עובדת זרה שהועסקה במשך 3 שנים בקאנטרי ברמת השרון תפוצה על ידי שתי חברות הניקיון שהעסיקו אותה. עיקר הפיצוי הוא על כ-56 שעות נוספות שביצעה מידי חודש.
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת ניקיון נגד מעסיקיה. היא קבעה שהמעסיקים הפרו את חוקי המגן כשלא שילמו לעובדת פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ותשלומים נוספים. המעסיקים טענו שהעובדת לא הועסקה בשעות נוספות אך מאחר שלא ניהלו יומן נוכחות טענתם נדחתה.
העובדת, אזרחית זרה, הועסקה כמנקה בקאנטרי קלאב ברמת השרון בין השנים 2012-2015 באמצעות שתי חברות לשירותי ניקיון שהתחלפו באמצע התקופה ללא ידיעתה.
לאחר פיטוריה, היא תבעה מהן תשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ותשלומים נוספים.
היא סיפרה שבינואר 2015 פוטרה מעבודתה לאלתר ונמסר לה שגויסה עובדת חדשה במקומה. לטענתה, היא קיבלה לאורך כל תקופת העסקתה שכר גלובלי בסך 5,300 שקל בלבד.
העובדת הוסיפה כי המעסיק הראשון לא סיפק לה תלושי שכר ואילו החברה השנייה סיפקה לה תלושי שכר פיקטיביים שנערכו באופן מניפולטיבי וללא קשר למציאות. לדבריה, היא הועסקה בימי חול בין 8 ל-16 שעות ובסופי שבוע 12 שעות.
הנתבעים טענו מנגד כי התובעת הועסקה על בסיס חודשי ושכרה היה גבוה בכ-30% מעל שכר המינימום. לטענתם, התובעת כלל לא עבדה שעות נוספות ולא הוכיחה את שעות עבודתה הנטענות.
לא עמדו בנטל ההוכחה
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי אין ספק שנסיבות סיום עבודתה של התובעת מזכות אותה בפיצויי פיטורים משני הנתבעים.
לעניין השעות הנוספות הבהירה השופטת כי חוק הגנת השכר קובע שבמקרה בו המעביד לא הציג רישומי נוכחות נטל ההוכחה עליו לשכנע שהעובד לא הועסק בהיקף הנטען על ידו. בהקשר זה, כשאין יומן נוכחות, חובת ההוכחה המוטלת על העובד שתובע שעות נוספות היא מינימלית, ודי בכך שיכתוב מה שעות העבודה הנתבעות על ידו.
השופטת ציינה שהנתבעים לא הציגו רישומי נוכחות אותם היו חייבים לנהל על פי חוק, ולא עמדו בנטל להוכיח שהתובעת לא הועסקה בשעות הנוספות. היא הוסיפה שגרסת התובעת לגבי מתכונת עבודתה לא נסתרה וניכר שהיא ביצעה כ-56 שעות נוספות בממוצע בחודש.
בנסיבות אלה חייבה השופטת את הנתבעים בגמול שעות נוספות בסך כולל של 80,190 שקל. עוד הם חויבו בדמי חופשה בסך 7,740 שקל. השופטת כתבה בהקשר זה כי לפי החוק לא ניתן לכלול בשכר הכולל תשלום בגין דמי חופשה. כמו כן, אין לשלם לעובד ״פדיון חופשה״ כתחליף לחופשה. לכן אין לקזז מהסכומים המגיעים לתובעת את הרכיב ״תמורת חופש״ ששילמה לה כביכול המעסיקה השנייה בהתאם למופיע בתלושי השכר שהנפיקה לה.
כמו כן, השופטת קבעה כי המעסיק הראשון לא הנפיק לתובעת תלושי שכר כלל והתלושים שהנפיקה המעסיקה השנייה לא עמדו בדרישות החוק. לפיכך היא זיכתה את התובעת בפיצוי של 5,000 שקל בסעיף זה.
עוד חויבו המעסיקים בתשלום הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, תוספת ותק וכן בפיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי ההעסקה.
בסך הכל חויבו הנתבעים בסך כולל של 123,808 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובעת: עו"ד ד. ועקנין, עו"ד י. כרמל
- ב״כ הנתבעים: לא צוין בפסק הדין
עו"ד רועי הוד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
