מבוא
הפחתת עלויות תפעול היא נושא מהותי לכל ארגון המעוניין לשמור על רווחיות גבוהה, לייעל תהליכים ולהקצות יותר משאבים לצמיחה ולחדשנות. במציאות התחרותית של ימינו, עסקים נדרשים להיות קשובים תמיד למציאת דרכים לחסוך בהוצאות, מבלי לפגוע באיכות השירות או המוצר שהם מציעים ללקוחותיהם. בשנים האחרונות נצברו גישות, שיטות וכלים שונים המכוונים לצמצום עלויות ולשיפור תהליכים, החל בניהול חוזים והסכמים, דרך מיקור חוץ, ועד ליישום טכנולוגיות חדשניות.
מטרת המאמר היא לסקור את מגוון התחומים שבהם ניתן להשיג חיסכון בעלויות בעסק, ולהדגים כיצד אפשר ליישם בקרה מקיפה המתייחסת לפעילויות שאינן בליבת העסקים המרכזית.
ניתן לבחון התייעלות וחיסכון לא רק כהקטנת הוצאות ישירה, אלא גם כשיפור תהליכים ארגוניים, שמאפשר לצוותים להפנות אנרגיה למשימות מניבות רווח ולהעלות שביעות רצון של לקוחות. השאיפה היא ליצור תהליך מתמשך של חקר נתונים, איתור בעיות והצעת פתרונות שיהפכו את הפעילות ל־Cost Effective.
כדי לתמוך בתהליך הזה, אפשר ליישם שיטות עבודה מובנות, לערוך סקרים מקצועיים, לבחון עלויות חשבונאיות ומסחריות, ולתעד כל סעיף הוצאה והכנסה באופן רציף. כך ניתן לזהות פערים ומוקדי בזבוז בפעילות השוטפת, להסדיר מחדש הסכמים והתקשרויות, ולתרגם את החיסכון לשיפור כללי ברווחיות.
חשוב לציין שיש תחומי ליבה שבהם הארגון לא ירצה בהכרח לקצץ, כי הם מקור הערך שלו (למשל פיתוח המוצר הטכנולוגי המרכזי), אך דווקא בתחומים התפעוליים והמנהלתיים שאינם קריטיים לליבת העיסוק, פוטנציאל החיסכון עשוי להיות עצום. מאמר זה בוחן תחילה את הגישה הכוללת לחיסכון בעלויות ולתפעול יעיל, ולאחר מכן מתאר את הגישה המעשית של סקר בקרת עלויות ודוח תשקיף מנהלים, חלוקה לשלושה מישורים (חשבונאי, מסחרי ומסלולי בשיטת Cost Effective) ויישום בפועל על תחומי פעילות מגוונים כמו תקשורת, אנרגיה, חשמל, תחבורה, שילוח בינלאומי, שירותי מיכון, ביטוח, פרסום ועוד.
הקמת בסיס תשתיתי לבקרת עלויות ותפעול
הצעד הראשון בדרך להפחתת עלויות תפעוליות הוא ניתוח מפורט של מצב העלויות הקיים. ללא מידע ברור, קשה לבחון היכן ואיך ניתן לחסוך. לכן מומלץ להתחיל בביצוע סקר בקרת עלויות: תהליך מקיף שבו מוודאים אילו סעיפים הוצאה יש לארגון, באילו חוזים הוא קשור, ומהם סכומי התשלום בפועל לעומת מה שהוסכם. בסקר כזה יש מקום גם לבחון האם קיימים סעיפי בזבוז, כפילויות, תשלומים שנעשים לפי הרגלים ישנים או שמנגנון החיוב האמיתי לא שקוף דיו. בשלב הזה בעל העסק או מנהל הכספים יכול להפיק דוח תשקיף מנהלים, שמטרתו להציג את הממצאים המרכזיים בצורה בהירה, עם המלצות להמשך.
כאשר בוחנים את מבנה ההסכמים וההתקשרויות, מתייחסים למרכיבים כמו תוקף ההסכם, עלויות חודשיות וקנסות יציאה, האם יש עליית מחירים אוטומטית בכל שנה, ואילו שירותים בדיוק מקבלים מספקים אלו. לדוגמה, יתכן שלארגון יש הסכם ענפה עם ספק סלולר שמכתיב עלויות דומות לכל העובדים, אך בפועל חלק מהעובדים כמעט ולא משתמשים במכשירי הטלפון, או שהסכם הגלישה לא הותאם לצרכים האמיתיים של הארגון. סקר כזה יכול להעלות הצעות לשינוי המסלול או מציאת ספק זול יותר.
ניתוח הנתונים נעשה על ידי צוות מקצועי, שמומחיותו היא זיהוי נקודות חסכון. הצוות מביט באופן רב־ממדי על ההוצאות: היבטים חשבונאיים (הפרשי חיוב, עלויות נלוות וחריגות מול הסכם), היבטים מסחריים (האם אפשר להשיג הטבות טובות יותר או לנצל יתרון גודל), והיבטים מסלולים (בחירה בשיטה Cost Effective). יישום שיטות Cost Effective איננו תרגיל חד־פעמי של קיצוץ, אלא תהליך מתמשך שבו בוחנים את כל התהליכים שאינם משקפים את ליבת העסק, ומשפרים אותם בהיבט התפעולי, בהיבט העלות ובהיבט המועילות לארגון.
מבט בשלושה מישורים: חשבונאי, מסחרי ומסלולי
המפתח לשיטת Cost Effective מצוי בהסתכלות משולשת: בדיקה חשבונאית, בחינה מסחרית ושיפור מתמיד במסלולי ההתקשרות. כל אחד מהמרכיבים האלו הכרחי להבנה מלאה של ההתקשרות העסקית ולמציאת דרך לייעל אותה.
בדיקה חשבונאית
היבט זה עוסק בהתאמת החיובים בפועל להסכם ההתקשרות. כאן נחפש טעויות בחיוב, נוודא שאכן מחייבים רק עבור ציוד הקיים בשטח ולא עבור ציוד או שירותים שיצאו מכלל שימוש. במקרים רבים מתגלה חוסר התאמה בין הסכם ההתקשרות המקורי לחיובים הנוכחיים – ייתכן שספק הוסיף עלויות נוספות מבלי שהדבר הוסדר או שהיה שינוי טכנולוגי שלא עודכן בחשבונית.
איתור חיובים חריגים הוא צעד מרכזי. סקר בקרת העלויות יבדוק היכן הכסף נעלם או האם הארגון משלם על משהו שאינו מנוצל. כאשר מגלים חריגות, אפשר לדרוש החזר או לתקן את ההסכם. למעשה, זוהי בקרה שוטפת שמבטיחה שקט תפעולי ופיננסי.
לעיתים קרובות, בבדיקה חשבונאית מתייחסים גם לשאלה האם הנהלת החשבונות של הארגון מתעדת באופן עקבי את כל התשלומים והקבלות, והאם קיים תיעוד מסודר של ההתקשרויות, כך שתמיד ניתן לאתר את המסמך הנכון כאשר נדרשים לנהל מו"מ עם ספק או לבדוק בעיה ספציפית. התהליך מאפשר לא רק לצמצם עלויות, אלא להטמיע תרבות ארגונית של שקיפות פיננסית.
בחינה מסחרית
היבט זה עוסק במעקב אחר תמורות בענף ובשינויים אצל הלקוח עצמו. בעולם העסקי, מחירי ספקים מתעדכנים, טכנולוגיות נכנסות ויוצאות, ויש גורמים רגולטוריים שמשפיעים על השוק. אם הלקוח אינו בודק מעת לעת, הוא עלול להישאר עם מסלול יקר בלי לשים לב לכך. במסגרת בחינה מסחרית יש לבדוק אפשרות לנצל יתרון גודל או לחבור לקבוצת לקוחות גדולה יותר כדי לשפר תנאים מסחריים.
בחינה זו כוללת גם התייחסות לאופטימיזציה ותחזוקת הסכמים שוטפת. אפשר להוסיף או לגרוע מסלולים, לשלב טכנולוגיות חדשות, לערוך RFP (בקשת הצעות מחיר) או RFI (בקשה למידע) לשדרוג מערך השירות, וכך להבטיח שהארגון לא יישאר מאחור או ירכוש שירותים שאינם מתאימים עוד לצרכיו העכשוויים.
מסלולי Cost Effective
שיטת Cost Effective מכוונת לחיפוש מתמיד של המסלול המיטבי עבור הארגון. לדוגמה, כאשר בוחרים ספק תקשורת, לא תמיד המסלול הזול ביותר למראית עין הוא אכן הזול, כי לעיתים הטעינה הנסתרת או עלויות עודפות על חריגות עלולות לייקר אותו. להפך, לעיתים הסכם במחיר בסיס גבוה יותר אבל כולל כמות גדולה של דקות, הודעות או נפח גלישה, יתאים יותר לעסק וכך בסופו של דבר יוזיל עלויות. הרעיון הוא למצוא התאמה חכמה בין שימושי הארגון לתעריפים הקיימים בשוק, ולמנוע מצב של תשלום על נפח לא מנוצל או תשלום קנסות על חריגות.
בתחום הטכנולוגי, בחינה של שינוי תשתיות, שדרוג פס רחב או מעבר להיפר־קונברג'נס (פתרונות ענן) עשויה לחסוך סכומי עתק בטווח הארוך. לכן יישום של עקרונות Cost Effective מחייב גם להישאר מעודכנים בשינויים טכנולוגיים ולהבין היכן חידושים יכולים לייצר חיסכון.
יישום מעשי בתחומי התמחות לחיסכון
לאחר שהבנו את הגישה הרחבה, להלן פירוט תחומי מיקוד עיקריים שבהם ניתן ליישם חיסכון בתחומי התפעול והמנהלה שאינם בתחומי ליבת העסקים המרכזיים. בכל אחד מהתחומים ניתן לבדוק את ההיבט החשבונאי, המסחרי והמסלולי, כדי להגיע לפתרון מיטבי:
תקשורת
ארגונים רבים מוציאים סכומי כסף משמעותיים על סלולאר, מתאמים, מוקדי בזק, חיבור לחו"ל, אינטרנט, מרכזיות, מערכות העמסת עלויות, מיקור חוץ ותחזוקת IT. במסגרת סקר בקרת עלויות ניתן לבדוק את מבנה ההסכמים מול ספקי התקשורת השונים, לוודא שהארגון לא משלם על קווים שאינם בשימוש, או על חבילות גלישה מוגזמות לעובדים שאינם צורכים זאת. יש מקום לבחון האם שירותי המוקד/המרכזיה החיצונית אכן משתלמים, או האם כדאי להתנסות במערכות מסורתיות פחות ובפתרונות ענן. כך גם בענייני סלולאר: לעיתים יש מסלול משפחתי לשימוש פרטי, אך העסק יכול לנהל הסדרים מוזלים בהרבה לעובדים.
אנרגיה
ממד נוסף של חיסכון נמצא בשימוש באנרגיה. התקני תדלוק ודלקים, רכישת גז ושטיפת רכבים, יכולים לקבל טיפול באמצעות בחינת צריכה יעילה יותר. יש ארגונים שנסמכים על תחנות דלק יקרות ולא רוכשים דלק במחירים סיטונאיים. בדיקות אלו עשויות להציף הזדמנויות להתקין פאנלים סולאריים או לבצע תהליכי התייעלות אנרגטית במפעלים.
חשמל
בקרת חשבוניות חשמל, השוואה בין אתרים, והטמעה של התקנים חוסכי אנרגיה היא דרך פרקטית לצמצם עלויות. במקומות מסוימים, התקנה של בקר תאורה או מזגן חכם יכולה לחסוך הון. אפשר לקבוע נהלי עבודה ואחזקה לשעות השיא, ולבחון אספקה עצמית בדרכים מתחדשות. נכון לעקוב אחרי תעריפים משתנים לאורך השנה (תעריף חשמל גבוה בשעות העומס), ולתכנן פעילות בהתאם.
תחבורה וליסינג
הוצאות רכב עולות לעסקים ביוקר. עלויות ליסינג, ביטוח, דלק, טיפולים, כבישי אגרה ועוד מצטברים לסעיף תקציבי נכבד. בחינה של מסלולי ליסינג – תפעולי לעומת מימוני – קובעת אילו עלויות משתלמות יותר. ייתכן שחברה בהיקף גדול תוכל להתקשר ישירות עם יבואן רכב, או לערוך מיכרז מול כמה חברות ליסינג. חשוב גם לעקוב אחרי מוסכים, לוודא שהארגון לא משלם מחירים מופרזים, ולהנחיל מדיניות לגבי שימוש במוניות, הסעות וכו'.
שילוח בינלאומי
יצוא, יבוא, שילוח ימי ואווירי, עמילות מכס והובלה יבשתית הם נושאים שיכולים לזלוג לחריגות תקציב גבוהות אם לא עוקבים אחריהם בקפדנות. לעיתים ניתן להשיג תעריפים טובים יותר למשלוחים קבועים בהיקף רחב, לשפר את מערך ההובלה היבשתית ולהשתמש בשירותי אחסון משולבים שיש בהם חיסכון לאורך זמן. לבסוף, גם עמילות מכס וניירת עשויים להוביל לקנסות או עיכובים אם אינם מנוהלים נכון, לכן ניהול נכון ומעקב תעריפים הכרחי כאן.
פיננסים
בתחומי הבנקאות וכרטיסי אשראי מסתתרים לעיתים עלויות גבוהות מאוד. עמלות בנקים וצ'קים, מיחזור הלוואות בתנאי ריבית לא אופטימליים, שיפור עמלות בכרטיסי אשראי, בדיקת חיובי סליקה וניכיון – כל אלו יכולים לחסוך לארגון סכומים משמעותיים. ישנה גם אפשרות לאחד תיקים שונים תחת בנק אחד לקבלת יתרון הגודל, או להפך – לפזר סיכונים בבנקים שונים אבל תוך הקפדה על ניהול מו"מ אפקטיבי על תנאי העמלות. עסקים לעיתים שוכחים לבדוק עמלות שנגבות באופן אוטומטי וחודשי, ועם בחינה נכונה ניתן לגלות אפשרות לחסוך מאות או אלפי שקלים מדי חודש.
ציוד ומיכון משרדי
מכונות צילום, מדפסות, פקסים, מתכלים (דיו, טונרים), סריקה ובקרי הדפסה הם תחום נוסף שמחייב בקרה מתמדת, בייחוד בארגונים גדולים שבהם משמשים עובדים רבים בציוד משותף. אפשר להקים משרד כמעט ללא נייר, לחסוך בעלויות מדפסות ודיו, וליישם בקרת הדפסה כך שרק מי שבאמת זקוק למשהו מודפס יקבל אותו. גם התקשרויות עם ספקים גדולים בתחום המיכון המשרדי ניתן לנהל מחדש על בסיס RFP, ולהשיג תנאים טובים יותר. בנוסף, בחינת פתרונות ארכיב דיגיטלי יכולה לחסוך שטח אחסון ולהימנע מעלויות של ארכיב פיזי.
שירותי שמירה וניקיון
אפשר לבחון את ההתקשרות עם ספקים בתחום השמירה והניקיון, כולל בדיקה האם הפעלה עצמית זולה יותר לעומת מיקור חוץ, או להיפך. קביעת אומדן שעות לצוות השמירה, בחירת חומרי ניקוי זולים יותר ונהלים ברורים, עשויה להוזיל עלויות משמעותיות. ארגונים שמסתפקים באותו הסכם שנים רבות עלולים לגלות שהמחירים לא עודכנו לטובת העסק, או שאינם מנצלים אפשרויות לשינוי מפרט השירות.
מזון והסעדה
לעסקים המבצעים הסעדה לעובדים, או לקוחות, ישנם מסלולי קייטרינג שונים ושיקול בין הפעלה עצמית לרכישת שירות חיצוני. אפשר לנהל משא ומתן מחודש עם ספק המזון, להגדיר מה בדיוק נכלל בארוחות ולמנוע בזבוז מיותר. בתחום המזון יש נטייה לבזבוז רב, ולכן הטמעת נהלי פיקוח, מעקב אחר כמות הסועדים ואיסוף משוב על איכות המזון תעזור לייעל גם את האיכות וגם את העלויות.
ביטוח
ארגונים רוכשים ביטוחים בתחומים כמו אלמנטרי, ביטוח דירקטורים, ביטוח בריאות וביטוחי כיסויים נוספים. קל מאד לחדש פוליסות באופן אוטומטי, ולהחמיץ הזדמנות לטיוב התנאים או לתחרות בין חברות הביטוח. מומלץ לבדוק כיסויים חופפים, תנאי פוליסה לא מעודכנים ושינויים שקרו בפעילות העסק. לפעמים אפשר להקטין פרמיה משמעותית באמצעות פיזור סיכונים, הצגת נהלי בטיחות משופרים או הצטרפות למסגרות קולקטיב.
מדיה ופרסום
נושא זה כולל פרסום ברדיו, בעיתונות, באינטרנט, בטלוויזיה ושילוט חוצות. גם שם ניתן לחפש חיסכון, אם בוחנים אילו אפיקים באמת מניבים לידים ולקוחות חדשים, לעומת אלו שהם הוצאה שמקשה להוכיח תמורה. שימוש בכלים דיגיטליים למדידת תוצאות הפרסום (ROI) יכול להוביל לחיסכון והקצאה מחודשת של תקציבי השיווק למקומות הפוריים ביותר. ארגון עשוי לגלות שפרסום ממוקד ברשתות חברתיות או בגוגל יעיל יותר לעומת קמפיינים יקרים בטלוויזיה.
משטחים ואריזות
מוצרי אריזה כגון קרטונים, אריזות גמישות, אריזות פלסטיק, מדבקות ומשטחי עץ. ארגון תעשייתי או מפיץ מוצרים עלול לגלות הוצאות ניכרות על אריזה ומשטחים. גם כאן כדאי לנסות לאחד רכישות, לנהל מכרז בין ספקים, ולתכנן אריזות חסכוניות. לעיתים מעבר לאריזה אקולוגית או קלה יותר יכול להוזיל לא רק עלויות הרכישה אלא גם את עלויות השילוח.
מיסים עירוניים
נושא ארנונה והיטלי פיתוח (כגון היטלי ביוב, אגרת תיעול והיטל סלילת כביש) יכול להפתיע מעסיקים. ישנם מצבים שבהם לעסק יש זכאות להנחות או השגה על גובה השומה. טיפול נכון בזמן יכול לחסוך חיובים רטרואקטיביים ולעצור העלאות מיותרות. כדאי לבדוק גם את סיווג הנכס ושטחו, שכן לעיתים עסקים משלמים ארנונה על שטחים שאינם בשימוש או מסווגים בצורה לא נכונה.
בקרת שכר
עוד תחום שבו עלולות להתרחש טעויות, כפל תשלומים או בזבוז. בקרת שכר משמעותה בדיקת תשלום בפועל מול הסכמי העסקה. לעיתים שכירים מקבלים הטבות נוספות ללא תיעוד מדויק, או שהארגון משלם תוספות שאינן מחויבות בהסכם. יש לבדוק נוהלי נוכחות, שימוש במערכות חיצוניות לדיווח שעות, מעקב אחר שעות נוספות ומניעת חריגות. בחינה מקיפה של הסכמים עם חברות כ"א והשמה יכולה לחסוך עמלות גבוהות ולצמצם תחלופת עובדים.
מעבר לתפיסה מערכתית של צמצום עלויות ותפעול
כדי להטמיע את עקרונות ההתייעלות וחיסכון העלויות לאורך זמן, לא מספיק פתרון נקודתי. חשוב להטמיע תרבות ארגונית שבה עובדים ומנהלים מבינים את חשיבות המעקב והבקרה השוטפים. ניתן להקים ועדת חיסכון פנימית או מינוי גורם "אחראי בקרה" שמקבל גיבוי הנהלה ורואה תמונה שלמה של ההוצאות. לעיתים, ארגון ישכור מומחים חיצוניים לשלב קצר במטרה להוביל את השינוי, לאמן את המנהלים ולאתר נקודות חולשה. לאחר שהידע מוטמע, ניתן להמשיך בתחזוקה שוטפת לבדו. כך או כך, ההתמקדות בחיסכון היא תהליך מתמשך, שכן עלולות להיווצר הוצאות חדשות בכל פעם שהארגון גדל או משנה כיוון.
חשוב לזכור שתפיסת ה־Cost Effective אינה רק "קיצוץ הוצאות". היא משלבת שכלול בכלים טכנולוגיים וניהוליים, שיפור תהליכים והפניית המשאבים לפעילויות הליבה המייצרות ערך גבוה. השאיפה היא להישאר רווחיים ומובילים גם בשוק תחרותי, על ידי הפעלת מנגנוני בקרה חשבונאיים ומסחריים, והתאמה למסלולים העדכניים בשוק. בצורה זו, הארגון מגלה גמישות, מנצל שינויים טכנולוגיים וצובר יתרון תחרותי.
יישום התייעלות אל מול עלויות לוגיסטיות והכשרת עובדים
כפי שהודגם, כדי להתייעל מומלץ גם להסתכל על לוגיסטיקה פנימית: מלאי, מחסנים, תהליכי משלוחים, ניהול מחזור החיים של כל רכיב בציוד, ועוד. ניתוח המחסנים ומלאי בטכנולוגיות של RFID או חיישנים מתקדמים יכול לצמצם בזבוז. בנוסף, יש ערך רב בהכשרת עובדים לשימוש בכלים אוטומטיים, בין אם זה במערכת לניהול פרויקטים (PMIS) או מערכות ERP שמרכיבות את המידע מכל המחלקות. עובד שמוכשר לעבודה יעילה, ממעט לבצע שגיאות, וכך חוסך תיקונים חוזרים של אותן בעיות.
מעבר לנושא החיסכון, מבנה ארגוני יעיל מייצר סנכרון בין המחלקות – לדוגמה, הנהלת חשבונות צריכה להיות מתואמת עם מחלקת הרכש והלוגיסטיקה. הדבר מאפשר ניהול הזמנות חכם, בו הארגון נמנע מרכישות עודפות ומשלם לספקים בדיוק בזמן, כדי לא לצבור ריביות או קנסות, אך גם לא להיתקע בלי סחורה חיונית. תזרים מזומנים מנוהל היטב מונע עלויות אשראי גבוהות או אי־נעימויות כספיות.
לאורך כל התהליך, הדגש צריך להיות על שמירת איכות השירות או המוצר. אין תועלת בקיצוץ עמוק שישבש את חוויית הלקוח או יוריד את המוטיבציה של העובדים. במקום זאת, יש להקפיד שהקיצוץ או ההתייעלות ייעשו בתחומים תומכים (Back Office) שלא פוגעים בליבת העסקים או אפילו משפרים אותה עקב יצירת גמישות גדולה יותר.
דגשים אחרונים לתהליך מתמשך
לסיכום, הפחתת עלויות ותפעול דורשת בראש ובראשונה שקיפות וניתוח מקיף של כלל סעיפי ההוצאה. הגישה המבוססת על סקר בקרת עלויות ודוח תשקיף מנהלים, בשילוב עבודה מקצועית של מומחים, עוזרת להאיר נקודות חולשה ולזהות היכן ניתן לחסוך בלי לפגוע באיכות. השיטה משלבת בחינה בשלושה מישורים: חשבונאי (איתור חיובים חריגים והתאמה בין הסכם מצוי להסכם רצוי), מסחרי (ביצוע מו"מ מחודש מול ספקים וניצול יתרון גודל) ומסלולי בשיטת Cost Effective (התאמת המסלול לצרכים האמתיים של הארגון, כך שנשלם רק על מה שבאמת דרוש).
בתהליך היישום, ניתן לבחון תחומים רבים שאינם בליבת העסקים, החל בתקשורת, דרך אנרגיה וחשמל ועד תחבורה, שילוח בינלאומי, ביטוח ועוד. בכל תחום ניתן למצוא חוזים ישנים או עלויות שאינן מיטיבות, לערוך מיכרזים חדשים או להשתמש בטכנולוגיה חדישה לצורך מעקב ובקרה. ארגונים מצליחים מוצאים שתהליך כזה לא רק מצמצם הוצאות אלא מגבש תרבות של חתירה לשיפור מתמיד, משפר את השליטה על התהליכים הפנימיים, ולעיתים קרובות מפנה זמן ומשאבים לתהליכי ליבה חשובים יותר.
בסופו של דבר, זהו תהליך מתמשך: מומלץ לקבוע לוח זמנים לריענון ובדיקה מחדש של ההסכמים, לשמור על קשר עם הספקים ולהיות דרוכים בפני כל שינוי טכנולוגי או רגולטורי. השקעה זו משתלמת במיוחד לאור העובדה שחיסכון של אחוזים בודדים בתחומים מסוימים עשוי להצטבר לסכומים גדולים לאורך שנה או כמה שנים. כמו כן, כאשר הארגון מיישם תרבות של Cost Effective, הוא עשוי לגלות שמלבד החיסכון, המוטיבציה של העובדים משתפרת והלקוחות נהנים משירות יעיל וגמיש. על ידי מימוש התפיסות המפורטות כאן, ניתן להפוך את העלויות המנהלתיות והתפעוליות למנוע צמיחה, תוך חיזוק הרווחיות ושיפור שביעות הרצון מסך הפעילות.
