מה בין עסקת רכישת פעילות של חברה לעסקת רכישת מניות? איך הרכישה משפיעה על העובדים? ומה קורה בגזרת המס?
עו"ד אבי מורה עם מדריך לבעלי עסקים שמעוניינים לצמוח.חברה א' ביקשה להרחיב את פעילותה העסקית והחליטה לרכוש את חברה ב', שהיא חברה פרטית. בעת המשא ומתן בין שתי החברות התלבטה א' האם לרכוש את מניות ב' ולהפוך לבעליה, או שמא לרכוש רק את פעילותה של ב' – קרי, את נכסיה והציוד הפיזי שלה – ולמזגם לתוך א'.
ההבדלים מהותיים ביותר: רכישת פעילות יכולה להיעשות ביחס לכלל הפעילות או ביחס לתחום פעילות ספציפי. ניתן לרכוש קו ייצור אחד בלבד או מערך שיווק מסוים וכן נכסים או ציוד או מוניטין. הפעילות הנרכשת תמוזג לתוך החברה הרוכשת.
לעומת זאת, רכישת מניות משמעותה שהחברה רוכשת את כל ה"חבילה": את הפעילות, המוניטין, הנכסים, ההתחייבויות ועוד. ברכישת מניות נשמרת אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה הנרכשת והיא אינה מתמזגת לתוך החברה הרוכשת.
מלבד ההבדלים הכלליים הללו, כל אחד מאופני הרכישה טומן בחובו יתרונות וחסרונות והשלכות שונות לעתיד.
רכישת פעילות: כללית וגם חלקית
א' מעוניינת לרכוש את כלל פעילותה של ב', על כל מפעליה, קווי הייצור שלה, המוניטין והנכסים שצברה. במקרה כזה תפסיק ב' את פעילותה וא' תוכל לבחור האם לפטר את העובדים או להעביר אותם (או את חלקם) לרשותה. היא גם תצטרך להחליט האם העובדים ימשיכו את רצף הוותק שלהם או שיפוטרו ויועסקו מחדש.
יש וטרם מכירת כלל הפעילות נדרש מהחברה הנרכשת לבקש את אישורם או הסכמתם למכירה של צדדים שלישיים שהיא קשורה אתם – בנקים, רשויות, לקוחות, ספקים וכד'.
ומה קורה אם א' רוכשת רק חלק מהפעילות של ב'? תחילה עליה לציין בהסכם הרכישה כל אחד מהנכסים הנרכשים ו-ב' תוכל להמשיך כרגיל בשאר הפעילות שלא נמכרה.
רכישת מניות: עסקת חבילה
עסקת רכישת פעילות – כללית או חלקית – עלולה להקשות מאוד על רכישת נכסים מסוימים, כגון רישיון עסק ורישיונות אחרים. אם א' מעוניינת לרכוש את אלה מחברה ב', יתכן ויהיה עליה לרכוש את מניותיה של ב' ולא את פעילותה, מה שעשוי להקל על השגת האישורים או הרישיונות.
יש לקחת בחשבון שהעסקה תידרש לאישורים רגולטוריים של צדדים שלישיים כמו בנקים, הממונה על הגבלים עסקיים, המדען הראשי (במקרים הרלוונטיים) וכיוצא באלה.
עסקת רכישת מניות מותירה את המבנה המשפטי של החברה הנרכשת בעינה ולאחר המכירה לא יהיו עוד בעלי המניות של ב' קשורים אליה, למעט אם נטלו על עצמם בהסכם הרכישה התחייבות כלשהן. גם עובדי החברה, בדרך-כלל, הם חלק מהעסקה: הם ימשיכו לעבוד בחברה תחת הבעלים החדשים, שגם יהיו אחראים מעתה על התשלומים המגיעים להם בגין רצף הזכויות.
יש ומה שמנחה את רכישת המניות הוא שיקול מס טהור: לעיתים תעדיף החברה הרוכשת לרכוש מניות של חברה בעלת הפסד מס צבור, במטרה לקזז את רווחיה של אותה חברה רוכשת. עם זאת, כל עסקת רכישת מניות טומנת בחובה גם סיכונים לרוכשת: קורה ובעת עסקת רכישת מניות או ביצוע בדיקת נאותות לחברה הנרכשת לא מתגלות כל ההתחייבויות הכספיות או האחרות של החברה הנרכשת, כגון חובות מס, תביעות שתלויות ועומדות נגדה וכד'. הסכמי הרכישה אמנם כוללים, בדרך כלל, סעיפים הדואגים לשפות את החברה הרוכשת במקרים כאלה, אך לא תמיד קל לאכוף אותם וההתדיינות בגינם עוברת לרוב לבתי המשפט.
מה אומרים המיסים?
כל עסקת רכישה ממוסה באופן שונה עבור כל צד, מה שמשפיע על השיקולים השונים בדרך לעסקה. לרכישת פעילות של חברה יש יתרון מיסויי עבור החברה הרוכשת: עלות הנכסים הנרכשים יחושבו לצורך ניכוי פחת שוטף ולשם חישוב מס רווח הון במכירה עתידית. בעסקת רכישת מניות, מאידך, לא תוכל הרוכשת להפחית את מחיר עלות המניות מהמס, אולם ניתן יהיה להפחיתו ממס רווח הון במכירה עתידית של אותן מניות.
עסקת רכישת פעילות כרוכה בשני אירועי מס עבור הצד הנרכש: האחד עבור החברה הנרכשת עצמה, והשני על בעלי מניותיה, אם הם מעוניינים למשוך רווחים מהעסקה. תחילה תחויב החברה עצמה במס בהתאם לסוג הפעילות הנמכרת: מס שבח בגין מכירת מקרקעין, מס רווח הון בגין מכירת ציוד, מס הכנסה בגין מכירת מלאי וכד'. לאחר מכן ימוסו בעלי המניות שלה, במידה שהם אנשים פרטיים המושכים דיבידנדים מהרכישה. אם בעלי המניות הם חברות – אזי לא יחול מס במשיכת דיבידנד מחברה בת לחברה אם.
בעסקת רכישת מניות, לעומת זאת, יחול על החברה הנרכשת רק אירוע מס אחד: בעלי המניות הפרטיים שלה ימוסו על רווח ההון במכירה בלבד.
רכישות תלויות נסיבות
ההחלטות העסקיות המנחות את סוג העסקה ואופייה הן תמיד תלויות נסיבות. באופן כללי ניתן לומר שבעוד שא' תעדיף לרכוש פעילות – הן משיקולי מס והן משיקולים של הקטנת החשיפה שלה להתחייבויות החברה הנרכשת – הרי שבעלי המניות של ב' יעדיפו רכישת מניות, מאותם שיקולים בדיוק, רק באופן הפוך.
חשוב להדגיש, כי האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד המתייחס לחברות פרטיות בלבד, המוחזקות על ידי יחידים ולא חברות. לא פירטנו כאן את כלל השיקולים המנחים, ביניהם שיקולי מס נוספים ושיקולים אחרים, שבוודאי ישפיעו גם הם על סוג העסקה ועל מאזן הכוחות בין הרוכשת לנרכשת.
טרם העסקה, מומלץ ואף חובה לקיים בדיקות נאותות לחברה או לפעילות הנרכשת, לבחון את הנתונים בעיניים מקצועיות ולהחליט על מבנה העסקה ועל מערכת ההסכמים הנלווית לה על סמך מאזן השיקולים.
* עו"ד אבי מורה ממשרד מורה-טובים עוסק בדיני חברות ותאגידים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל

שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים

תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה

מחקר: מה באמת מונע ממנכ"לים לגדול?
מהם באמת החסמים שמונעים ממנכ"לים בישראל לגדול? מבוא מה באמת מונע ממנכ"לים לממש את הפוטנציאל של הארגון שלהם?האם מדובר בעומס יומיומי, ביכולת להנהיג, בהעדר חזון – או שמא בצוות שאינו מגויס או לא נמדד? כדי לענות על השאלות האלו נערך מחקר עומק בקרב 612 מנכ״לים, סמנכ״לים

איך לזהות צווארי בקבוק בארגון ולשחרר אותם בזמן אמת
בכל ארגון מסתתרים "צווארי בקבוק" – אותם שלבים, תהליכים או יחידות שמעכבים את הזרימה התקינה של הפעילות העסקית. הם אינם תמיד גלויים לעין, אך השפעתם ניכרת: איטיות, שחיקה, תסכול בקרב עובדים ואובדן הכנסות. מנכ"ל אפקטיבי יודע לא רק לאתר את החסמים, אלא גם להבין את

מה מנכ"לים בישראל יכולים ללמוד מה-OECD ומה-WEF?
העולם העסקי משתנה בקצב מסחרר, ומנהלים בכירים נדרשים לאמץ תובנות גלובליות כדי להישאר תחרותיים בשוק המקומי. ארגונים כמו ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי) ו-WEF (הפורום הכלכלי העולמי) מהווים מקור מרכזי לנתונים, מגמות, וכלי מדיניות שמשפיעים על קבלת החלטות ברמה האסטרטגית. עבור מנכ"ל ישראלי, השאלה
מאמרים קשורים לנושא.