את העמלה גבתה "חברת השקעות" באמצעות העברת רבע מחסכונותיו הפנסיוניים של הלקוח לחשבון נאמנות, כשבפועל לא עשתה עבורו דבר. בית המשפט קבע כי מדובר בהטעיה חמורה.
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעתו של לקוח נגד חברת השקעות שפועלת לאיתור החזרי מס, לאחר שנטלה עמלה של 95 אלף שקל מחסכונותיו הפנסיוניים ללא רשות. השופט אפרים צ'יזיק קבע כי החברה הטעתה את הלקוח והתנהלה מולו בחוסר תום לב, ואף הטיל אחריות אישית על המנהל שלה ועל עורך הדין שפתח ללקוח חשבון נאמנות ובכך השתתף בנטילת הכספים האסורה. שלושת הנתבעים חויבו להחזיר ללקוח את כספו ולפצות אותו ב-30 אלף שקל. בנוסף הוטלו עליהם הוצאות עונשיות גבוהות של 45 אלף שקל.
התובע הגיש את תביעתו בדצמבר 2014 כשבהתאם לגרסתו כשנתיים לפני כן פנה אליו נציג מטעם החברה והציע לבדוק את זכאותו להחזרי מס. לאחר שהסכים, הוא חתם על חוזה לאיתור פוליסות ביטוח וייפוי כוח לטובת עורך דין.
אולם אחרי שקיבל מהחברה מסמכים לפדיון קרנות חסכון והסתבר לו שהיא לא איתרה עבורו החזרי מס, הוא ביקש להפסיק את הטיפול בענייניו. אז התגלה לו, כי החברה נטלה ממנו עמלה בסך 94,467 שקל באמצעות משיכת כספו והעברתו לחשבון נאמנות שפתח עורך הדין ללא ידיעתו.
התובע טען כי החברה פשוט רימתה אותו, זייפה מסמכים והתעשרה על חשבונו שלא כדין – הכל בניצוחו של המנהל. בנוסף הוא טען כי עורך הדין צריך גם כן לשאת באחריות כמי שפתח את חשבון הנאמנות. בסך הכל התובע דרש את השבת כספו בתוספת פיצוי של 30 אלף שקל על עוגמת נפש.
מנגד, החברה טענה כי התובע מנסה להתנער מתשלום בגין השירות שסיפקה לו אף שחתם על חוזה שהתיר לה ליטול את העמלה, ולפיכך הוא מנוע מלטעון לתרמית.
המנהל מצדו טען להיעדר יריבות מול התובע היות שלא היה ביניהם קשר ישיר. עורך הדין טען למעורבות מופחתת מאחר שלדבריו כל חלקו היה פתיחת חשבון נאמנות וקבלת עמלה סמלית בסך 400 שקל. כאשר לדבריו, המנהל זייף את חתימתו והשתמש בחותמתו למימוש תוכניתו נגד התובע.
מנגנון מלאכותי למשיכת כספים
השופט צ'יזיק קבע על סמך העדויות בתיק כי החברה התנהלה בחוסר תום לב כאשר "פיתתה" את התובע להתקשר בחוזה שכולל סעיף שמזכה אותה ברבע מכלל חסכונות הפנסיה שלו, פתחה עבורו חשבון נאמנות ליצירת יכולת גביה "יש מאין" ונטלה את העמלה החריגה.
מלבד זאת, החברה כלל לא העניקה לתובע את השירות לו התחייבה והטעתה אותו. משכך, המעשה הצודק הוא לבטל את החוזה ולהשיב לידיו את העמלה המוגזמת.
בהתייחס למנהל, השופט הבהיר שהוא יזם שיטה מתוחכמת למשיכת כספי לקוחות שלא כדין, ומאחר שפעל באופן יזום ומתוכנן לשם כך הוא הטיל עליו אחריות אישית להתנהלות החברה.
לגבי עורך הדין השופט החליט כי הוא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כאשר פתח לתובע חשבון נאמנות מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי ומבלי שפגש בו, ובהתרשלותו אפשר את נטילת כספו.
על כן, השופט חייב את שלושת הנתבעים להחזיר לתובע את העמלה בצירוף 30,000 שקל עבור עוגמת נפש. מלבד זאת הם חויבו גם ברכיב עונשי של הוצאות משפט לדוגמא (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 45,000 שקל.
עו"ד דני גולדנברג עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

ביקורת שכר ומשאבי אנוש – איך לגלות פערים ולתקן אותם
בעידן שבו עובדים מודעים יותר לזכויותיהם, והרגולציה הולכת ומחמירה, ניהול ביקורת שכר הפך להיות חלק בלתי נפרד מתפקידי משאבי אנוש. שילוב נכון בין חשבות שכר ל־HR מאפשר לזהות טעויות מוקדם, לספק שקיפות פנימית ולחזק את אמון העובדים. במאמר זה נציג כיצד לבצע ביקורת אפקטיבית, אילו

הכשרת מנהלים ביניים – איך להפוך אותם למנוע ההצלחה המרכזי של הארגון
בכל ארגון צומח, מנהלים ביניים הם שכבת ההנעה המרכזית: הם מתרגמים אסטרטגיה לביצוע, מציפים בעיות מהשטח, ומתאמים בין יחידות עסקיות, תפעול ושירות. כדי להפוך אותם ל־“כפלי כוח” אמיתיים, הכשרה אפקטיבית חייבת לשלב בין מיומנויות רכות (Soft Skills) שמייצרות אמון, שייכות ומוטיבציה – לבין בקרה תפעולית

ניהול משאבי אנוש בעידן הבינה המלאכותית – איך מגייסים, שומרים ומפתחים טאלנטים בעולם משתנה?
בעולם עבודה תנודתי ומרובה שינויים, ניהול משאבי אנוש הפך מניהול אדמיניסטרטיבי לליבת האסטרטגיה העסקית. ארגונים מובילים עושים שימוש ב־בינה מלאכותית כדי לשפר גיוס עובדים, להעלות שימור טאלנטים, ולהאיץ פיתוח קריירה מותאם־אישית. המפתח הוא חיבור נכון בין נתונים, תהליכים ותרבות: לאמץ טכנולוגיה שמעצימה אנשים, ולא מחליפה

שיווק מבוסס בינה מלאכותית: התאמת מסרים אישיים ללקוח בזמן אמת
שיווק הוא עולם דינמי שבו התחרות הולכת וגדלה והלקוחות הופכים מתוחכמים יותר. כיום, צרכנים מצפים שהמותגים יכירו אותם לעומק, יבינו את הצרכים שלהם ויגישו להם מסרים מותאמים אישית בדיוק ברגע הנכון. כאן נכנסת לתמונה בינה מלאכותית (AI) – טכנולוגיה שמסוגלת לנתח כמויות אדירות של נתונים

שימור לקוחות פנים־ארגוניים: הדרך לביצועים ארגוניים מושלמים
למה “לקוחות פנים־ארגוניים” הם מנוע הצמיחה הבא לקוחות פנים־ארגוניים הם העובדים, המנהלים והשותפים הפנימיים. כשמטפלים בהם כמו בלקוחות חיצוניים—עם סטנדרטים, הבטחות שירות ומדידה—הם מייצרים ערך עקבי. חיבור ישיר לביצועים: ממוטיבציה ל־ROI הקשר בין חוויית עובד לשביעות רצון לקוחות ולרווחיות הוא ישיר. ארגונים עם מחוברות עובדים

ביג דאטה ודשבורד חכם לניהול השכר
פתיחת נתוני השכר ב־Real Time משנה את המשחק: מזהים חריגות מוקדם, מתקנים טעויות לפני שהופכים לכותרת, ומקבלים החלטות על בסיס אותות — לא תחושות בטן. הנה תכנית בנייה זריזה לדשבורד חכם שמחבר נתונים, ויזואליזציות והתראות שעובדות בשבילכם. מטרות הדשבורד לרכז תמונת מצב עדכנית של תלושי
מאמרים קשורים לנושא.


