השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון
בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי בנק לאומי נהג בחוסר תום לב כשביצע ניכיון שיקים טרם מועד הפירעון ללקוחה שלו – ספקית פירות וירקות – אף שהיה אמור לדעת שקיבלה את השיקים על תנאי והם עלולים להתבטל. השופטת חוי טוקר קבעה לפיכך כי בעלת השיקים נהגה כדין כשביטלה אותם עקב אי-קבלת סחורה שהזמינה מהספקית, ולכן היא לא צריכה לשלם לבנק דבר.
חברת שיווק הירקות והפירות "רוי-רום" הפועלת בשוק הסיטונאי בירושלים נהגה במשך שנים להזמין סחורה מחקלאים באמצעות חברת "ביכורי האלה". ב-2015 היא מסרה לביכורי האלה 4 שיקים דחויים על סך 50 אלף שקל כל אחד תמורת סחורה עתידית אבל הם הופקדו בחשבונה טרם מועד הפירעון לאחר שהבנק הסכים לבצע ניכיון.
אלא שבהמשך רוי-רום ביטלה את השיקים משום שלא קיבלה את הסחורה, מה שהוביל את הבנק – שכבר שילם עבורם – לפתוח נגדה בהליכי גבייה בהוצאה לפועל.
רוי-רום הגישה התנגדות לביצוע השיקים והתיק הועבר לבית המשפט. שם היא טענה כי מסרה את השיקים "על תנאי" ואסור היה לבנק לאשר את הניכיון. לדבריה, שיטת המסחר שנהגה בינה לבין ביכורי האלה, וזו גם השיטה הארצית בשוק, אפשרה לה לבטל תשלומים עתידיים שהעניקה תחת התחייבות לקבלת סחורה אם לא סופקה לה בפועל. זה מה שקרה במקרה הזה, כשביכורי האלה הודיעה לה שנקלעה לקשיים תזרימיים ולא תוכל לספק את הסחורה.
החברה טענה כי היא לא אחראית לכך שהבנק הסכים לניכיון מבלי לבדוק את הדברים לעומק ולמרות העובדה שביכורי האלה הייתה בקשיים.
הבנק טען בתגובה כי השיקים נוכו כמעין הלוואה, כדי ששיקים אחרים של ביכורי האלה יכובדו. הוא לא יכול היה לדעת שמדובר בשיקים על תנאי ואי אפשר להטיל עליו חובה לבדוק לפני כל ניכיון את עסקת היסוד. לטענתו, החברה אף לא הוכיחה שלא קיבלה את הסחורה תמורתם, שכן היא לא צירפה הסדר או פרטי עסקה ולא הוכיחה ביטול עסקה ברישומים שלה.
עצם את העיניים
אלא שהשופטת חוי טוקר קבעה כי רוי-רום דווקא כן הוכיחה שהשיקים ניתנו על תנאי ובוטלו בשל אי-קבלת הסחורה או "כשלון תמורה" בעגה משפטית.
השופטת ציינה בהקשר הזה שהעסקאות בין החברות בוצעו על בסיס אמון וגרסתה של רוי-רום לגבי שיטת המסחר בין שתי החברות בוססה לכרטסת הנהלת החשבונות שלה שאף העידה על כך שביכורי האלה הייתה חייבת לה סחורה כנגד השיקים.
לעומת זאת, השופטת התרשמה שהבנק היה מודע לשיטת הפעולה שנהגה בין שתי החברות ומשתקפת בבירור מהחשבון של ביכורי האלה. בנוסף, הבנק לא הביא את הפקידים שטיפלו בניכיון שיקים כדי להפריך את עדותו האמינה של מנהל ביכורי האלה שלפיה הסביר להם מראש על טיב העסקה.
יתרה מכך, לנוכח היסטוריית העסקאות בין שתי החברות והעובדה שביכורי האלה חרגה באותה תקופה ממסגרת האשראי היה על הבנק לערוך בירור עומק לגבי העסקה טרם ניכיון השיקים.
לפיכך נקבע כי הבנק התרשל או לכל הפחות עצם את עיניו לאפשרות שהשיקים יבוטלו, ונהג בחוסר תום לב כשהסכים לניכיון. לאור זאת, ההתנגדות התקבלה והבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
- ב"כ הבנק (התובע): רונית אדהאן, עו"ד הוצאה לפועל
- ב"כ החברה (הנתבעת / המתנגדת): עו"ד יוסף בן דור
עו"ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
ניהול ספקים חכם ורכש דיגיטלי: כלים ושיטות לשיפור תהליכים
מבוא ניהול ספקים ורכש דיגיטלי הם תחומים קריטיים בניהול עסקי, במיוחד לאור הצורך בשקיפות, מעקב אחרי הוצאות, והתייעלות כלכלית. ניהול נכון של ספקים ושל תהליכי הרכש מאפשר לארגונים להפיק ערך מירבי מכל רכישה, להוזיל עלויות ולשמור על תנאי רכש מועדפים. בעידן הדיגיטלי, כלים מתקדמים מאפשרים
הפחתת עלויות שכר ומשאבי אנוש: גישה חסכונית לשימור פרודוקטיביות
מבוא בעידן הנוכחי, ניהול עלויות משאבי אנוש ושכר מהווה אתגר עבור ארגונים רבים, בייחוד בתקופות של אי-וודאות כלכלית. השאיפה היא לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה תוך הפחתת עלויות, מה שמחייב חשיבה יצירתית וגמישות ארגונית. בעזרת מודלים חדשניים כמו עבודה היברידית, אאוטסורסינג ושימוש בפרילנסרים, ניתן להפחית
שיטות לאיחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל
מבוא הפרסום הדיגיטלי הוא כלי מרכזי לשיווק מוצרים ושירותים בעידן הדיגיטלי. עם ריבוי ערוצי הפרסום, ההשקעה יכולה להיות גבוהה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. אחת הדרכים לצמצם עלויות היא איחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל. איחוד זה מאפשר למקסם את החזר ההשקעה (ROI) באמצעות מינוף הכלים
משאבי אנוש – הערכה רציפה (Continuous Feedback)
מבוא הערכה רציפה, או Continuous Feedback, היא אחת המגמות המרכזיות והחשובות ביותר בתחום ניהול הביצועים בעידן הנוכחי. בניגוד לשיטות ההערכה המסורתיות שבהן מתקיימת הערכת ביצועים שנתית או חצי-שנתית, הערכה רציפה מתמקדת במתן משוב מיידי ושוטף לעובדים לאורך כל השנה. המטרה של שיטה זו היא להעניק
ניהול יעדים דינמי – OKRs (Objectives and Key Results): המדריך המלא
מבוא בעידן המודרני, ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לשינויים מהירים בשוק, לדרישות הלקוחות, ולהתפתחות הטכנולוגיה. שיטות ניהול יעדים מסורתיות, שבהן מנהלים מגדירים מטרות שנתיות, הופכות לפחות רלוונטיות בארגונים שמתמודדים עם קצב השינויים הגובר. על רקע זה התפתחה שיטת OKRs (Objectives and Key Results), המתמקדת בניהול
משאבי אנוש – שיטות הערכה וביצועים בעידן החדש
הערכת ביצועי עובדים תמיד הייתה חלק קריטי בניהול משאבי אנוש, אך בעידן הנוכחי של דינמיות ושינויים מהירים, נדרשת גישה מתקדמת ומתמשכת יותר. המודלים המסורתיים להערכת ביצועים, שהתבססו על מפגשי משוב שנתיים, כבר אינם מספקים את המענה הנדרש לארגונים שמתמודדים עם צרכים משתנים של עובדים, לקוחות
מאמרים קשורים לנושא.