תוכן עניינים
רקע
פריון העבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD. הגורמים העיקריים שמשפיעים על רמת הפריון: ההון הפיזי, ההשכלה והמיומנויות של העובדים, ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח ואיכות הציוד והתשתיות.
בישראל עובדים יותר ומייצרים פחות: שעות העבודה ארוכות יותר (8.9%) ופריון העבודה נמוך יותר (20%) מממוצע מדינות ה-OECD.
לשעות עבודה מרובות יש השפעה שלילית על פריון העבודה: ככל ששעות העבודה ארוכות יותר, פריון העבודה נמוך יותר והתפוקה השולית של העובד נמוכה יותר בשל שחיקה ועייפות.
שעות עבודה ארוכות פוגעות בבריאות העובדים: עומס שעות עבודה מקשה על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.
גם למשך יום העבודה ולשכר המינימום השפעה ניכרת על פריון העבודה.
משך יום העבודה
הפחתת שעות העבודה והגדלת זמן המנוחה והפנאי יתרמו לשיפור הפריון: יהוו תמריץ חיובי למעסיקים לארגן מחדש וביעילות את יום העבודה ואת שיטות העבודה.
קביעת מדיניות להפחתת שעות העבודה: העלייה בפריון אינה מביאה בהכרח לירידה בשעות עבודה, והפריון לבדו אינו הגורם המרכזי שמשפיע על שעות העבודה. נדרשת מדיניות ציבורית-ממשלתית, לצד פעולה של ארגוני העובדים והמעסיקים, שיביאו להפחתת שעות העבודה ולעלייה בשכר המינימום.
דוגמאות מהעולם: איסלנד ניהלה את הניסוי הממושך והנרחב ביותר בעולם לקיצור שבוע העבודה. התוצאה: הפריון ואיכות השירותים נותרו זהים או השתפרו, ורווחת העובדים גדלה באופן משמעותי; חברת מיקרוסופט ביפן העבירה ב-2019 את עסקיה לארבעה ימי עבודה. התוצאה: הפעילות צמחה ב-40% והוצאות החברה צומצמו.
העלאת שכר המינימום
העלאת שכר המינימום תומכת בהגברת יעילות העובדים: היא מעודדת את העובדים להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון, ומעודדת את המעסיקים לארגן את העבודה באופן יעיל יותר ולקיים הכשרות מקצועיות, שתורמות להגברת הפריון בטווח הארוך.
העלאת מתונה של שכר המינימום אינה מגדילה את האבטלה: בשנים 2020-2005 חלה עלייה בשכר המינימום בישראל, המשק צמח משמעותית, האבטלה ירדה בחדות ומדד המחירים לצרכן עלה במתינות.
פריון העבודה בישראל
פריון העבודה מייצג את התפוקה לעובד או לשעת עבודה, והוא הכלי המקובל למדידת יעילות הייצור של עובדים. בשנת 2019 היה הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך בכ-20% מממוצע מדינות ה-OECD, ועמד על $46.9. בראשית שנות ה-2000 הלך הפער והתרחב, ומאז נותר יציב.
ניתוח המשק הישראלי מציג פערי פריון גבוהים בין ענפים: ענף המידע והתקשורת ניצב בראש, עם פריון לעובד של $67.4; בתחתית נמצאים ענפי המסחר והשירותים, עם פריון לעובד של $35.1 בלבד. השונות באופן ובקצב התפתחות הפריון בענפים השונים נובעת מההבדלים במיומנויות העובדים בענפים השונים ובהשכלתם.
גורמים המשפיעים על פריון העבודה
- הון פיזי – מכונות, ציוד, מחשוב וכלי רכב
- הון תשתיות – השקעה ציבורית במחקר, פיתוח, איכות הציוד והתשתיות
- הון אנושי – השכלה ומיומנויות העובדים
- מבנה ענפי – הגודל היחסי של הענף
- עצימות העבודה – מספר שעות העבודה
- תנאי רקע רגולטוריים – העומס הרגולטורי על הפעילות העסקית
בנק ישראל פרסם דוח מקיף, המציע שורה של צעדים במטרה להגדיל את פריון העבודה וכתוצאה מכך את רמת החיים בישראל. הצעדים ממוקדים בתחומי ההון האנושי, ההון הפיזי, הון התשתיות והרגולציה. ההשקעה שנדרשת למימוש צעדים אלה עומדת על כ-3.3% תמ״ג לשנה (כ-46 מיליארד ש"ח במונחי שנת 2019), והם צפויים להעלות את פריון העבודה בכ-20%.
בנוסף לצעדים חשובים אלו, קיימות שתי דרכים נוספות להגדלת הפריון: הפחתת שעות העבודה והעלאת שכר המינימום.
לצד פערי הפריון בין ישראל למדינות ה-OECD האחרות, בישראל גם עובדים יותר וגם מרוויחים פחות:
- מספר שעות העבודה בישראל (2019) גבוה בכ-8.9% מממוצע מדינות ה-OECD; בישראל עומד מספר שעות העבודה השנתיות על 1,898, לעומת 1,743 בממוצע במדינות הOECD.
- השכר הממוצע בישראל נמוך בכ-20.1% מאשר במדינות ה-OECD, ופערי השכר גדלים ככל שהשכר נמוך יותר; שכר העשירון התחתון בישראל נמוך בכמעט 50% מממוצע השכר בעשירון התחתון במדינות הOECD.
שעות עבודה מרובות פוגעות בבריאותם הפיזית והנפשית של העובדים
כרבע מהגברים בישראל מועסקים יותר מ-50 שעות בשבוע, מצב המוגדר "עבודת יתר" והוכח שמהווה סכנה בריאותית. שעות עבודה ארוכות הן גורם סיכון מרכזי לפציעות בעבודה ולבריאות העובד. לעבודת יתר השלכות ארוכות טווח גם על תזונתם של העובדים, חיי המשפחה וזמן השינה שלהם. מעבר לרווחתם הפיזית והנפשית של העובדים בעבודת יתר, עבודה מוגזמת כרוכה בירידה בתפוקה ואף בפגיעה במוצרים ובשירותים המיוצרים.
חלק לא מבוטל מהעובדים עבודת יתר עושים זאת שלא מרצונם, אלא מאילוצים כלכליים אישיים או מאילוצי המעסיק. רובם מתחלקים לשתי קבוצות: עובדי צווארון לבן בכירים במשרות תובעניות, עם אקלים ארגוני תובעני ותחרותי, שלרוב מתאפיינים גם במשכורות גבוהות; עובדים קשי יום, בעלי כישורים נמוכים בשוק העבודה, שנאלצים לעבוד שעות עבודה רבות כדי להגדיל את הכנסתם.
שעות עבודה ארוכות פוגעות באיכות העבודה
שעות עבודה מרובות אינן תורמות לתפוקה גבוהה יותר. להפך, תפוקתה השולית של כל שעת עבודה נוספת פוחתת, כלומר שווה קצת פחות מקודמתה.
מחקרים מראים, באופן חד-משמעי, שככל ששעות העבודה רבות יותר, כך פוחתת היעילות בעבודה עקב שחיקה ועייפות; כל שעת עבודה נוספת מצמצמת בשיעור גבוה יותר את התועלת המצטברת מעבודה. בסופו של יום עבודה ארוך, לעובדים יש נטייה לעבוד לאט יותר ולהספיק פחות.
שעות עבודה ארוכות פוגעות בבריאות העובדים ומקשות על האיזון בין עבודה, פנאי וזמן אישי.
הפחתת מספר שעות העבודה יכולה לשפר את תפוקת העובדים
קיצור שבוע העבודה באופן משמעותי (מ-40 שעות ל-36-35, כלומר לארבעה ימי עבודה) משפיע באופן חיובי על פריון העבודה:
הפחתת מספר שעות העבודה משפרת את רווחת העובדים: היא מסייעת בהפחתת הלחץ והמתח, מפחיתה את רמות השחיקה בעבודה ומאפשרת איזון בין העבודה לבית.
ישראל ממוקמת שישית מהסוף במדד "איזון בית-עבודה" של ה-OECD. היא סובלת משיעור גבוה במיוחד של עבודת יתר ומשיעור נמוך במיוחד של שעות פנאי.
הפחתת מספר שעות העבודה משנה ומייעלת את אופן העבודה: קיצור שבוע העבודה מעודד הטמעת אסטרטגיות עבודה חדשות, דרך שיתוף פעולה בין העובדים וההנהלה, בין היתר באמצעות קיצור ישיבות וביטול משימות שאינן נחוצות. כך, תפוקת העובדים אינה נפגעת ואף מושג שיפור בפריון.
העלאת הפריון לבדה אינה מפחיתה את מספר שעות העבודה
נדרשת התערבות פעילה: בניגוד לטענות כי העלאת פריון העבודה תביא לירידה במספר שעות העבודה, העלייה בפריון אינה מביאה בהכרח ליותר זמן פנוי (כלומר, לירידה במספר שעות העבודה). פריון לבדו אינו הגורם המרכזי שמשפיע על שעות העבודה. נדרשת מדיניות ציבורית-ממשלתית, לצד הגנה של איגודים מקצועיים על העובדים.
יחסי הכוחות הא-סימטריים בין עובדים ומעסיקים גורמים לכך, שכאשר מותירים את קביעת שעות העבודה בידי המעסיקים לבדם קיימת סכנה לפגיעה משמעותית בעובדים. האינטרס של המעסיקים גורם להם לא לקצר את שעות העבודה, ואף להאריכן, למרות היתרונות הגלומים בקיצור שבוע העבודה. רגולציה על ארגון העבודה בחוק או בהסכמים הכרחית כדי לתקן כשלי שוק אלו.
קיצור שעות העבודה לא יפגע בעסקים
מחקר מקיף שנערך בבריטניה בדק נתוני רווחיות של 50,000 עסקים, ובחן האם יוכלו להרשות לעצמם לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימים (32 שעות). המחקר מצא, שהפחתת שעות העבודה תוכל להתקזז על ידי עלייה בפריון ועליית מחירים.
בענפים שבהם עלויות העבודה גבוהות, יהיו חברות שעלולות לחוות בעיה בתזרים המזומנים, אולם זה יקרה רק אם המעבר יתרחש מהר מדי, באופן שלא יאפשר התאמה הדרגתית.
מקרי בוחן מהעולם
איסלנד
בשנים 2019-2015 ניהלה איסלנד שני ניסויים בהיקף נרחב להפחתת שבוע העבודה ל-36-35 שעות, ללא הפחתת שכר. הניסויים כללו 2,500 עובדים, שהם למעלה מ-1% מכלל העובדים במדינה, ומגוון מקומות עבודה: עבודות משרדיות ועבודות בבתי חולים ובחינוך, עובדים בשעות עבודה "רגילות" ועובדי משמרות.
תוצאות הניסוי: הפריון ואיכות מתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה; רווחת העובדים גדלה באופן משמעותי: המתח הנפשי והשחיקה פחתו, המצב הבריאותי והאיזון בית-עבודה השתפרו.
בעקבות הצלחת הניסוי: האיגודים המקצועיים השיגו ל-86% מכוח העבודה במדינה שבוע עבודה מקוצר או את האפשרות לנהל מו"מ על קיצור השעות.
מיקרוסופט ביפן
באוגוסט 2019 העבירה מיקרוסופט את עסקיה ביפן לארבעה ימי עבודה. בנוסף לצמצום שעות העבודה, החברה עודדה את העובדים לקצר את משך הפגישות ללא יותר מ-30 דקות, וכן לצמצם את הזמן שהם הקדישו למענה למיילים.
תוצאות המהלך: צמיחת הפעילות ב-40% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת; צמצום הוצאות החברה: הוצאות החשמל ירדו ב-23.1%, מספר הדפים שהודפסו ירד ב-58.7%.
צמצום מספר שעות העבודה יתרום לעלייה בפריון
במדינות עם פריון גבוה עובדים פחות שעות
קיים מתאם שלילי בין מספר שעות העבודה לפריון העבודה. לפי מחקרים, המתאם בין מספר שעות העבודה למועסק ובין רמת הפריון לשעת עבודה במדינות ה-OECD הוא שלילי באופן מובהק
כפי שניתן לראות באיור 5, בישראל פריון העבודה נמוך יותר (בכ-20%) ושעות העבודה רבות יותר (בכ-14.4%) מממוצע מדינות ה-OECD.
ישראל אף עומדת מעל קו המגמה, כלומר בהינתן התוצר לשעת עבודה, מספר שעות העבודה השנתיות גדול יחסית למדינות עם אותו תוצר (ולהפך).
ישראל שיאנית בשעות עבודה
ישראל היא שיאנית שעות עבודה מבין מדינות ה-OECD, לצד קולומביה, מקסיקו, קוריאה, צ'ילה ויוון.
בשנת 2019, מספר שעות העבודה השנתיות בישראל עמד על 1,898, לעומת 1,743 בממוצע במדינות ה-OECD.
עובד במשרה מלאה בישראל עובד כ-44.7 שעות שבועיות בממוצע, לעומת 41.2 שעות בממוצע במדינות ה-OECD, ורק 39-38 שעות שבועיות במדינות כגון נורווגיה (עם פריון עבודה של $93.2), דנמרק ($84.6), שוודיה ($76.4) והולנד ($75).
העלאת שכר המינימום תתרום לעלייה בפריון העבודה
קביעת שכר מינימום והעלאתו באופן מתון תורמים לעלייה בפריון העבודה
שכר מינימום גבוה יותר מניע את העובדים לפריון עבודה גבוה יותר, מעודד אותם להישאר במקום העבודה ולצבור ניסיון, ומביא לקיום הכשרות מקצועיות רבות במקומות העבודה כאמצעי של המעסיק להגדיל את התמורה לה הוא זוכה עבור השכר.
במחקרים נמצאה השפעה של עלייה בשכר המינימום על פריון העבודה:
- העלאה של 10% בשכר המינימום מביאה לירידה בתחלופת עובדים ולעלייה ברצונם לשמור על מקום העבודה לאורך זמן.
- העלאת שכר המינימום מעודדת את העובדים להגביר את יעילותם, ואף מביאה לירידה בפיקוח הנדרש מצד המעסיקים.יש מתאם חיובי בין גובה שכר המינימום ובין התפוקה; עובדים מתאמצים יותר בעבודה עבור שכר משופר.
קביעת שכר מינימום והעלאת שכר המינימום מעודדות חברות להעלות את הפריון, לא באמצעות הפחתת כוח העבודה(פיטורים), אלא דווקא באמצעות שינויים ארגוניים והכשרות לעובדים. במטרה להגדיל את התמורה הניתנת לשכר העבודה, עליית שכר המינימום מובילה מעסיקים להרחיב הזדמנויות להכשרה מקצועית לעובדיהם (תוך כדי תעסוקה), באופן המגדיל את פריון העובדים.
עליית שכר המינימום מביאה גם לעליית שכרם של עובדים המשתכרים מעל שכר המינימום. השכר במדינות ארה"ב שהעלו את שכר המינימום עלה בקצב מהיר יותר לכל העובדים בשכר נמוך.
הגדלה מתונה של שכר המינימום אינה מגדילה את האבטלה
קיימת הנחה נפוצה, שעלייה בשכר המינימום תביא לפגיעה בעסקים ובעובדים, שכן עלויות ההעסקה יגדלו ויביאו לפיטורי עובדים. אולם הנחה זו שנויה במחלוקת. הנושא של השפעת שכר המינימום על התעסוקה נחקר רבות בעשור האחרון, ותוצאותיהם של רוב המחקרים מצביעים על כך שלעלייה מתונה בשכר המינימום יש השפעה שלילית מעטה, אם בכלל, על תעסוקת העובדים בשכר נמוך
בין השנים 2020-2005, שבהן הועלה שכר המינימום הריאלי למשרה מלאה בישראל בכ-32% (מ-3,335.18 ש"ח לחודש במשרה מלאה ל-5,300 ש"ח), התמ"ג בישראל צמח בכ-65%, האבטלה ירדה בכ-56% ומדד המחירים לצרכן עלה בכ-21%. נתונים אלה אינם מצביעים על קשר סיבתי, אך הם מצביעים על כך שהמשק הישראלי התחזק במקביל להעלאת שכר המינימום.
מקור מידע
- נכתב ע"י: מיכל שטיין ועמית בן-צור עריכה: דפנה לב
- מקור: פורום ארלוזורוב
