אנו עומדים בפני הסגר השני.
בצל הקורונה בנינו כמנהלים שגרת ניהול חדשה מותאמת מצב והנה הגיעה החלטה על סגר שני.
אילו אתגרים ואילו הזדמנויות מציב לנו הסגר כמנהלים?
אתגר הגמישות הארגונית
במהלך השינויים התכופים למדנו את החשיבות של הגמישות:
- גמישות בניהול המשאב האנושי בהתאמה לצרכים – איך להגדיר את שעות העבודה ותפקידי העובד מבלי להתקבע בהגדרות ונהלים שאין להן תכלית או מטרה ויחד עם זאת לשמור על כבוד העובד ותחושת היציבות – שינוי שעות הפעילות של העובד, צמצום פעולות לא חיוניות, הסברה לעובדים, פעולות של תקשורת וגיבוש, התאמת תכנית העבודה והיעדים.
- גמישות מול הלקוח – איך להבין את צרכי הלקוחות המשתנים ואת מצוקתם ולחזק את הקשר עמם – למשל שינוי שעות האספקה, הגעה לבית לקוח, מענה שירותי בשעות משתנות, התאמת תמהיל המוצרים לתקופה.
- גמישות מול הספקים – תאום ציפיות מול הספקים, התאמת התמחיר ותכולת האספקה לצרכים, רגישות לזמני התשלום, התזרים של הספק.
- גמישות לוגיסטית – עבודה מהבית, אספקת ציוד טכני ועזרים לעובדים.
אתגר ההעסקה
במהלך השינויים התכופים למדנו שיש אופנים שונים ומגוונים של העסקה:
- עבודה מהבית – לוודא שלעובד יש תכנית עבודה ומשימות מוגדרות.
- שינוי בשעות המשרה – לבחון את שעות השירות, קבלת הלקוחות, האספקה.
- חל"ת –בארגונים שהעבודה מושבתת האפשרות לצאת לחלת שני (קוצר ל14 יום מינימום).
- ניצול ימי חופשה – הורדת צבירות מיותרות שמעמיסות על החוב הארגוני.
- ריכוז תפקידים – זמן להיכנס מתחת לאלונקה, לרכז תפקידים ופעולות.
אתגר ההתייעלות
- איך לסווג מה עיקר ומה תפל ולבנות סדרי עדיפויות מחדש.
- מה נחוץ ומה פחות נחוץ.
- איך להתייעל בתהליך ניהול הספקים, ניהול ההזמנות.
- איך לבצע בקרת חשבוניות.
- לבחון את המבנה הארגוני ואת הוצאות השכר בהתאמה לשינוי בהכנסות.
ההזדמנות השיווקית
- לחזק קשר עם הלקוחות – רבים מהם פנויים לתקשורת בגלל הסגר ובגלל החגים.
- לפתח מוצרים ושירותים – התקופה מצריכה יצירתיות וזיהוי של צרכי הלקוח תוך פיתוח מוצרים ושירותים לאתגרים שבפניו.
- לבלוט בשוק – יש הרבה עסקים שיתמקדו בהשרדותם, השוק פתוח למי שייזום, יוביל, יבלוט.
ההזדמנות הניהולית
- מנהיגות – העובדים מצפים למנהיגות שתוביל אותם בעת המצוקה ותציג חזון.
- תקשורת – העובדים מצפים למנהלים שידאגו להם ויתקשרו להם את המשמעויות והמידע לגבי הסגר ומה שאחריו.
- גיבוש – העובדים מצפים למנהלים שיגבשו אותם כצוות.
- סדר וארגון – הזדמנות לדאוג לבדר וארגון שבעת שגרה לא תמיד הם במיקוד – שיפוץ תשתיות, צביעה, ניקיון, ריענון לוגיסטי.
- תכניות עבודה –זו ההזדמנות לבנות תכנית עבודה ליציאה מהסגר, לשנה הבאה, לפריצה מחודשת.
האתגר האבחוני
- בחינת מערך המכירות – לבחון את מערך הכנסת הלידים ,ההמרה מליד לפגישות וסגירות, תפוקת כל יחידת מכירה, רווחיות, תסריט השיחה ללקוח, המבצעים וניהול המכר.
- בחינת מערך השכר – התאמה לחוק ומניעת חשיפה משפטית, הפקת תלושים, תפעול פנסיוני, דיווחי הנוכחות, תשלומים ביתר למוסדות ולעובדים.
- בחינת תהליכי קבלת ההחלטות והמבנה הארגוני – חלוקת האחריות והסמכות, תפקידים מיותרים, מהירות קבלת ההחלטה והזמן לביצועה, תהליכי בקרה.
מומלץ לוודא שלכל אתגר והזדמנות יש אחראי ברור, שהארגון ממוקד לתכנית פעולה ברורה ומוסכמת ושמערכת המסרים אחידה ומונעת אי וודאות.
עוד מאמרים בנושא:

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו

ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי

אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל

סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
מאמרים קשורים לנושא.