"ברבור שחור", "סכין נופלת" או "גבינה שזזה" הן רק מקצת מהמטפורות בהן נעשה שימוש בתקשורת בהתייחסות לתמורות אותן עבר המגזר העסקי בישראל בחודשיים האחרונים.

אזרחי ישראל כולם מפנימים בשבועות האחרונים שמגפת הקורונה עומדת לשנות רבות מהפרדיגמות הרלוונטיות לחיי היום יום שלנו לא רק בטווח הזמן המיידי אלא גם בעתיד. כשמדובר בארגונים עסקיים הרי שהסיטואציה קיצונית הרבה יותר וחובה על כל בעלים או מנהלים בכירים להפנים את העובדה שאפקט הקורונה ישנה את הצורה שבה אנו עושים עסקים גם הרבה אחרי שהמחלה עצמה תישכח.

השורה התחתונה היא שכמו בהרבה אלמנטים בהתנהלות העסקית צריך למתוח קו על הלכי הרוח וצורת המחשבה הישנים שנהגו בכל ארגון ולבצע הסתכלות מחודשת על הוצאות הארגון הכוללות בין היתר את צי הרכב.

סקירה כללית

צי הרכב בחברות עסקיות הוא אחד ממרכיבי ההוצאה הגדולים ביותר אחרי שכר עבודה בכל ארגון כמעט. עלותו של רכב ממוצע לארגון נעה סביב 5,000 ₪ לחודש ויכולה להגיע גם לסכומים של 7,500 ₪ בתלות בדגם הרכב ומחירו, צריכת הדלק שלו וכמות הקילומטרים שהוא נוסע בחודש בממוצע וכן ברמת השימוש בכבישי אגרה ושירותים אחרים בתשלום אותם רוכש הארגון כפועל יוצא של קיום צי רכב.

המשמעות היא מדהימה: גם ארגון בעל צי רכבים צנוע של 10 רכבים צפוי להוציא עליו במהלך 12 החודשים הקרובים כ- 600,000 ₪ ! תעשו אתם את המכפלות בעצמכם ותגלו שארגון בעל 40 רכבים כבר יוציא כ- 2.5 מיליון ₪ לשנה וכו' וכו'…

אז מה עושים? כיצד מובילים שינוי ומטפלים בהוזלת הסעיף הזה בארגון? ריכזנו לעזרתכם מספר נקודות מהותיות החל מהרמה העקרונית וכלה בצעדים פרקטיים.

מה שהיה הוא בהכרח מה שאסור שיהיה

מנהלים חייבים לאמץ גישה חדשה בכל הקשור לנושא צי הרכב בארגון- חשיבה פרטנית על הצורך ברכב באשר לכל עובד ונושא תפקיד בארגון כמובן תוך הסתייעות בייעוץ ארגוני מקצועי על מנת לעזור בביצוע השינוי בצורה החלקה והמהירה ביותר האפשרית ותוך פגיעה מינימאלית במוטיבציה ובביצועים העסקיים של הארגון.

חלוקה ראשונית של אוכלוסיית מקבלי הרכב הצמוד ל-3 קבוצות אוכלוסייה מרכזיות:

1. עובדים שהרכב הצמוד שלהם הוא רכב ת"ש (תנאי שירות) שאין לו כל קשר לביצוע תפקידו של העובד- פה המדיניות חייבת להיות הקשוחה ביותר אלא אם כן העובד עצמו משלם על הרכב והדלק וכל ההוצאות הנלוות וגם אז מומלץ לארגון להציע לעובדים פתרון מתוך מגוון הפתרונות החדשים העומדים לרשות הצרכנים בשנים האחרונות.
   בשנים האחרונות גדל מספר המנגנונים וההצעות העסקיות בשוק מה שמגדיל את התחרותיות ומשפאר את מצבו של לקוח הקצה- העובד.
   בין מגוון ההצעות ניתן למנות את הליסינג הפרטי, רכבי "0" ק"מ מיד שניה, פתרונות מימונים מגוונים וכו'. בחלק מהמקרים מתאפשר לרכוש בהצעות אלו מעטפות תפעוליות בסיסיות או מורחבות שיכולות להוות תחליף ראוי לליסינג התפעולי הנהוג במגזר העסקי. פניה לנתיב זה מאפשרת לארגון להציע לעובד הצעה הגונה ולהפסיק להשקיע את משאבי הזמן והפוקוס הניהולי המושקעים בנושא כיום גם במצב בו העובד נושא בעלויות הישירות.
2. עובדים העושים שימוש משולב ברכב, משתמשים בו גם לקיום ביקורים ופגישות אצל לקוחות- פה התמורות שעבר השוק העסקי בכל הקשור לפגישות ב- ZOOM, שיחות וידאו וכלים דומים אחרים כמו גם נושא העבודה מרחוק אמורות לעזור למנהל לקבל החלטה לצמצם למינימום האפשרי את הצורך במפגשים פרונטליים עם לקוחות, שותפים וספקים. כפועל יוצא ניתן יהיה לוותר על הצורך ברכב צמוד ולבנות פתרון תפעולי המסתמך או על רכבי POOL ארגוני או על פתרונות רכב שיתופי/ השכרות לטווח קצר וכו'.
   יתרונות המהלך הזה באים לידי ביטוי החל מרמת המקרו (ברמה המדינתית: פחות זיהום אויר, פחות גודש ופקקים בכבישים הפוגעים בפרודוקטיביות שבישראל נחשבת לנמוכה ביותר, פחות תאונות דרכים וצורך נמוך יותר בהרחבת תשתיות) ועד לרמת המיקרו (ברמת החברה- שתידרש להוצאה נמוכה משמעותית על דלק, חניה וכבישי אגרה מחד- והעובד מאידך: שיפור בשכרו של העובד לאור העובדה שעל הפתרונות שהוזכרו אין מיסוי כמו על רכב צמוד). ניתוח מעמיק של המהלך יגלה שבחלק גדול מהמקרים העובדים אף הם יצאו נשכרים מהמהלך באשר גם אם יצטרכו לרכוש רכב (ראו האלטרנטיבות שהוזכרו בסעיף הקודם) הרי שכעת כשההוצאה יוצאת ישירות מכיסם חלקם הגדול של העובדים יבחר ברכבים צנועים יותר מהמקובל בעולמות הליסינג, יבחר ברכבים משנתונים קודמים וכו' כך שיתקיים מצב של WIW-WIN.
3. עובדים שהצורך בניידות הוא מהותי לביצוע תפקידם- גם כאן כמובן חובה על כל מנהל לראות האם הכנסה של טכנולוגיות חדשות יכולה להקטין את רמת השימוש ברכב. דוגמא טובה ניתן לקחת מעולם מערכות המידע שעבר באופן כמעט מוחלט לתמיכה ראשונית בהשתלטות מרחוק ומצליח לפתור למעלה מ- 80% מהתקלות ללא הוצאת איש שטח לתיקון. אבל גם במקרה בו לא ניתן לתת מענה מרוחק עדיין ניתן לצמצם את ההוצאה על ידי ניהול תהליך עסקי מושכל- ראה בפסקה הבאה.

לרבע את המעגל, לצאת מהמסגרת ו-…..לרדת לפרטים- זה כל הסיפור!

גם לגבי הרכבים שהוגדרו כנחוצים עומדים ניתן להעמיד לרשות המנהלים בארגון סט של פתרונות מקצועיים שיצמצמו את ההוצאה.

על מגוון הפתרונות נמנים – לא לפי סדר החשיבות ומדובר כמובן רק בחלק ממגוון הסוגיות הדורשות תשומת לב:

• חוזי ליסינג למשכי זמן ארוכים/ קצרים יותר מ- 36 חודש שהם ברירת המחדל בשוק. הכל בתלות בנסועה בפועל ובצרכים הפרטניים של כל ארגון.
• בחינת חלופות:  השכרה, מימוני, תפעולי פרטי וכו'.
• דגש על רכבי יוקרה (במיוחד של בעלים)- התאמת פתרון פרטני לארגון.
• תשומת לב להתאמה בין הקילומטראז' בחוזה לביצוע בפועל (לא תאמינו כמה ניתן לחסוך רק בסעיף זה). רוב החברות במשק לא מבינות את המשמעויות של POOL הקילומטרים שהן מצליחות לקבל מספק הליסינג ולא יודעות לבנות מודל כלכלי מתאים.
• סעיפים רבים נוספים בחוזה: השתתפות עצמית, קילומטראז' חריגה, החזרה לקדמות בסוף תקופה וכו'.
• התקני תדלוק – ניצול מושכל ונכון של רפורמת הדלקן האוניברסאלי.
• וכמובן שאסור לשכוח את ה- "כסף הקטן" שמתברר שאיננו קטן בכלל שמוציא הארגון על כבישי אגרה, שטיפות רכבים, הסבת דוחות וכו'. ארגונים שביצעו התבוננות מעמיקה חסכו אלפי ₪ בסעיפים אלו

סיכום

הוזלת עלות צי הרכב הינו תהליך מורכב ודורש ניסיון, התמצאות והתמקצעות במגוון עולמות תוכן החל מעולם הייעוץ הארגוני, השכר, מיסוי, ליסינג, משק הדלק ועוד. ארגון אשר יבחר לנהל תהליך מעמיק ומורכב על פי המתווה שנפרס בפניכם יצליח למקסם את התועלת בצורה המיטבית.

חברת פתרונות אפקטיביים מסייעת מזה 17 שנה למאות חברות וארגונים מובילים במשק בביצוע מהלכים דומים בהצלחה יוצאת דופן.

צבי ליכטצייגר
יועץ עסקי- מנהל צוות אלמוג
הכותב הינו בעל למעלה מ- 20 שנות ניסיון בהובלת תהליכים אלו והיכרות מעמיקה עם משק הדלק והרכב בישראל.