השופט התחשב בנאשם שירד מנכסיו לאחר שעסקיו קרסו והודה בעבירות. בנוסף לעבודות השירות הוא נקנס ב-38,000 שקלים. החברה שלו, שנמצאת בפירוק, נקנסה בשקל אחד
שופט בית משפט השלום בחיפה שלמה בנג'ו הטיל לאחרונה עונש מתון של 7 חודשי עבודות שירות וקנס של 38,000 שקלים על בעלים של חברת בנייה והנדסה שהודה והורשע בעבירות של אי תשלום מע"מ בסכום מצטבר של כ-760 אלף שקלים.
בגזר הדין ציין השופט כי התחשב בכך שלנאשם אין עבר פלילי, בהודאתו שחסכה מזמנו של בית המשפט ובמצב הכלכלי הקשה אליו נקלע לאחר שעסקיו קרסו.
הנאשם, שיוצג בהליך באמצעות עו"ד אלי סרור ועו"ד ורד בן שטרית ממשרד סרור, בן-הרוש, הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו במסגרת הסדר טיעון עם המדינה. לפי כתב האישום, הנאשם והחברה לא שילמו את המע"מ שהיה עליהם לשלם בהתאם לדו"חות שהגישו באוקטובר-דצמבר 2019 וצברו חוב של 763,706 שקלים.
בהסדר הטיעון הוסכם שהמדינה תעתור ל-12 חודשי מאסר אבל בטיעונים לעונש הודיעה עו"ד יבגניה קומרניצקי כי חל שינוי בעמדתה והיא דורשת רק 9 חודשי מאסר לצד מאסר על תנאי של 6-12 חודשים וקנס בשיעור 5%-10% מגובה החוב. עוד צוין כי המחדל לא הוסר עדיין שכן הנאשם והחברה לא שילמו את החוב שכבר תפח ל-1.5 מיליון שקלים.
עורכי הדין סרור ובן שטרית טענו מנגד כי המדינה החליטה להפחית מהעונש בשל מחדל חקירה משמעותי, שכן למרות העובדה שלחברה היו שלושה מורשי חתימה כתב האישום הוגש אך ורק נגד הנאשם. הסניגורים ביקשו לזקוף לזכותו את העובדה שאף שהתאפשר לו לחזור בו מהודאתו הוא החליט שלא לעשות זאת ולקח אחריות על ביצוע העבירות. עוד נטען כי הנאשם הורשע בעבירה הקלה ביותר בתיקי מע"מ.
בנוסף, טענו הסניגורים כי החוב יכוסה בסופו של דבר והכסף יגיע למדינה שכן עוד אמורות להימכר כ-40 יחידות דיור באחד הפרויקטים שלה. בנוסף התבקש בית המשפט להתחשב בכך שהנאשם נפגע קשות בשל קריסת העסק והמשפחה שנחלצה לעזרתו הוציאה מיליוני שקלים שלא יחזרו.
חומרה בינונית
השופט שלמה בנג'ו ציין כי חומרת המעשים של הנאשם בינונית בהתחשב בהיקף העבירות שביצע והנזק שנגרם לקופת המדינה. הוא הוסיף כי בנסיבות המקרה לא היה כל מקום שהמדינה תדרוש עונש של יותר מ-9 חודשי מאסר שכן לפי החוק העונש המרבי על כל עבירה הוא 3 חודשים בלבד. "לא בכדי תיקנה המאשימה את עמדתה", כתב, "וטוב עשתה".
עוד זקף השופט לטובת הנאשם את העובדה שהוא נעדר עבר פלילי ואת הודאתו שחסכה בזמן שיפוטי. כן הוא התחשב במצב הכלכלי אליו נקלע ובכך שבני משפחתו איבדו נכסים וכספים רבים בשל קריסת עסקיו.
עם זאת, לחומרה ציין השופט כי הנאשם היה מנהל חברה שהשתמש בכספים ששייכים למדינה לטובתו האישית, וכי עדיין לא שילם את החוב.
בשקלול כל הנסיבות האלה החליט השופט כי העונש שיוטל על הנאשם הוא 7 חודשי עבודות שירות לצד קנס מתון של 5% מקרן החוב בסך 38,000 שקלים וכן 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות מע"מ. באשר לחברה, מאחר שהיא נמצאת בפירוק הוטל עליה קנס של שקל אחד בלבד.
- ב"כ המאשימה: עו"ד יבגניה קומרניצקי, תביעות מע"מ חיפה
- ב"כ הנאשם: עו"ד אלי סרור ועו"ד ורד בן שטרית
פורסם באתר פסק דין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
עוד מאמרים בנושא...
בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו
ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם
מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי
אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל
סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
