המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך היא חויבה בתשלומים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף מורי הדרך.
בית הדין לעבודה בירושלים חייב את משרד הנסיעות "נט-ניר איסט טוריסט אנד טרבל אג'נסי" לשלם כ-202 אלף שקל למדריך תיירים שהתפטר לפני כ-4 שנים משום שלא הפרישו לו כספים לקרן פנסיה. השופטת שרה שדיאור קבעה כי המשרד לא הצליח להוכיח את טענתו כי המדריך ביקש לבצע את ההפקדות בעצמו ולכן קיבל שכר גבוה שכולל גם את עלות המעסיק.
המדריך עבד במשרד הנסיעות כ-14 שנה עד שהתפטר לטענתו משום שסירבו להיענות לדרישתו להפריש לו כספים לגמל ולפיצויים ולשלם לו דמי הבראה. מאחר שהתפטר בשל הפרת זכויותיו הוא טען כי זכאי גם לפיצויי פיטורים.
מטעם המשרד נטען מנגד כי פעל בתום לב והיה בטוח שהוא מממש את רצונו של התובע, שלפי הנטען ביקש לבצע את ההפקדות בעצמו. על כן, נטען כי שולם לו שכר גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בהפרשי הפנסיה, ובנסיבות אלה הרי שאין הצדקה לחייב את המשרד בכפל תשלום.
אולם עדויות שהובאו מצד עובדי המשרד העלו כי הם ביקשו שוב ושוב שיפרישו להם את הכספים לקרן הפנסיה והפיצויים לפי ההסכם הקיבוצי, ולא נענו. לפיכך השופטת שדיאור קיבלה את טענת התובע כי ביקש מהמשרד להפריש את הכספים עבורו ולא רצה להפקידם בעצמו.
בנוסף השופטת קיבלה את בקשת התובע לחייב את משרד הנסיעות בתשלום המס על הפיצוי, וכן את תביעתו לתשלום דמי הבראה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי.
נבלעים בהפרשים
לבסוף השופטת קבעה כי התובע זכאי עקרונית לפיצויי פיטורים. זאת, משום שהוכח כי במשך שנים נתן למשרד את האפשרות לתקן את המחדל באי הפרשת הכספים אך זה לא שינה את דרכו.
עם זאת, מאחר שההסכם הקיבוצי קובע כי פיצויי הפיטורים למדריכים שפוטרו או התפטרו ישולמו מקרן הפיצויים, הרי שהם נכללים למעשה בפיצוי שיקבל התובע כתחליף להפרשי הפנסיה ואין מקום לפיצוי נוסף מעבר לכך.
לקראת סיום השופטת התייחסה לטענת המשרד כי התובע התפטר ללא הודעה מוקדמת. בהקשר זה השופטת ציינה כי מאחר שהמשרד לא קבע לו ימי הדרכה לאחר שהודיע על התפטרותו, הרי שלא ניתנה לו הזדמנות לממש את חובתו לתת הודעה מוקדמת. משכך, בקשת המשרד לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת מהפיצויים נדחתה.
בסיכומו של דבר המשרד חויב לשלם לתובע 179,235 שקלים עבור הפרשי הפנסיה ופיצויי הפיטורים בנוסף ל-23,625 שקלים דמי הבראה. לסכומים אלה יתווסף שכר טרחת עו"ד של 20,000 שקל.
- ב"כ התובע: עורך דין בנימין ברליין
- ב"כ הנתבעת: חליפה עבאסי, עורך דין לענייני עבודה
עו"ד לילך אהל מסנר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מיזוגים, רכישות והשבחת חברות
מחיר הרכישה אינו בהכרח השווי הכלכלי של העסקה. המאמר מציג גישה מעשית לבחינת מיזוגים, רכישות והשבחת חברות דרך Deal Thesis, בדיקת נאותות, איכות הרווח, סינרגיות, עלויות אינטגרציה והשבחה לאחר הרכישה. בנוסף משולב M&A Value Bridge אינטראקטיבי, הממחיש כיצד עוברים משווי החברה כעסק עצמאי לערך שהיא עשויה לייצר עבור רוכש מסוים – ומהו הפער בין הערך הזה למחיר העסקה.

100 הימים אחרי רכישה: כך מונעים אובדן שווי במיזוגים ורכישות
עסקת רכישה אינה מסתיימת בחתימה. דווקא ב־100 הימים הראשונים מתחיל המבחן האמיתי: האם הסינרגיות יתממשו, האם הלקוחות ואנשי המפתח יישארו, והאם הארגון המאוחד ייצר את השווי שעליו התבססה העסקה. המאמר מציג מודל לדליפת שווי, מדד סינרגיה, תוכנית 100 ימים, מודל Make / Buy / Partner ומתודולוגיית Post-Merger Autopsy לבחינת תוצאות העסקה.

תוכנית עסקית
תוכנית עסקית אינה צריכה להיות מסמך שנשאר במגירה. המדריך מציג שיטה לבניית תוכנית שמחברת בין שוק, לקוחות, הצעת ערך, מנועי הכנסה, עלויות, רווחיות, תזרים, קיבולת ואבני דרך. כולל Business Plan OS – כלי אינטראקטיבי לבניית תוכנית עסקית, חישוב הכנסות ונקודת איזון, הצגת אינפוגרפיה דינמית והורדת התוכנית כקובץ טקסט בעברית.

פער האסטרטגיה: האם החברה באמת מבצעת את מה שההנהלה החליטה?
לרוב החברות יש יעדים ותוכניות, אך לא תמיד הפעילות בפועל משקפת אותם. המאמר מציג את "פער האסטרטגיה" – המרחק בין הכיוון שההנהלה מגדירה לבין התקציב, זמן ההנהלה, התמריצים וההחלטות שמעצבים את החברה בפועל. כולל מודל חמש השכבות, מדד פער אסטרטגיה, Audit לזמן הנהלה ו־15 שאלות לאבחון היישום.

ייעוץ עסקי
עסק יכול לצמוח במחזור ובמספר העובדים, אך להישאר תלוי בבעלים כמעט בכל החלטה. המאמר בוחן את הפער בין צמיחה עסקית לבשלות ניהולית ומציג כלים לזיהוי צווארי בקבוק, דליפת רווח, בעיות תזרים ותלות באנשי מפתח. בנוסף מוצגים מבחן 30 הימים, מדד הבשלות הניהולית ו־20 שאלות אבחון לבניית עסק עצמאי, מדיד ורווחי יותר.

מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.


