תשלומים בסך 595,505 ₪ לא נרשמו בספרי העסק של קבלן בניין מאזור חיפה, כך עלה במהלך מבצע ביקורות ניהול ספרים שנערך לאחרונה בצפון. במסגרת המבצע, הגיעו המבקרים לקבלן שעבד באתר בנייה בחיפה, וגילו כי עשרות צ'קים שונים בסכום כולל של מעל חצי מיליון ₪ שהועברו לחשבונו לא נרשמו בספרי העסק.
הקבלן הסביר למבקרים כי: "לא ידעתי שצריך לרשום מיד כל צ'ק". בעקבות ממצאי הביקורת נחקר הקבלן והועבר להמשך טיפול ביחידת התביעות. באתר בנייה אחר בעיר, מצאו המבקרים כי קבלן שיפוצים נוסף לא רשם בספרי החשבונות שלו תשלומים בסכום 20,000 ₪. כשנשאל על כך ענה: "כנראה התפספס".
ביקורות אלו נערכו על ידי פקיד שומה חיפה ופקיד שומה נצרת, ובמסגרתן נבדקו 127 בתי עסק, מתוכם ב-44 נמצא אי רישום הכנסות כחוק. העסקים שנבדקו היו מענפי המסחר, מתן השירותים וקבלנים באתרי בניה.
במהלך הביקורות הגיעו המבקרים גם למאפייה, שם מצאו כי קניית ביקורת שערכו במקום מוקדם יותר לא נרשמה בספרים. בדיקה מעמיקה בספרי העסק העלתה כי תשלומים בסכום של 8,000 ₪ לא נרשמו גם הם בספרים. בעל המקום טען כי: "הקופה הייתה מקולקלת". בביקורת במרפאת שיניים בנוף הגליל מצאו המבקרים חמישה צ'קים שונים בסכום כולל של 4,000 ₪ שלא נרשמו בספרי העסק. בעל המרפאה הסביר למבקרים : "אני רושם את הצ'קים בזמן הפירעון". במרפאה אחרת בעיר, בדיקה ביומן הרופא העלתה כי תשלומים מלקוחות שונים עבור טיפולי שיניים בסכום כולל של 3,500 ₪ לא נרשמו כחוק. כשנשאל על כך העובד במקום ענה: "אני עדכנתי את הרופא, הוא היה צריך להוציא קבלות".
מבצעי ביקורות אלו נערכו כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.
עוד מאמרים בנושא...
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
