השופט התחשב בנאשם שירד מנכסיו לאחר שעסקיו קרסו והודה בעבירות. בנוסף לעבודות השירות הוא נקנס ב-38,000 שקלים. החברה שלו, שנמצאת בפירוק, נקנסה בשקל אחד
שופט בית משפט השלום בחיפה שלמה בנג'ו הטיל לאחרונה עונש מתון של 7 חודשי עבודות שירות וקנס של 38,000 שקלים על בעלים של חברת בנייה והנדסה שהודה והורשע בעבירות של אי תשלום מע"מ בסכום מצטבר של כ-760 אלף שקלים.
בגזר הדין ציין השופט כי התחשב בכך שלנאשם אין עבר פלילי, בהודאתו שחסכה מזמנו של בית המשפט ובמצב הכלכלי הקשה אליו נקלע לאחר שעסקיו קרסו.
הנאשם, שיוצג בהליך באמצעות עו"ד אלי סרור ועו"ד ורד בן שטרית ממשרד סרור, בן-הרוש, הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו במסגרת הסדר טיעון עם המדינה. לפי כתב האישום, הנאשם והחברה לא שילמו את המע"מ שהיה עליהם לשלם בהתאם לדו"חות שהגישו באוקטובר-דצמבר 2019 וצברו חוב של 763,706 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם שהמדינה תעתור ל-12 חודשי מאסר אבל בטיעונים לעונש הודיעה עו"ד יבגניה קומרניצקי כי חל שינוי בעמדתה והיא דורשת רק 9 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי של 6-12 חודשים וקנס בשיעור 5%-10% מגובה החוב. עוד צוין כי המחדל לא הוסר עדיין שכן הנאשם והחברה לא שילמו את החוב שכבר תפח ל-1.5 מיליון שקלים.
עורכי הדין סרור ובן שטרית טענו מנגד כי המדינה החליטה להפחית מהעונש בשל מחדל חקירה משמעותי, שכן למרות העובדה שלחברה היו שלושה מורשי חתימה כתב האישום הוגש אך ורק נגד הנאשם. הסניגורים ביקשו לזקוף לזכותו את העובדה שאף שהתאפשר לו לחזור בו מהודאתו הוא החליט שלא לעשות זאת ולקח אחריות על ביצוע העבירות. עוד נטען כי הנאשם הורשע בעבירה הקלה ביותר בתיקי מע"מ.
בנוסף, טענו הסניגורים כי החוב יכוסה בסופו של דבר והכסף יגיע למדינה שכן עוד אמורות להימכר כ-40 יחידות דיור באחד הפרויקטים שלה. בנוסף התבקש בית המשפט להתחשב בכך שהנאשם נפגע קשות בשל קריסת העסק והמשפחה שנחלצה לעזרתו הוציאה מיליוני שקלים שלא יחזרו.
חומרה בינונית
השופט שלמה בנג'ו ציין כי חומרת המעשים של הנאשם בינונית בהתחשב בהיקף העבירות שביצע והנזק שנגרם לקופת המדינה. הוא הוסיף כי בנסיבות המקרה לא היה כל מקום שהמדינה תדרוש עונש של יותר מ-9 חודשי מאסר שכן לפי החוק העונש המרבי על כל עבירה הוא 3 חודשים בלבד. "לא בכדי תיקנה המאשימה את עמדתה", כתב, "וטוב עשתה".
עוד זקף השופט לטובת הנאשם את העובדה שהוא נעדר עבר פלילי ואת הודאתו שחסכה בזמן שיפוטי. כן הוא התחשב במצב הכלכלי אליו נקלע ובכך שבני משפחתו איבדו נכסים וכספים רבים בשל קריסת עסקיו.
עם זאת, לחומרה ציין השופט כי הנאשם היה מנהל חברה שהשתמש בכספים ששייכים למדינה לטובתו האישית, וכי עדיין לא שילם את החוב.
בשקלול כל הנסיבות האלה החליט השופט כי העונש שיוטל על הנאשם הוא 7 חודשי עבודות שירות לצד קנס מתון של 5% מקרן החוב בסך 38,000 שקלים וכן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות מע"מ. באשר לחברה, מאחר שהיא נמצאת בפירוק הוטל עליה קנס של שקל אחד בלבד.
- ב"כ המאשימה: עו"ד יבגניה קומרניצקי, תביעות מע"מ חיפה
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלי סרור ועו"ד ורד בן שטרית
פורסם באתר פסק דין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
עוד מאמרים בנושא...
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
