חברת ליסינג סירבה להחזיר את הפיקדון לאחת מלקוחותיה בטענה שהיא מצויה בהליכי פירוק ודרשה מהם להגיש תביעת חוב ככל נושה אחר.
הלקוחה החליטה "לנקום" בחברה ולא להחזיר לה את אחד הרכבים. מה חשב על כך ביהמ"ש?
חברת מזון התקשרה עם חברת השכרות הרכב בחוזה ליסינג לשני רכבים, שבמסגרתו הפקידה בידיה פיקדון של כ-17 אלף שקל. לאחר שהחזירה את אחד הרכבים ביקשה החברה לקבל לידיה את הפיקדון, אך להפתעתה, החברה סירבה בטענה שהיא נמצאת בהליכי פירוק, ולכן על החברה להגיש תביעת חוב, ככל שאר הנושים.
כאות נקמה, השאירה החברה בחזקתה את הרכב הנוסף שנותר, גם לאחר שחוזה הליסינג הסתיים וביטלה את הוראת הקבע לזכותה של "דורנט". בחלוף כשבועיים לאחר מכן, הצליחה "דורנט" לתפוס את הרכב והשיבה אותו לרשותה.
בטענה שהתנהלות החברה גרמה לה נזקים, הגישה דורנט, באמצעות המפרק שלה, תביעה נגדה ונגד בעל המניות שלה, ודרשה לחייב אותם לשלם על השכירות העודפת של הרכב, עלות תפיסתו, הפגמים ברכב וחריגה ממכסת הקילומטראז' המוסכמת. בסך הכל הועמדה התביעה על כ-33 אלף שקלים.
הנתבעים מצדם, הכחישו את הטענות כלפיהם, וטענו שככל שיחויבו בתשלום, יש לקזזם עם הפיקדון שטרם הושב להם. בנוסף, ביקש בעל המניות לדחות את התביעה האישית נגדו בטענה שמעולם לא ערב לחיובי החברה.
לא הייתה רשאית להשתמש ברכב
השופט עמית יריב מתח ביקורת על התנהלות "דורנט" שניסתה להסתתר מאחורי הליך הפירוק על מנת שלא להחזיר לנתבעת את הפיקדון, והורה על השבתו לנתבעים.
עם זאת, קיבל השופט את עמדת חברת הליסינג, לפיה לא הייתה לנתבעת זכות להשתמש ברכב ולהחזיקו אצלה לאחר תום החוזה ולכן החברה תצטרך לשלם על השימוש העודף ברכב, אותו העריך ב-50 אלף ק"מ.
באשר לפיצוי על פגמים ברכב, קבע השופט יריב, שאף שהתובעת הוכיחה שנגרמו לרכב נזקים, היא לא הצליחה להוכיח שהנתבעים אחראיים להם במובן של קשר סיבתי.
לגבי הנתבע, קבע השופט, כי זה חתם על שטר הערבות מול התובעת ולכן הוא ערב לחיובי הנתבעת בגין התשלומים השוטפים.
לבסוף, לאחר קיזוז הפיקדון, חייב השופט את הנתבעים לשלם לתובעת כ-16 אלף שקל בגין דמי השימוש ברכב והחריגה ממכסת הקילומטראז'. הנתבעים חויבו גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.
* עו"ד רון ישראלי עוסק בדיני תאגידים.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
