את העמלה גבתה "חברת השקעות" באמצעות העברת רבע מחסכונותיו הפנסיוניים של הלקוח לחשבון נאמנות, כשבפועל לא עשתה עבורו דבר.

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעתו של לקוח נגד חברת השקעות שפועלת לאיתור החזרי מס, לאחר שנטלה עמלה של 95 אלף שקל מחסכונותיו הפנסיוניים ללא רשות. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי החברה הטעתה את הלקוח והתנהלה מולו בחוסר תום לב, ואף הטיל אחריות אישית על המנהל שלה ועל עורך הדין שפתח ללקוח חשבון נאמנות ובכך השתתף בנטילת הכספים האסורה. שלושת הנתבעים חויבו להחזיר ללקוח את כספו ולפצות אותו ב-30 אלף שקל. בנוסף הוטלו עליהם הוצאות עונשיות גבוהות של 45 אלף שקל.

התובע הגיש את תביעתו בדצמבר 2014 כשבהתאם לגרסתו כשנתיים לפני כן פנה אליו נציג מטעם החברה והציע לבדוק את זכאותו להחזרי מס. לאחר שהסכים, הוא חתם על חוזה לאיתור פוליסות ביטוח וייפוי כוח לטובת עורך דין.

אולם אחרי שקיבל מהחברה מסמכים לפדיון קרנות חסכון והסתבר לו שהיא לא איתרה עבורו החזרי מס, הוא ביקש להפסיק את הטיפול בענייניו. אז התגלה לו, כי החברה נטלה ממנו עמלה בסך 94,467 שקל באמצעות משיכת כספו והעברתו לחשבון נאמנות שפתח עורך הדין ללא ידיעתו.

התובע טען כי החברה פשוט רימתה אותו, זייפה מסמכים והתעשרה על חשבונו שלא כדין – הכל בניצוחו של המנהל. בנוסף הוא טען כי עורך הדין צריך גם כן לשאת באחריות כמי שפתח את חשבון הנאמנות.  בסך הכל התובע דרש את השבת כספו בתוספת פיצוי של 30 אלף שקל על עוגמת נפש.

מנגד, החברה טענה כי התובע מנסה להתנער מתשלום בגין השירות שסיפקה לו אף שחתם על חוזה שהתיר לה ליטול את העמלה, ולפיכך  הוא מנוע מלטעון לתרמית.

המנהל מצדו טען להיעדר יריבות מול התובע היות שלא היה ביניהם קשר ישיר. עורך הדין טען למעורבות מופחתת מאחר שלדבריו כל חלקו היה פתיחת חשבון נאמנות וקבלת עמלה סמלית בסך 400 שקל. כאשר לדבריו, המנהל זייף את חתימתו והשתמש בחותמתו למימוש תוכניתו נגד התובע.

מנגנון מלאכותי למשיכת כספים

השופט צ'יזיק קבע על סמך העדויות בתיק כי החברה התנהלה בחוסר תום לב כאשר "פיתתה" את התובע להתקשר בחוזה שכולל סעיף שמזכה אותה ברבע מכלל חסכונות הפנסיה שלו, פתחה עבורו חשבון נאמנות ליצירת יכולת גביה "יש מאין" ונטלה את העמלה החריגה.

מלבד זאת, החברה כלל לא העניקה לתובע את השירות לו התחייבה והטעתה אותו. משכך, המעשה הצודק הוא לבטל את החוזה ולהשיב לידיו את העמלה המוגזמת.

בהתייחס למנהל, השופט הבהיר שהוא יזם שיטה מתוחכמת למשיכת כספי לקוחות שלא כדין, ומאחר שפעל באופן יזום ומתוכנן לשם כך הוא הטיל עליו אחריות אישית להתנהלות החברה.

לגבי עורך הדין השופט החליט כי הוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כאשר פתח לתובע חשבון נאמנות מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי ומבלי שפגש בו, ובהתרשלותו אפשר את נטילת כספו.

על כן, השופט חייב את שלושת הנתבעים להחזיר לתובע את העמלה בצירוף 30,000 שקל עבור עוגמת נפש. מלבד זאת הם חויבו גם ברכיב עונשי של הוצאות משפט לדוגמא (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 45,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד נזיקין ז. כמאל
• ב"כ החברה והמנהל: עו"ד ש. פרדו

עו"ד דני גולדנברג עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין