בית המשפט המחוזי בחיפה ביטל שומות מס וקנסות שהוציא מע"מ עכו לשתי חברות להסרת שיער בגין דיווח שגוי לכאורה.
המע"מ חויב בהוצאות של 50 אלף שקל.החברות עוסקות במתן טיפולים קוסמטיים בהם טיפולי הסרת שיער.
לפני כשלוש שנים דחה מע"מ עכו את הדוחות התקופתיים שהגישו החברות, קנס כל אחת מהן במאות אלפי שקלים על איחור בהגשתם (חברה אחת נקנסה בכ-230 אלף שקל והשנייה בכ-360 אלף שקל) והוציא להן שומות מס גבוהות ביותר (כ-1.9 מיליון שקל).
השגות שהוגשו למנהל המע"מ נדחו ובפברואר 2015 הגישו החברות ערעור בו טענו כי המע"מ שגה באופן חישוב המס.
לפי החברות, כשלקוח רוכש סדרת טיפולים להסרת שיער הוא משלם פיקדון בשווי כלל הטיפולים בסדרה. בסיום כל טיפול מופחת מהפיקדון התשלום על הטיפול הספציפי ועל סכום זה מוציאה החברה ללקוח חשבונית מס. לאורך התקופה הלקוח רשאי להחליט שלא להשלים את סדרת הטיפולים, ובמקרים שמגיע לו החזר הוא מקבל אותו.
הטענה העיקרית של החברות הייתה שהתנהלות זו נחשבת לפי חוק המע"מ "שירות מתמשך הניתן להפרדה לחלקים" ולכן יש לחשב את המס על כל שלב בעסקה בנפרד. אלא שמע"מ החליט לחשבו לפי מועד הפקדת הפיקדון ובהתאם לשווי הכולל של העסקה.
מנגד המע"מ גרס כי החברות מעניקות "שירות מתמשך שלא ניתן להפרדה לחלקים" המחויב במע"מ על כלל העסקה, שכן הטיפול להסרת שיער נמשך עד לקבלת התוצאה הרצויה. עוד נטען כי המערערות מקבלות את התשלום לעסקה מראש ומסוות אותו כ"פיקדון" ולראיה – הן עצמן רשמו אותו בספריהן כ"תשלום".
המע"מ לא טרח לבדוק
פסק הדין שניתן לפני כשלושה חודשים והותר לפרסום באחרונה תמך בעמדת החברות. השופט רון סוקול ניתח את חוק המע"מ ותקנותיו ומצא כי לפי תיקון משנת 2010, בכל מקרה שניתן שירות מתמשך ואפשר להפריד בין חלקיו – מועד חיוב המע"מ יהיה לפי מועד מתן השירות לכל חלק. לעומת זאת, שירות שאינו ניתן להפרדה לחלקים יחויב לפי מועד התשלום הכולל.
הראיות היחידות שעמדו בפני השופט על אופיו של הטיפול אצל המערערות היו עדותו של בעליהן, טופס ההסכמה לטיפול וכרטיסי לקוח. מנגד, המע"מ הביא נציג שלא שוחח עם לקוחות או בדק את הנעשה בחברה.
על סמך הראיות מטעם החברה השופט למד כי הלקוחות אכן מחויבים במחיר יחסי "פר-טיפול" ומקבלים החזרים אם לא השלימו את הסדרה.
המסקנה המתבקשת בנסיבות אלו היא ששירות המערערות ניתן להפרדה, שכן כל טיפול יכול לעמוד בפני עצמו כיחידה נפרדת. "משמעות הדבר היא כי מועד החיוב במס הוא עם ביצועו של כל טיפול מהסדרה בנפרד, ובהתאם גם מועד הצאת החשבונית, מועד הדיווח ושיעור המס עבורו" כתב.
השופט אף קיבל את טענת החברות לגבי טיבו של הפיקדון והבהיר כי אף שרישום בספרים יכול להוות ראיה לטיבו הוא אינו ראיה מכרעת, ויש לבחון את התשלום לפי מהותו ונסיבותיו.
משכך נקבע כי דיווחי החברות וגישתן לתשלום המס היו מדויקים ונכונים. עם זאת השופט הדגיש כי פסק הדין לא יחול בהכרח על חברות דומות, וכל מקרה יוכרע בהתאם לנסיבותיו.
לסיום השופט ביטל את השומות ואת הקנסות שהטיל מע"מ וחייב אותו בהוצאות משפט של 50 אלף שקל.
- ב"כ המבקשות: עו"ד עמית גליק
- ב"כ המשיב: עו"ד י. גלייטמן מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
עו"ד ירון זאבי עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
