בתקופה כזו שבה מתקיימת אי וודאות גבוהה ועמימות במציאות העסקית והארגונית ניצב כל מנהל בפני צומת דרכים.
האפשרות האחת היא להמתין .אם אתה ממתין ולא נוקט שום פעולה ייתכן ודברים יסתדרו מאליהם .ייתכן ונחזור לפעילות מהר .ייתכן וחלק מהבעיות יפתרו מאליהם.
בתהליך קבלת החלטות ,שיקול דעת וזהירות מתבקשת בחלוקת המשאבים וניהולם היא גורם חשוב .יחד עם זאת הסתמכות על תקווה בלבד ומשנה זהירות לא יביאו בשורה חדשה ,לא לארגון ולא להתמודדות עם הסיטואציה.
כל תהליך של שינוי בסביבה יכולה להוות איום או הזדמנות .די ברור שאם ממתינים ולא יוזמים ההזדמנות אובדת והאיום לא נעלם.
זמן התגובה במצב של המתנה מצטמצם וכמות המשאבים אוזלת.
כך היה בכניסה לתהליך הקורונה .מי שפעל מהר ויזם החלטות חשובות הציל חלק מהמשאבים (הוצאה לחלת צמצמה את הוצאות הארגון על שכר, הפסקת פעילות תפעולית שאינה נדרשת חסכה משאבים מיותרים)
על כן האפשרות האחרת היא ליזום ולפעול!!
לכאורה זו מסקנה מתבקשת.
אז מה מונע מאיתנו לנקוט באסטרטגיה פעלתנית מול המצב?
- החשש הטבעי שנכשל –גם מהותית, וגם איום על האגו
- החשש משיפוטיות של הסביבה –"אם היית ממתין כמוני היית נמנע מטעויות"
- אי הוודאות והעמימות שמקשה על הערכת המצב ובניית דרכי הפעולה
- משתנים רגשיים –לא נעים לי מאדם כזה או אחר ,זה שונה מהתפיסה הניהולית שהכרזתי עליה
- קושי בשבירת התבניות המחשבתית וזיהוי רעיונות חדשים לפעולה
- שמרנות וזהירות מוגזמת
מה יקל עלינו לנקוט באסטרטגיה יזמית פעלתנית במצב זה?
- הערכת מצב שמסתמכת על תחשיבים (כלכלנות מקצועית)
- סיוע בבניית תמונת מצב ברורה
- אבחנה ברורה בין עיקר ותפל וזיהוי הגורמים המאיימים וההזדמנויות(למשל ביצוע פארטו על הוצאותינו והבנה היכן טמון המנוף להצלחה
- זיהוי שמדובר במצב שונה מהרגיל והקריטריונים לקבלת החלטות צריכים להשתנות
- ניהול נכון של המרכיבים הרגשיים בקבלת ההחלטות
כיצד הצוות של פתרונות אפקטיביים כגוף מקצועי מסייעים לתהליך?
- מהווים כלי עזר למנהל להגדרת מדיניותו ומשמעויותיה והטמעתה
- עוזרים לזהות את המרכיבים המשמעותיים בתקופה זו –מבנה ארגוני יעיל ,הפעלת עובדים, שכר, תמריצים.
- מבצעים תחשיב וכלכלנות מקצועית לכל אלטרנטיבה ומציגים את המשמעויות הארגוניות והתחשיביות
- מציגים דרכי פעולה מהירות ומידיות לחיסכון במשאבים והוספת ערך בהפעלתם
- מלוים ותומכים בתהליך קבלת ההחלטות באופן שטתי ומובנה
- מאתגרים את החשיבה השמרנית בהצעות יצירתיות
- מציעים כלים לרתימת העובדים ובעלי העניין לתהליכים
הכותב הוא דרור ורדי – סמנכ"ל לקוחות בפתרונות אפקטיביים – בעל תואר שני בפסיכולוגיה חברתית וסוציולוגיה מבר אילן. ותק של 30 שנים כמנהל מקצועי, יועץ ארגוני ומנחה קבוצות.
התמריץ שממריץ – "ההשקה" (פרק 3)
בשעה טובה ומוצלחת יש לנו מודל תמריץ. חשבנו, בנינו, שינינו, החלטנו וקיבלנו את ברכת הדרך מהמנהלים, וכעת צריך לגשת לשלב הבא – הצגת המודל ביחידה.
התמריץ שממריץ – "על שולחן השרטוטים" (פרק 2)
אז אחרי שהגדרנו ואפיינו מה אנחנו רוצים להשיג ובאיזו שיטה, ואנחנו יודעים אילו פרמטרים ומדדים אנחנו רוצים לשפר, עוברים לשלב של תכנון ובניית המודלים.
דווקא עכשיו – מתמקדים בהגדלת המכירות ושיפור הרווחיות
תמונת המצב צינור החמצן המרכזי של כל ארגון הוא היכולת שלו למכור את השירות שהוא מציע ואת מוצריו.
לבד בצמרת? –דירקטוריון ניהולי (חיצוני) יעשה זאת אחרת
כדי לנהל ארגון לצמיחה ושיפור מתמיד – נדרש לעבוד בתוכנית עבודה, תקציב, בקרה ומדידה וגורם מקצועי חיצוני אשר מסוגל להעמיד מראה לצוות הניהולי ולהביא את הניסיון שלו ממאות ארגונים
