עובדת זרה שהועסקה במשך 3 שנים בקאנטרי ברמת השרון תפוצה על ידי שתי חברות הניקיון שהעסיקו אותה. עיקר הפיצוי הוא על כ-56 שעות נוספות שביצעה מידי חודש.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת ניקיון נגד מעסיקיה. היא קבעה שהמעסיקים הפרו את חוקי המגן כשלא שילמו לעובדת פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ותשלומים נוספים. המעסיקים טענו שהעובדת לא הועסקה בשעות נוספות אך מאחר שלא ניהלו יומן נוכחות טענתם נדחתה.
העובדת, אזרחית זרה, הועסקה כמנקה בקאנטרי קלאב ברמת השרון בין השנים 2012-2015 באמצעות שתי חברות לשירותי ניקיון שהתחלפו באמצע התקופה ללא ידיעתה.
לאחר פיטוריה, היא תבעה מהן תשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ותשלומים נוספים.
היא סיפרה שבינואר 2015 פוטרה מעבודתה לאלתר ונמסר לה שגויסה עובדת חדשה במקומה. לטענתה, היא קיבלה לאורך כל תקופת העסקתה שכר גלובלי בסך 5,300 שקל בלבד.
העובדת הוסיפה כי המעסיק הראשון לא סיפק לה תלושי שכר ואילו החברה השנייה סיפקה לה תלושי שכר פיקטיביים שנערכו באופן מניפולטיבי וללא קשר למציאות. לדבריה, היא הועסקה בימי חול בין 8 ל-16 שעות ובסופי שבוע 12 שעות.
הנתבעים טענו מנגד כי התובעת הועסקה על בסיס חודשי ושכרה היה גבוה בכ-30% מעל שכר המינימום. לטענתם, התובעת כלל לא עבדה שעות נוספות ולא הוכיחה את שעות עבודתה הנטענות.
לא עמדו בנטל ההוכחה
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי אין ספק שנסיבות סיום עבודתה של התובעת מזכות אותה בפיצויי פיטורים משני הנתבעים.
לעניין השעות הנוספות הבהירה השופטת כי חוק הגנת השכר קובע שבמקרה בו המעביד לא הציג רישומי נוכחות נטל ההוכחה עליו לשכנע שהעובד לא הועסק בהיקף הנטען על ידו. בהקשר זה, כשאין יומן נוכחות, חובת ההוכחה המוטלת על העובד שתובע שעות נוספות היא מינימלית, ודי בכך שיכתוב מה שעות העבודה הנתבעות על ידו.
השופטת ציינה שהנתבעים לא הציגו רישומי נוכחות אותם היו חייבים לנהל על פי חוק, ולא עמדו בנטל להוכיח שהתובעת לא הועסקה בשעות הנוספות. היא הוסיפה שגרסת התובעת לגבי מתכונת עבודתה לא נסתרה וניכר שהיא ביצעה כ-56 שעות נוספות בממוצע בחודש.
בנסיבות אלה חייבה השופטת את הנתבעים בגמול שעות נוספות בסך כולל של 80,190 שקל. עוד הם חויבו בדמי חופשה בסך 7,740 שקל. השופטת כתבה בהקשר זה כי לפי החוק לא ניתן לכלול בשכר הכולל תשלום בגין דמי חופשה. כמו כן, אין לשלם לעובד ״פדיון חופשה״ כתחליף לחופשה. לכן אין לקזז מהסכומים המגיעים לתובעת את הרכיב ״תמורת חופש״ ששילמה לה כביכול המעסיקה השנייה בהתאם למופיע בתלושי השכר שהנפיקה לה.
כמו כן, השופטת קבעה כי המעסיק הראשון לא הנפיק לתובעת תלושי שכר כלל והתלושים שהנפיקה המעסיקה השנייה לא עמדו בדרישות החוק. לפיכך היא זיכתה את התובעת בפיצוי של 5,000 שקל בסעיף זה.
עוד חויבו המעסיקים בתשלום הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, תוספת ותק וכן בפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה.
בסך הכל חויבו הנתבעים בסך כולל של 123,808 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד ד. ועקנין, עו"ד י. כרמל
- ב״כ הנתבעים: לא צוין בפסק הדין
עו"ד רועי הוד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
