ממשלת ישראל החליטה על הגבלת פעילויות שונות במשק כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה
(כגון: הגבלות על פתיחת עסקים, הגבלת תנועה והגבלות על פעילות במקומות העבודה). ההגבלות הינן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020. ניתן להתעדכן ברשימת ההגבלות באתר משרד הבריאות.ישנם גופים המנפיקים על דעת עצמם נוסחים ואישורים, המעידים על היות העובדים בהם "עובדים חיוניים". בשלב זה לא נקבעה חובה או הנחייה רשמית למקומות עבודה להנפיק אישורים, ולהעבירם לעובדים המועסקים בהם, ואין צורך בהצגת אישורי מעבר מטעם המעסיק.
תשובות לשאלות נפוצות – נכון לתאריך 24.09.2020
נכון לעכשיו, אין צורך באישורי מעבר. במידה ויהיו שינויים בעניין זה, יפורסמו הנחיות בהתאם.
אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או אישור למפעל חיוני מצריך תהליך ארוך הכולל בחינה מקצועית ועמידה ביעדי השירות לחירום של משרדי הממשלה השונים. במסגרת התהליך, משרדי הממשלה מגישים בקשה מנומקת בכתב לוועדה בינמשרדית מייעצת ובסיום התהליך המפקח הכללי על כ"א לשע"ח מחליט אם לאשר את המלצת הוועדה.
בימים אלה, אגף כ"א לשע"ח אינו עוסק באישור פרטני של מפעלים למתן שירותים קיומיים/חיוניים.
להנחיות מעודכנות בנוגע להגעה למקומות עבודה בתקופת הסגר לחצו כאן.
על העובד לפנות למנהל המפעל או למנהל משאבי האנוש במפעל ולבקש לראות את האישור כמפעל למתן שירותים קיומיים או של מפעל חיוני.
עוד מאמרים בנושא...
שינוי אסטרטגי בארגון – חלוקת תפקידים ומבנה לחיסכון
שינוי אסטרטגי בארגון: חלוקת תפקידים, מבנה ארגוני ותכנון חכם לחיסכון בעלויות שינוי אסטרטגי במבנה הארגוני מאפשר להשיג חיסכון משמעותי בלי לפגוע באיכות העבודה. תכנון נכון של תפקידים, מבנה גמיש ותהליכי עבודה ברורים יוצר ארגון יעיל, רזה ומדויק יותר. איך חלוקת תפקידים נכונה חוסכת עלויות? הגדרת
איך למדוד חיסכון — KPI פיננסיים ותפעוליים שכל מנהל חייב לעקוב אחריהם
בעולם שבו עלויות תפעול מטפסות, שווקים מתכווצים וחוסר הוודאות הפיננסית נמצא בשיאו, חיסכון הוא כבר לא פרויקט זמני אלא תשתית אסטרטגית להישרדות וצמיחה. ארגונים שאינם מודדים את עצמם באופן קבוע, מסתמכים על תחושות בטן במקום על נתונים, ומקבלים החלטות על בסיס אינטואיציה במקום מדדים אמפיריים.
מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.
מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל
איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
שאלון האבחון הפיננסי למנכ״לים – בדיקת מיצוי זכויות, מס והטבות מנהלים
מנכ״לים ובעלי חברות רגילים לנהל תקציבים גדולים, קבלת החלטות אסטרטגיות ומו״מ בסטנדרטים גבוהים. אבל דווקא בתחום הכי אישי ורגיש – המצב הפיננסי של עצמם – רבים מקבלים החלטות “על אוטומט”, או מתעלמים מבדיקות פשוטות שחוסכות סכומים משמעותיים בכל שנה. השילוב בין עומס ניהולי, חוסר מודעות
