החוק קובע שכר מינימלי אותו רשאי המעסיק לשלם לעובדיו.
המטרה המרכזית של שכר המינימום הינה להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי אותו יקבל בכל מצב, ולמנוע ניצול של העובדים מכוחם החזק של מעסיקים.
חשוב להדגיש כי עובדים/מעסיקים לא יכולים להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום.
שכר המינימום בישראל החל מדצמבר 2017 הינו בסך 5,300 ₪ לחודש.
בעקבות קיצור שבוע העבודה בחודש אפריל 2018 ל- 42 שעות שבועיות (182 שעות חודשיות) עודכן גובה שכר המינימום לשעת עבודה ל- 29.12 ₪.
- שכר המינימום לשעה מחושב בחילוק שכר המינימום החודשי- 5,300 ₪ ב- 182 שעות חודשיות, במקום 186 שעות, לפיכך שכר המינימום השעתי יעמוד על סך 29.12 ₪ (במקום 28.49)
- חוק שכר המינימום לא שונה בעקבות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, אך עמדת ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך הבהרת הסעיפים בצו ההרחבה ועמדת משרד העבודה כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12 ₪ לשעה ועל כן על המעסיקים לשלם שכר זה.
מי זכאי לשכר מינימום
כל עובד מעל גיל 18 שעובד במשרה מלאה (42 שעות שבועיות) זכאי לכל הפחות לשכר מינימום.
עובד המועסק במשרה חלקית שכרו יחושב בהתאם לחלקיות המשרה.
אי תשלום שכר מינימום לעובד
סעיף 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987 (להלן: "החוק") קובע:
"מעסיק שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."
אי תשלום שכר מינימום לעובד מהווה עבירה פלילית, מדבר בעבירה שעונשה מאסר של שנה או קנס.
במקרה בו המעביד הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם נושא המשרה האחראי על הנושא, מנהל פעיל ושותף שאינו מוגבל אלא אם לא ידע על העבירה ונקט בכל האמצעים הסבירים לשמירה על החוק.
עוד מאמרים

מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.

חיסכון חכם: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים (2026)
המאמר מציג חמש אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים, בלי להסתפק בקיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בצמיחה. הוא בוחן כיצד ניהול שרשרת האספקה, מיגור בזבוזים, מבנה תגמול נכון, התמודדות עם רגולציה ושיפור הפריון יכולים להפוך חיסכון נקודתי להתייעלות עסקית מתמשכת.

החברה שהביאה אתכם עד לכאן – היא לא בהכרח החברה שתיקח אתכם לשלב הבא
מאמר זה עוסק בתופעה נפוצה בעולם העסקים: החברה או הגישה שהובילה ארגון להצלחה בשלב מסוים אינה בהכרח המתאימה לשלב הצמיחה הבא. הכותבים מציגים את הסיבות המבניות והתפיסתיות שבגינן ארגונים נתקעים, גם לאחר שהשיגו תוצאות מרשימות. המאמר מציע מסגרת חשיבה לאבחון הפער בין היכולות הקיימות לבין הדרישות של השלב הבא. במקביל, מוצגים פתרונות אפקטיביים ומעשיים שמאפשרים לארגונים לבצע את המעבר הנדרש בצורה מושכלת ומבוקרת. המסקנה המרכזית היא שהכרה בצורך בשינוי, גם מתוך עמדת הצלחה, היא תנאי הכרחי לצמיחה ברת-קיימא.

ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא"
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא" איך מזהים הזדמנויות בשווקים משתנים — ומובילים את החברה לקפיצת המדרגה האמיתית בכל שוק, בכל ענף, מגיע רגע

אסטרטגיית ויתור: הדברים שחברה צריכה להפסיק לעשות כדי לצמוח
רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.

תרבות ביצוע מול תרבות מצגות
למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.


