האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק שלימד אותם את רזי המקצוע? מדריך
עשרות אלפי עובדים עוברים מדי שנה הכשרות מקצועיות במימון המעסיק ומתחייבים להתמיד בעבודתם למשך תקופה מסוימת. מבחינת שני הצדדים מדובר על עסקה משתלמת: העובד רוכש ידע במימון המעסיק ואילו זה מצפה כי תוחזר לו ההשקעה באמצעות התמדה בעבודה.
אולם, במקרים רבים מערכת היחסים בין הצדדים מסתיימת מוקדם מהצפוי ואז עולה השאלה: באילו מקרים רשאי המעסיק לקזז משכרו של עובד את עלויות ההכשרה? ומה גובה הסכום שיופחת מתלוש השכר האחרון? בכלל, האם מותר לדרוש בטוחה כספית מהעובד כתנאי להתמדה?
האם החוק מתיר למעסיק לנקוב בתקופת העסקה מינמלית בגין מימון הכשרה מקצועית לעובד?
כן. מעסיק שנושא בעלויות הכשרה מקצועית רשאי להכניס לחוזה העבודה סעיף שקובע כי על העובד להתחייב לתקופת העסקה מינמלית וכי היה וזה לא עמד בהתחייבותו, ניתן יהיה לקזז ממשכורתו סכום מוסכם מראש.
כלומר, אין פרק זמן מירבי שניתן לחייב עובד להתמיד בעבודתו כנגד מימון הכשרתו?
החוק אומנם לא קובע מה הוא פרק זמן סביר, אולם לבית הדין יש סמכות לבטל את החוזה אם יתברר כי ההגבלה על חופש העיסוק של העובד חורגת ממתחם הסבירות. במסגרת בדיקתו, ייקח בית הדין בחשבון את אופי ואיכות ההכשרה, הסכום הכספי שהשקיע המעסיק ומשך הזמן שנדרש לכך. בית הדין יבחן האם ההכשרה הקנתה לעובד מיומנויות מיוחדות בהן הוא יכול לעשות שימוש בעתיד. בנוסף, צריך להתקיים יחס סביר בין הסכום שדורש המעסיק מהעובד בגין הפרת התחייבותו לעבודה לתקופה מסוימת לבין עלויות ההכשרה בהן נשא המעסיק.
כיצד יבוצע הקיזוז משכרו של העובד במקרה של הפרת החוזה?
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי: "…חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות". שכר הלימוד הופך למעשה לחוב של העובד, והמעסיק רשאי לנכות את הסכום מתלוש השכר האחרון. חישוב סכום הקיזוז יעשה באופן יחסי: ככל שהעובד עבד יותר זמן – יש לדרוש מהעובד להשיב סכום קטן יותר בגין ההכשרה שקיבל.
ומה הדין במקרה של פיטורים?
במקרה כזה, לרוב לא יהיה המעביד רשאי לקזז את הסכום בגין הלימודים, שכן עזיבת מקום העבודה לא היתה ביוזמתו. שונה המקרה אם הפיטורים נובעים מעבירת משמעת חמורה כגון מעילה בכספים וכו', כי אז יתכן בהחלט שבית הדין יראה בכך כעילה לדרישת השבת הסכום שהושקע בעובד.
האם ניתן לגבות תשלום מעובדי קבלן?
קיים איסור לגבות תשלום מעובדי קבלן בגין הכשרתם המקצועית, אלא אם מדובר על העסקה במגזר הציבורי. במקרה זה ניתן לעשות זאת, אך בכפוף למספר תנאים שנקבעו בתקנות. לצד זאת, כאשר מדובר על מגזר פרטי, רשאית חברת כוח האדם לדרוש מהעובד לעבוד במשך תקופה סבירה.
גם במקרה של התפטרות בשל הרעת תנאים מוחשית רשאי המעסיק לחייב את העובד בהחזר עלות ההכשרה?
על פניו, לא ניתן במקרה כזה לדרוש מהעובד כי ישא בעלות ההכשרה, אולם אין כלל אצבע מנחה לעניין והדבר יוכרע ע"י בית הדין לעבודה שיבחן את הנסיבות המסוימות של המקרה ויקבל את החלטה לגופו של עניין.
האם המעסיק רשאי לדרוש מהעובד הפקדת בטוחה כספית על מנת להבטיח כי זה יתמיד בעבודתו?
ביום 27.2.2012 פורסם חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב – 2012, שקובע כי חל איסור על מעסיק לקבל מעובד או ממועמד לעבודה בטוחות או לממשן. ומה היא בטוחה? החוק קבע כי מדובר על "מיטלטלין, לרבות כסף או שטר, הנמסרים מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה וכן נכס משועבד למטרות כאמור".
מה יהיה דינו של מעסיק שדרש מעובד להפקיד כסף כבטוחה?
המחוקק מתייחס לעבירה זו בכובד ראש ובחומרה רבה. בחוק נקבע כי מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד לאמור לעיל – יכול להישלח למאסר לפרק זמן של שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בחוק.
ואם העובד מסכים להפקדת הכסף כבטוחה, האם עדיין מדובר על עבירה?
כן. הזכות של העובד על פי החוק הזה, אינה נתנת לויתור והדבר אסור באופן מוחלט. חשוב לציין כי נושא משרה בארגון שיעבור עבירה זו, מסתכן בהטלת קנסות. החוק מטיל אחריות על נושא המשרה למנוע ביצוע עבירה זו בארגון. החוק חל הן על מעסיקים בפועל, אולם גם על קבלני כוח אדם כמו גם על מזמיני שירות.
מאמר מס' 7 – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
מבוא בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות הפך לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם של ארגונים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית (AI), מערכות ניהול משאבים ארגוניים (ERP) ומערכות ניהול פרויקטים (Project Management Systems) מאפשרות אופטימיזציה של תהליכים, ניהול נכון של זמן ומשאבים, וייעול הפעילות היומיומית. השימוש
מאמר מס' 6 – KAIZEN – שיפור מתמיד
מבוא הגישה היפנית של "קייזן" (Kaizen), שמשמעותה המילולית היא "שיפור מתמיד" (קאי = שינוי, זן = טוב), מתייחסת לתפיסת עולם עסקית שממוקדת בשיפור מתמשך בכל תחומי החיים, בין אם מדובר בתהליכים עסקיים, בפעילות הייצור או באיכות חיי העובדים. המושג התפתח בתעשייה היפנית לאחר מלחמת העולם
מאמר מס' 5 – Six Sigma: השיטה לשיפור תהליכים והפחתת שגיאות בארגונים
מבוא Six Sigma היא מתודולוגיה ניהולית ושיטת שיפור תהליכים שנועדה להפחית פגמים, לשפר את האיכות ולייעל את התהליכים בארגונים. השיטה פותחה בשנות ה-80 על ידי חברת מוטורולה, ולאחר מכן אומצה והורחבה על ידי חברות גדולות כמו ג'נרל אלקטריק. מאז, הפכה Six Sigma לאחת השיטות המובילות
מאמר מס' 4 – שיטת Lean Management
בעולם שבו הסתגלות היא המפתח להישרדות, עסקים חייבים להתפתח כדי לשגשג בתוך הנוף המשתנה ללא הרף של התקדמות טכנולוגית, גלובליזציה והעדפות צרכנים דינמיות. כאשר גאות השינוי שוטפת את התעשיות, אימוץ מתודולוגיות חדשניות הופך לא רק לאופציה אלא הכרח עבור אלה השואפים להישאר בקדמת העקומה. גישה
מאמר מס' 3 – אוטומציה של תהליכים (RPA – Robotic Process Automation)
מבוא אוטומציה של תהליכים באמצעות רובוטים (RPA – Robotic Process Automation) היא טכנולוגיה שמאפשרת לארגונים לשפר את היעילות של תהליכי עבודה על ידי אוטומציה של משימות שחוזרות על עצמן. RPA משתמשת ברובוטים תוכנתיים המבצעים פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי בני אדם, כמו עיבוד נתונים,
מאמר מס' 2 – שימוש ב-BPM (Business Process Management)
מבוא ניהול תהליכים עסקיים (BPM – Business Process Management) הוא גישה מתודולוגית המשמשת לשיפור וייעול תהליכי עבודה בארגונים. BPM מתמקד בניהול ושיפור תהליכים ארגוניים באמצעות טכנולוגיה, שיטות ניהול וכלים אוטומטיים. המטרה היא לייעל את הזרימה העסקית, להפחית עלויות, לשפר את איכות התהליכים ולהגביר את שביעות
