"ברבור שחור", "סכין נופלת" או "גבינה שזזה" הן רק מקצת מהמטפורות בהן נעשה שימוש בתקשורת בהתייחסות לתמורות אותן עבר המגזר העסקי בישראל בחודשיים האחרונים.
אזרחי ישראל כולם מפנימים בשבועות האחרונים שמגפת הקורונה עומדת לשנות רבות מהפרדיגמות הרלוונטיות לחיי היום יום שלנו לא רק בטווח הזמן המיידי אלא גם בעתיד. כשמדובר בארגונים עסקיים הרי שהסיטואציה קיצונית הרבה יותר וחובה על כל בעלים או מנהלים בכירים להפנים את העובדה שאפקט הקורונה ישנה את הצורה שבה אנו עושים עסקים גם הרבה אחרי שהמחלה עצמה תישכח.
השורה התחתונה היא שכמו בהרבה אלמנטים בהתנהלות העסקית צריך למתוח קו על הלכי הרוח וצורת המחשבה הישנים שנהגו בכל ארגון ולבצע הסתכלות מחודשת על הוצאות הארגון הכוללות בין היתר את צי הרכב.
סקירה כללית
צי הרכב בחברות עסקיות הוא אחד ממרכיבי ההוצאה הגדולים ביותר אחרי שכר עבודה בכל ארגון כמעט. עלותו של רכב ממוצע לארגון נעה סביב 5,000 ₪ לחודש ויכולה להגיע גם לסכומים של 7,500 ₪ בתלות בדגם הרכב ומחירו, צריכת הדלק שלו וכמות הקילומטרים שהוא נוסע בחודש בממוצע וכן ברמת השימוש בכבישי אגרה ושירותים אחרים בתשלום אותם רוכש הארגון כפועל יוצא של קיום צי רכב.
המשמעות היא מדהימה: גם ארגון בעל צי רכבים צנוע של 10 רכבים צפוי להוציא עליו במהלך 12 החודשים הקרובים כ- 600,000 ₪ ! תעשו אתם את המכפלות בעצמכם ותגלו שארגון בעל 40 רכבים כבר יוציא כ- 2.5 מיליון ₪ לשנה וכו' וכו'…
אז מה עושים? כיצד מובילים שינוי ומטפלים בהוזלת הסעיף הזה בארגון? ריכזנו לעזרתכם מספר נקודות מהותיות החל מהרמה העקרונית וכלה בצעדים פרקטיים.
מה שהיה הוא בהכרח מה שאסור שיהיה
מנהלים חייבים לאמץ גישה חדשה בכל הקשור לנושא צי הרכב בארגון- חשיבה פרטנית על הצורך ברכב באשר לכל עובד ונושא תפקיד בארגון כמובן תוך הסתייעות בייעוץ ארגוני מקצועי על מנת לעזור בביצוע השינוי בצורה החלקה והמהירה ביותר האפשרית ותוך פגיעה מינימאלית במוטיבציה ובביצועים העסקיים של הארגון.
חלוקה ראשונית של אוכלוסיית מקבלי הרכב הצמוד ל-3 קבוצות אוכלוסייה מרכזיות:
- עובדים שהרכב הצמוד שלהם הוא רכב ת"ש (תנאי שירות) שאין לו כל קשר לביצוע תפקידו של העובד- פה המדיניות חייבת להיות הקשוחה ביותר אלא אם כן העובד עצמו משלם על הרכב והדלק וכל ההוצאות הנלוות וגם אז מומלץ לארגון להציע לעובדים פתרון מתוך מגוון הפתרונות החדשים העומדים לרשות הצרכנים בשנים האחרונות.
בשנים האחרונות גדל מספר המנגנונים וההצעות העסקיות בשוק מה שמגדיל את התחרותיות ומשפאר את מצבו של לקוח הקצה- העובד.
בין מגוון ההצעות ניתן למנות את הליסינג הפרטי, רכבי "0" ק"מ מיד שניה, פתרונות מימונים מגוונים וכו'. בחלק מהמקרים מתאפשר לרכוש בהצעות אלו מעטפות תפעוליות בסיסיות או מורחבות שיכולות להוות תחליף ראוי לליסינג התפעולי הנהוג במגזר העסקי. פניה לנתיב זה מאפשרת לארגון להציע לעובד הצעה הגונה ולהפסיק להשקיע את משאבי הזמן והפוקוס הניהולי המושקעים בנושא כיום גם במצב בו העובד נושא בעלויות הישירות. - עובדים העושים שימוש משולב ברכב, משתמשים בו גם לקיום ביקורים ופגישות אצל לקוחות- פה התמורות שעבר השוק העסקי בכל הקשור לפגישות ב- ZOOM, שיחות וידאו וכלים דומים אחרים כמו גם נושא העבודה מרחוק אמורות לעזור למנהל לקבל החלטה לצמצם למינימום האפשרי את הצורך במפגשים פרונטליים עם לקוחות, שותפים וספקים. כפועל יוצא ניתן יהיה לוותר על הצורך ברכב צמוד ולבנות פתרון תפעולי המסתמך או על רכבי POOL ארגוני או על פתרונות רכב שיתופי/ השכרות לטווח קצר וכו'.
יתרונות המהלך הזה באים לידי ביטוי החל מרמת המקרו (ברמה המדינתית: פחות זיהום אויר, פחות גודש ופקקים בכבישים הפוגעים בפרודוקטיביות שבישראל נחשבת לנמוכה ביותר, פחות תאונות דרכים וצורך נמוך יותר בהרחבת תשתיות) ועד לרמת המיקרו (ברמת החברה- שתידרש להוצאה נמוכה משמעותית על דלק, חניה וכבישי אגרה מחד- והעובד מאידך: שיפור בשכרו של העובד לאור העובדה שעל הפתרונות שהוזכרו אין מיסוי כמו על רכב צמוד). ניתוח מעמיק של המהלך יגלה שבחלק גדול מהמקרים העובדים אף הם יצאו נשכרים מהמהלך באשר גם אם יצטרכו לרכוש רכב (ראו האלטרנטיבות שהוזכרו בסעיף הקודם) הרי שכעת כשההוצאה יוצאת ישירות מכיסם חלקם הגדול של העובדים יבחר ברכבים צנועים יותר מהמקובל בעולמות הליסינג, יבחר ברכבים משנתונים קודמים וכו' כך שיתקיים מצב של WIW-WIN. - עובדים שהצורך בניידות הוא מהותי לביצוע תפקידם- גם כאן כמובן חובה על כל מנהל לראות האם הכנסה של טכנולוגיות חדשות יכולה להקטין את רמת השימוש ברכב. דוגמא טובה ניתן לקחת מעולם מערכות המידע שעבר באופן כמעט מוחלט לתמיכה ראשונית בהשתלטות מרחוק ומצליח לפתור למעלה מ- 80% מהתקלות ללא הוצאת איש שטח לתיקון. אבל גם במקרה בו לא ניתן לתת מענה מרוחק עדיין ניתן לצמצם את ההוצאה על ידי ניהול תהליך עסקי מושכל- ראה בפסקה הבאה.
לרבע את המעגל, לצאת מהמסגרת ו-…..לרדת לפרטים- זה כל הסיפור!
גם לגבי הרכבים שהוגדרו כנחוצים עומדים ניתן להעמיד לרשות המנהלים בארגון סט של פתרונות מקצועיים שיצמצמו את ההוצאה.
על מגוון הפתרונות נמנים – לא לפי סדר החשיבות ומדובר כמובן רק בחלק ממגוון הסוגיות הדורשות תשומת לב:
- חוזי ליסינג למשכי זמן ארוכים/ קצרים יותר מ- 36 חודש שהם ברירת המחדל בשוק. הכל בתלות בנסועה בפועל ובצרכים הפרטניים של כל ארגון.
- בחינת חלופות: השכרה, מימוני, תפעולי פרטי וכו'.
- דגש על רכבי יוקרה (במיוחד של בעלים)- התאמת פתרון פרטני לארגון.
- תשומת לב להתאמה בין הקילומטראז' בחוזה לביצוע בפועל (לא תאמינו כמה ניתן לחסוך רק בסעיף זה). רוב החברות במשק לא מבינות את המשמעויות של POOL הקילומטרים שהן מצליחות לקבל מספק הליסינג ולא יודעות לבנות מודל כלכלי מתאים.
- סעיפים רבים נוספים בחוזה: השתתפות עצמית, קילומטראז' חריגה, החזרה לקדמות בסוף תקופה וכו'.
- התקני תדלוק – ניצול מושכל ונכון של רפורמת הדלקן האוניברסאלי.
- וכמובן שאסור לשכוח את ה- "כסף הקטן" שמתברר שאיננו קטן בכלל שמוציא הארגון על כבישי אגרה, שטיפות רכבים, הסבת דוחות וכו'. ארגונים שביצעו התבוננות מעמיקה חסכו אלפי ₪ בסעיפים אלו
סיכום
הוזלת עלות צי הרכב הינו תהליך מורכב ודורש ניסיון, התמצאות והתמקצעות במגוון עולמות תוכן החל מעולם הייעוץ הארגוני, השכר, מיסוי, ליסינג, משק הדלק ועוד. ארגון אשר יבחר לנהל תהליך מעמיק ומורכב על פי המתווה שנפרס בפניכם יצליח למקסם את התועלת בצורה המיטבית.
חברת פתרונות אפקטיביים מסייעת מזה 17 שנה למאות חברות וארגונים מובילים במשק בביצוע מהלכים דומים בהצלחה יוצאת דופן.
צבי ליכטצייגר
יועץ עסקי- מנהל צוות אלמוג
הכותב הינו בעל למעלה מ- 20 שנות ניסיון בהובלת תהליכים אלו והיכרות מעמיקה עם משק הדלק והרכב בישראל.
מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.
מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל
איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
שאלון האבחון הפיננסי למנכ״לים – בדיקת מיצוי זכויות, מס והטבות מנהלים
מנכ״לים ובעלי חברות רגילים לנהל תקציבים גדולים, קבלת החלטות אסטרטגיות ומו״מ בסטנדרטים גבוהים. אבל דווקא בתחום הכי אישי ורגיש – המצב הפיננסי של עצמם – רבים מקבלים החלטות “על אוטומט”, או מתעלמים מבדיקות פשוטות שחוסכות סכומים משמעותיים בכל שנה. השילוב בין עומס ניהולי, חוסר מודעות
גישות להפחתת עלויות בעסקי שירות — מה באמת עובד? סקירה מקיפה על בסיס מחקר עולמי
גישות אפקטיביות להפחתת עלויות בעסקי שירות – מחקר עומק למנכ"לים מנכ"לים מבינים היום שחיסכון אמיתי אינו נובע מקיצוץ, אלא מהתאמה אסטרטגית של שיטת העבודה לסוג השירות. המחקר שנבחן כאן מציג שלוש גישות מרכזיות שמאפשרות הפחתת עלויות מבלי לפגוע באיכות השירות – ולעיתים אף לשפר אותה.
ניהול רכש חכם: איך להשיג חיסכון בעלויות ותרומה אסטרטגית בו-זמנית (מבוסס מחקר)
מדריך למנכ"ל: כיצד להשיג חיסכון בעלויות ותרומה אסטרטגית ברכישה – בו-זמנית מחקר אמין המבוסס על נתונים פיננסיים אמיתיים מחברת אנרגיה אירופאית גדולה שאלת המחקר: כיצד יכול ידע רכש לשפר בו-זמנית ביצועי חיסכון וביצועים אסטרטגיים? מתודולוגיה: ניתוח נתונים משניים מ-946 יוזמות רכש בחברת אנרגיה
