המעסיקה, טענה כי השניים פוטרו בשל בעיות משמעת, אולם גרסתה נדחתה וזכתה לביקורת.
השופטת שוכנעה שהשניים פוטרו ללא הצדקה ואף בלי שימוע אמיתי.
השופטת הבכירה עידית איצקוביץ, מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, קיבלה את תביעתם של שני פועלי ייצור שפוטרו מחברת "צינורות המזרח התיכון", ופסקה לזכותם פיצויים של עשרות אלפי שקלים בגין פיטורים שלא כדין – גם במהותם וגם באופן שבו נעשו.
במשך שנים רבות השניים עבדו במפעל החברה (אחד במשך 15 שנה, והשני כ-7 שנים), העוסקת בייצור צינורות מתכת. לאחר שפוטרו ב-2016, כל אחד מהם הגיש תביעה נגד החברה, ובית הדין איחד את התביעות.
הפועלים טענו כי פוטרו בגלל גילם המתקדם (64 ו-65), כשנתיים וחצי לפני יציאה לגמלאות, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וללא שום הצדקה.
שניהם טענו כי היו עובדים חרוצים ומוערכים, וסיפרו סיפורים יחסית דומים. שניהם לדבריהם קיבלו זימונים לקוניים לשימוע, בהם נטען כי אחד מהם מנע מעובד חדש לשבת באחד השולחנות של חדר האוכל. למרות הכחשות הם פוטרו ללא חקירה או בדיקה של העניין.
עוד טענו הפועלים כי ההחלטה לפטר אותם היתה מתוכננת, כחלק ממגמה לצמצם את מספר העובדים הוותיקים. כמו כן, השניים סיפרו שמאז פיטוריהם לא הצליחו למצוא עבודה בשל גילם ונותרו מובטלים.
מנגד, החברה-הנתבעת טענה כי התובעים פוטרו עקב עבירות משמעת חמורות, שכללו התעמרות והתנהגות משפילה כלפי עובדים חדשים.
לטענת החברה, לאחר בירור התברר שמדובר בשיטה שבה נהגו התובעים להתעמר בעובדים אחרים יחד עם עובדים נוספים, ולנצל את מעמדם כעובדים ותיקים. כך למשל, נטען כי הם קיללו עובד חדש שאותו אחד מהם נדרש לחנוך, דבר שגרם לאותו עובד להתפטר.
עוד נטען כי בשימועים שהתקיימו השניים לא התחרטו על מעשיהם, ולכן הוחלט לפטר אותם.
להעניש ולהרתיע
אלא שהשופטת איצקוביץ היתה רחוקה מלקבל את עמדת החברה. מהעדויות עלה כי אותו אירוע עם "העובד החדש" לא הוכח כלל, לא באמצעות עדים ולא בתמיכת ראיות אחרות. כל שהוכח הוא שאחד התובעים אמר לעובד החדש שמדובר ב"שולחן מנהלים" – התנהגות שאינה "משפילה".
השופטת הבהירה כי החברה לא הביאה כל ראייה להשפלות כלפי עובדים חדשים נוספים, ולפיכך נקבע כי לא הוכחה סיבה כלשהי המצדיקה את הפיטורים.
בנוסף לכך, השופטת ציינה כי מפרוטוקולים של שימועי החברה עלה כי התובעים פוטרו אך ורק בשל תקרית "העובד החדש", בניגוד לטענת החברה שלפיה הם פוטרו בשל שיטתיות של התעמרות בעובדים נוספים.
כמו כן השופטת הגיעה למסקנה כי "הנתבעת 'ננעלה' בהחלטתה על פיטורי התובעים, ובעצם השימוע לא היה אלא 'טקס'. התובעים הכחישו את הטענות שעלו כנגדם, ואולם הנתבעת לא נתנה לתובעים אופציה לשנות את דעתה". לכן, מאחר שדובר על שימוע "פורמאלי" בלבד, נפל פגם בהליך הפיטורים.
בסיכומו של דבר, השופטת הורתה לחברה לשלם לתובע הראשון פיצוי של כ-37,000 שקל, ואילו לתובע השני פיצוי בסך כ-71,000 שקל. הפיצוי ניתן עבור אפליה מחמת גיל, ופיטורים שלא כדין.
השופטת לקחת בחשבון את חוסר תום הלב וההפליה האסורה שבה נקטה החברה, וכן את הוותק של כל אחד מהפועלים. עוד נכתב כי "אנו רואים לנכון לקבוע פיצוי נוסף שמטרתו לפצות אותם על עוגמת הנפש שנגרמה להם וכפיצוי בעל היבט עונשי והרתעתי".
החברה תשלם לכל אחד מהתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד אוהד גוהר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד הלית שמחוני, עו"ד אייל דיין
עו"ד מיה לוי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של

המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות

מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים

המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא

אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול

Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר
מאמרים קשורים לנושא.