נקבע כי העובד פוטר שלא כדין, ללא שימוע תקין וללא הודעה מוקדמת.

בית הדין לעבודה בירושלים מתח לאחרונה ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת אבטחה עקב פיטורי עובד ללא הודעה מוקדמת, עריכת שימוע בדיעבד – לא פחות מחמישה שבועות לאחר הפיטורים, והנפקת תלושי שכר לא תקינים. סגן נשיא בית הדין השופט כאמל אבו קאעוד פסק למאבטח שפוטר כ-74 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על פיטורים ללא שימוע ועל פגמים בתלושי השכר והוצאות.

המאבטח הוצב מטעם החברה בפרויקט של רשות השידור בירושלים במשך יותר מ-14 שנה. לפני כ-3 שנים הוא פלט כדור מנשקו וזומן לשיחה עם הקב"ט האזורי, שלאחריה נאמר לו כי בחצי שנה הקרובה יעבוד על תנאי ואם יפר שוב את הנהלים – יפוטר באופן מיידי.

בפועל, בתום תקופת התנאי הוא פוטר ללא סיבה ואף הוזמן כחמישה שבועות לאחר הפסקת עבודתו למעין "שימוע" ושולמו לו פיצויי פיטורים של כ-50 אלף שקל.

בתביעה שהגיש נגד החברה לפני כשנתיים, ביקש התובע בין היתר פיצויים על פיטורים ללא שימוע, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי על פגמים בתלושי השכר והפסד דמי אבטלה בשל איחור במסירת מכתב הפיטורים ועגמת נפש.

הנתבעת טענה מנגד כי התובע הוא שביקש לעבוד רק עד יולי – המועד שבו סיים את לימודיו האקדמיים בתחום התקשורת בו רצה להשתלב. לטענתה, הפגישה שאליה זומן הייתה לצורך שיבוץ מחדש אך התובע סירב לפרויקטים השונים שהוצעו לו והתפטר.

למראית עין

אולם סגן הנשיא אבו קאעוד קיבל את גרסת התובע בנוגע להשתלשלות העניינים עד לסיום העסקתו.

התובע, קבע השופט, היה בטוח שאם יבצע את תפקידו כיאות ימשיך בעבודתו באותו מתקן. בפועל, בתום תקופת התנאי עבודתו הופסקה בהפתעה ואז, כחמישה שבועות לאחר מכן הוא זומן לפתע לשיחת שימוע שנועדה למראית עין בלבד. בכך, קבע השופט, פגעה התובעת בזכות הטיעון של התובע והפרה את הדין.

ביקורת נוספת נמתחה על הנתבעת לאחר שהשופט עיין בתלושי השכר שלה ולא הבין מה כתוב בהם. השופט התייחס לכך בחומרה רבה נוכח הפגיעה בזכותו של התובע לדעת מהן זכויותיו וממה מורכבים שכרו וזכויותיו הסוציאליות.

"אין המדובר בעניין טכני", כתב השופט בהקשר זה, "אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו".

מאחר שהשופט ראה את התנהלות הנתבעת בנושא התלושים בחומרה רבה וביקש להרתיע אותה ומעסיקים נוספים מהתנהלות שכזו המנצלת את חולשת העובדים ומקשה על בירור תביעותיהם, הוא החליט לחייב אותה בפיצוי משמעותי של 30,000 שקל רק ברכיב זה.

בנוסף נפסקו לתובע הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.

עם זאת, רכיבי התביעה של עיכוב מכתב הפיטורים, הפסד דמי אבטלה ועגמת הנפש נדחו בהיעדר ביסוס עובדתי.

בסיכומו של דבר נפסקו לתובע פיצויים של כ-74 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.