החוק קובע שכר מינימלי אותו רשאי המעסיק לשלם לעובדיו.
המטרה המרכזית של שכר המינימום הינה להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי אותו יקבל בכל מצב, ולמנוע ניצול של העובדים מכוחם החזק של מעסיקים.
חשוב להדגיש כי עובדים/מעסיקים לא יכולים להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום.
שכר המינימום בישראל החל מדצמבר 2017 הינו בסך 5,300 ₪ לחודש.
בעקבות קיצור שבוע העבודה בחודש אפריל 2018 ל- 42 שעות שבועיות (182 שעות חודשיות) עודכן גובה שכר המינימום לשעת עבודה ל- 29.12 ₪.
- שכר המינימום לשעה מחושב בחילוק שכר המינימום החודשי- 5,300 ₪ ב- 182 שעות חודשיות, במקום 186 שעות, לפיכך שכר המינימום השעתי יעמוד על סך 29.12 ₪ (במקום 28.49)
- חוק שכר המינימום לא שונה בעקבות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, אך עמדת ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך הבהרת הסעיפים בצו ההרחבה ועמדת משרד העבודה כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12 ₪ לשעה ועל כן על המעסיקים לשלם שכר זה.
מי זכאי לשכר מינימום
כל עובד מעל גיל 18 שעובד במשרה מלאה (42 שעות שבועיות) זכאי לכל הפחות לשכר מינימום.
עובד המועסק במשרה חלקית שכרו יחושב בהתאם לחלקיות המשרה.
אי תשלום שכר מינימום לעובד
סעיף 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987 (להלן: "החוק") קובע:
"מעסיק שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."
אי תשלום שכר מינימום לעובד מהווה עבירה פלילית, מדבר בעבירה שעונשה מאסר של שנה או קנס.
במקרה בו המעביד הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם נושא המשרה האחראי על הנושא, מנהל פעיל ושותף שאינו מוגבל אלא אם לא ידע על העבירה ונקט בכל האמצעים הסבירים לשמירה על החוק.
עוד מאמרים

התייעלות עסקית: משכר ורכש ועד תמחור ואוטומציה
הגדלת רווחיות אינה מתחילה בקיצוץ רוחבי של הוצאות, אלא בזיהוי המקומות שבהם כסף, זמן וכוח אדם אינם מייצרים מספיק ערך. המאמר מציג גישה מערכתית לשיפור השורה התחתונה באמצעות בקרת שכר והוצאות מעסיק, איתור תשלומי יתר וטעויות, בדיקת ספקים והסכמים, ניהול מכרזים ומשא ומתן, התייעלות ברכש, שיפור תמחור ורווחיות, ניתוח תהליכים וכוח אדם, שיפור תזרים וגבייה, בניית תקציב ותחזית וצמצום שעות עבודה באמצעות אוטומציה.

מזהים את ההזדמנות הגדולה הבאה: כך בונים מנוע צמיחה חדש
ההזדמנות העסקית הגדולה הבאה לא מתחילה בהכרח ברעיון חדש. היא יכולה להסתתר בצורך של לקוחות שעדיין אינו מקבל מענה, בנכס שאינו מנוצל, בדאטה שכבר קיים בחברה, בשוק חדש, בשיתוף פעולה או ביכולת חדשה שמאפשרת AI. המאמר מציג מתודולוגיה לזיהוי, דירוג ובדיקת הזדמנויות — משבע עדשות החיפוש ועד להפיכת ההזדמנות למנוע צמיחה שניתן למדוד וליישם.

היתרון שנעלם: 7 סימנים שהחפיר העסקי שלכם נשחק ואיך מזהים אותם בזמן
היתרון התחרותי של העסק אינו נשאר מוגן לנצח. המאמר מציג 7 סימנים שהחפיר העסקי נשחק — החל מעלייה ברגישות למחיר וכניסת מתחרים חדשים, דרך קיצור זמן החיקוי ועד להפיכת יכולות שבעבר היו ייחודיות לסטנדרט ענפי. בנוסף, המאמר כולל מדד שחיקת חפיר אינטראקטיבי, מדדי התרעה מוקדמת וצעדים לבניית היתרון התחרותי הבא לפני שהיתרון הקיים נעלם.

מלכודת הבידול: מתי שירות טוב הופך לחפיר עסקי ויתרון תחרותי
"מלכודת הבידול: למה 'אנחנו נותנים שירות טוב יותר' אינו יתרון תחרותי" בוחן את הפער בין הבטחת שירות שיווקית לבין חפיר עסקי אמיתי. המאמר מסביר כיצד חוויית לקוח, מסע לקוח, דאטה, ידע מצטבר, מתודולוגיה ותהליכים ארגוניים יכולים להתחבר למערכת שקשה יותר למתחרים לחקות. בנוסף, המאמר כולל שאלון אינטראקטיבי לבדיקת חפיר השירות ומציע דרך מעשית להפוך שירות איכותי מיתרון נקודתי ליכולת ארגונית מצטברת.

מדד החפיר העסקי: עד כמה באמת קשה למתחרים להעתיק את העסק שלכם?
מדד החפיר העסקי בוחן עד כמה היתרון של העסק באמת קשה לחיקוי. המאמר מציג שמונה שכבות הגנה אסטרטגיות — מומחיות, לקוחות וקהילה, דאטה, טכנולוגיה, מתודולוגיה, הפצה, מותג ושותפויות — ומסביר כיצד להפוך יתרון נקודתי לנכס מצטבר. בנוסף, שאלון אינטראקטיבי מחשב ציון חפיר עסקי 0–100, מזהה נקודות חולשה ומציע כיוונים מעשיים לחיזוק היתרון התחרותי לאורך זמן.

מיזוגים, רכישות והשבחת חברות
מחיר הרכישה אינו בהכרח השווי הכלכלי של העסקה. המאמר מציג גישה מעשית לבחינת מיזוגים, רכישות והשבחת חברות דרך Deal Thesis, בדיקת נאותות, איכות הרווח, סינרגיות, עלויות אינטגרציה והשבחה לאחר הרכישה. בנוסף משולב M&A Value Bridge אינטראקטיבי, הממחיש כיצד עוברים משווי החברה כעסק עצמאי לערך שהיא עשויה לייצר עבור רוכש מסוים – ומהו הפער בין הערך הזה למחיר העסקה.


