לשנת 2017 לאחר ביקורת בה נמצאו העברות בנקאיות שלא דווחו. בית המשפט אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ומתח ביקורת על התנהלות פקיד השומה.
לפני כשנה ערך פקיד שומה ביקורת במשרדם של שני רואי חשבון. הוא מצא העברות בנקאיות שלא דווחו והחליט לפסול את ספריהם. השניים ערערו על ההחלטה והסבירו כי בשל פגרת חג סוכות לא ראו את התקבולים. בשלב מתקדם של ההליך הסכים פקיד השומה להמיר את הפסילה באזהרה. בית המשפט אישר את ההסכם וחייב את פקיד השומה ב-20,000 שקל.
בערעור שהגישו רואי החשבון באמצעות עו״ד אלי סרור הם סיפרו כי באוקטובר 2017, שלושה ימים בלבד לאחר פגרת סוכות, התקיימה במשרדם ביקורת ניהול ספרים. באותה עת לרגל החגים נדחו מועדי הדיווח לרשויות מס הכנסה ולמע״מ מה-15 לחודש למספר ימים לאחר מכן. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בגין אי רישום 29 תקבולים שהועברו לחשבונם בהעברה בנקאית בסך כולל של 17,435 שקל.
לדבריהם, החוק מציין כי רישום תקבול שעובר בעקיפין לחשבון הבנק ייערך ביום שנודע למקבל על ביצוע הפעולה. הם הדגישו כי הפעם הראשונה שבה נודע להם על התקבולים הייתה ביום הביקורת כשהתבקשו על ידי המבקרים להיכנס לחשבון.
עוד לדבריהם, בהתנהלות המשרד לא נמצאו ליקויים אחרים ויתר התקבולים שקיבלו בשיקים או במזומן נמצאו רשומים באופן תקין. הם הוסיפו כי על פי חוזר מס הכנסה עצמו אין זה נכון לבודד מקרה של אי רישום תקבול משאר התנהלותם השוטפת, שהיא ללא רבב. זאת ועוד, לא התקיימו התנאים לפסילת הספרים שכן אין חשש להעלמת מס או שיטת דיווח לקויה.
פקיד שומה חיפה, שיוצג על ידי עו״ד דנה ונדרוב, עמד על פסילת הספרים וטען כי רואי החשבון לא הוכיחו שלא נכנסו לחשבון הבנק שלהם לאחר שחזרו מפגרת סוכות. עם זאת, לאחר שלב ההוכחות והסיכומים הוא הסכים לפשרה שלפיה הפסילה תומר באזהרה.
ב״כ המערערים טען כי יש לפסוק למרשיו הוצאות לנוכח התנהלות פקיד השומה, שנציגיו סירבו להיפגש עמו ואף לא התייצבו לדיונים, מה שיכול היה לייתר את ההליך.
פקיד השומה טען מנגד כי אין מקום לפסיקת הוצאות שכן המערערים לא הביאו ראיה ממחשבי הבנק שמוכיחה מתי צפו בתנועות החשבון כך ש״נפל פגם בהתנהלותם״.
לא התייצב
השופטת אורית וינשטיין נתנה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. היא הבהירה שחוזר מס הכנסה קובע כי מטרתו לצמצם את מספר המקרים של פסילת ספרים עקב אי רישום תקבול אשר יובאו בפני בית המשפט. החוזר מתייחס למצבים שבהם פקיד השומה יכול להסתפק באזהרה ומציין שתי נסיבות בהן ניתן לפסול ספרים: האחת, חשד שהנישום ניסה להעלים מס והשני כי קיימת אצל הנישום שיטה לקויה לרישום התקבולים.
השופטת כתבה כי במקרה זה נטען כי למערערים שיטת דיווח לקויה אך לא התייצב אף גורם מטעם פקיד השומה במטרה להוכיח חשד זה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות זו ופסקה לטובת המערערים הוצאות בסך של 20,000 שקל.
- ב״כ המערערים: עו״ד אלי סרור
- ב״כ המשיב: עו״ד דנה ונדרוב
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
