השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי בנק לאומי נהג בחוסר תום לב כשביצע ניכיון שיקים טרם מועד הפירעון ללקוחה שלו – ספקית פירות וירקות – אף שהיה אמור לדעת שקיבלה את השיקים על תנאי והם עלולים להתבטל. השופטת חוי טוקר קבעה לפיכך כי בעלת השיקים נהגה כדין כשביטלה אותם עקב אי-קבלת סחורה שהזמינה מהספקית, ולכן היא לא צריכה לשלם לבנק דבר.
חברת שיווק הירקות והפירות "רוי-רום" הפועלת בשוק הסיטונאי בירושלים נהגה במשך שנים להזמין סחורה מחקלאים באמצעות חברת "ביכורי האלה". ב-2015 היא מסרה לביכורי האלה 4 שיקים דחויים על סך 50 אלף שקל כל אחד תמורת סחורה עתידית אבל הם הופקדו בחשבונה טרם מועד הפירעון לאחר שהבנק הסכים לבצע ניכיון.
אלא שבהמשך רוי-רום ביטלה את השיקים משום שלא קיבלה את הסחורה, מה שהוביל את הבנק – שכבר שילם עבורם – לפתוח נגדה בהליכי גבייה בהוצאה לפועל.
רוי-רום הגישה התנגדות לביצוע השיקים והתיק הועבר לבית המשפט. שם היא טענה כי מסרה את השיקים "על תנאי" ואסור היה לבנק לאשר את הניכיון. לדבריה, שיטת המסחר שנהגה בינה לבין ביכורי האלה, וזו גם השיטה הארצית בשוק, אפשרה לה לבטל תשלומים עתידיים שהעניקה תחת התחייבות לקבלת סחורה אם לא סופקה לה בפועל. זה מה שקרה במקרה הזה, כשביכורי האלה הודיעה לה שנקלעה לקשיים תזרימיים ולא תוכל לספק את הסחורה.
החברה טענה כי היא לא אחראית לכך שהבנק הסכים לניכיון מבלי לבדוק את הדברים לעומק ולמרות העובדה שביכורי האלה הייתה בקשיים.
הבנק טען בתגובה כי השיקים נוכו כמעין הלוואה, כדי ששיקים אחרים של ביכורי האלה יכובדו. הוא לא יכול היה לדעת שמדובר בשיקים על תנאי ואי אפשר להטיל עליו חובה לבדוק לפני כל ניכיון את עסקת היסוד. לטענתו, החברה אף לא הוכיחה שלא קיבלה את הסחורה תמורתם, שכן היא לא צירפה הסדר או פרטי עסקה ולא הוכיחה ביטול עסקה ברישומים שלה.
עצם את העיניים
אלא שהשופטת חוי טוקר קבעה כי רוי-רום דווקא כן הוכיחה שהשיקים ניתנו על תנאי ובוטלו בשל אי-קבלת הסחורה או "כשלון תמורה" בעגה משפטית.
השופטת ציינה בהקשר הזה שהעסקאות בין החברות בוצעו על בסיס אמון וגרסתה של רוי-רום לגבי שיטת המסחר בין שתי החברות בוססה לכרטסת הנהלת החשבונות שלה שאף העידה על כך שביכורי האלה הייתה חייבת לה סחורה כנגד השיקים.
לעומת זאת, השופטת התרשמה שהבנק היה מודע לשיטת הפעולה שנהגה בין שתי החברות ומשתקפת בבירור מהחשבון של ביכורי האלה. בנוסף, הבנק לא הביא את הפקידים שטיפלו בניכיון שיקים כדי להפריך את עדותו האמינה של מנהל ביכורי האלה שלפיה הסביר להם מראש על טיב העסקה.
יתרה מכך, לנוכח היסטוריית העסקאות בין שתי החברות והעובדה שביכורי האלה חרגה באותה תקופה ממסגרת האשראי היה על הבנק לערוך בירור עומק לגבי העסקה טרם ניכיון השיקים.
לפיכך נקבע כי הבנק התרשל או לכל הפחות עצם את עיניו לאפשרות שהשיקים יבוטלו, ונהג בחוסר תום לב כשהסכים לניכיון. לאור זאת, ההתנגדות התקבלה והבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
- ב"כ הבנק (התובע): רונית אדהאן, עו"ד הוצאה לפועל
- ב"כ החברה (הנתבעת / המתנגדת): עו"ד יוסף בן דור
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש

טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.

אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים

שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע

חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא

AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
מאמרים קשורים לנושא.