האם דירקטורים של חברה בפירוק מרצון ומפרק החברה חייבים לשאת באופן אישי בפסק דין כספי שניתן נגד החברה במהלך הפירוק, ולא נפרע על ידה? בית המשפט: בנסיבות מסוימות, בהחלט כן.
בית משפט השלום בחיפה קיבל את תביעתה של סוכנת נסיעות נגד מנהלי חברת "מונה טורס חדרה בע"מ", שבה עבדה במשך כעשר שנים, עד שנת 2006. סגן הנשיא השופט רמזי חדיד נדרש להכריע בשאלה תקדימית: האם ניתן לחייב באופן אישי דירקטור שחתם על תצהיר פירעון במסגרת הליך פירוק חברה מרצון, במקרה שבו התברר כי חתימתו נעשתה בחוסר תום לב או ברשלנות. לאחר ניתוח של הדברים, השופט קבע שכן.
ב-2007 הגישה התובעת תביעה בבית הדין לעבודה בה דרשה פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.
ב-2009 החברה החלה בהליכי פירוק מרצון. ב-2010 בית הדין לעבודה פסק כי החברה חייבת לשלם לתובעת כ-78,000 שקל בגין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, ושכר טרחת עו"ד.
באותה שנה החברה נרשמה אצל רשם החברות כמחוסלת, בסיומו של הליך של הפירוק. במסגרת הפירוק, וכפי שנהוג בהליכי פירוק חברות מרצון, הדירקטורים חתמו על תצהירי פירעון, בהם הצהירו כי "החברה מסוגלת לשלם כל חובותיה הקיימים היום בתוך 12 חודשים מתאריך תצהירי זה, ללא כל תנאי".
באותה שנה התובעת פנתה אל עורכי הדין של החברה בדרישה לתשלום פסק הדין, אך לשווא. ב-2015 היא הגישה את תביעתה בה ביקשה לחייב את הנתבעים בפירעון פסק הדין. התביעה הוגשה נגד שלושת הדירקטורים של החברה שפורקה, וכן נגד עורכת הדין שמונתה כמפרקת החברה.
התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את ההנחה הרווחת – בשפה המשפטית "חזקה" – לפיה לחברה בפירוק מרצון יש יכולת לפרוע את חובותיה, והם נהגו בהעדר תום לב, או לפחות התרשלו כלפיה.
לשיטתה של התובעת, מחדלם של הנתבעים בא לידי ביטוי בחתימתם על תצהירי הפירעון, זאת למרות ידיעתם כי החברה לא יכולה לפרוע את חובותיה ולא תוכל לקיים את פסק הדין.
בהקשר זה התובעת הוסיפה כי אין זה משנה אם פסק הדין ניתן לאחר חתימת תצהירי הפירעון, שכן זכויותיה בהתאם לפסק הדין מעוגנים בדיני העובדה וחוזי העבודה, ולכל היותר פסק הדין רק הכריז על קיומם.
לא התכוונו לשלם
לאורך פסק דינו השופט חדיד דחה את טענות שונות שהעלו התובעים. כך למשל, נדחתה טענתם שלפיה תצהירי הפירעון אינם חלים על החיוב הכספי שנקבע בפסק הדין, כיוון שהוא ניתן אחריהם. השופט הבהיר כי הדיון בתביעה בבית הדין לעבודה היה בשלבי סיום של הגשת סיכומי טענות הצדדים והמועד הצפוי למתן פסק הדין היה קרוב, ולכן יש לדחות את טענה זו.
בנוגע לחיובם של הנתבעים באופן אישי, השופט הבהיר כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב מובהק, כאשר מצד אחד בחרו בהליך של פירוק מרצון בשליטת בעלי המניות, ובהתאם לכך חתמו על תצהירי הפירעון, ומצד שני, על אף שידעו שהתובעת הסתמכה על אותם תצהירים וכלכלה את צעדיה בהתאם, בפועל הציגו מצג שווא ולחברה לא הייתה כוונה לפרוע את כלל חובותיה.
בנוגע למפרקת החברה – הנתבעת הרביעית בהליך – השופט קבע בין היתר כי מחדלה מתבטא בכך שלא נקטה בצעד כלשהו על מנת לייחד כספים לקיום פסק הדין, ולא פעלה לביצוע פסק הדין לאחר שניתן.
בסיכומו של דבר, השופט חייב את הנתבעים לשלם לתובעת כ-115,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 17,550 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד זיו לאטי
- ב"כ הנתבעים 1-3: עו"ד אלון אשר
- ב"כ הנתבעת 4: עו"ד רמי פרגן ועו"ד ישי קרובי
עו"ד גיא אבידן עוסק/ת ב- דיני חברות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

התייעלות תפעולית במפעלים ובחברות שירות – המדריך האסטרטגי להגדלת רווחיות, פרודוקטיביות ויתרון תחרותי
התייעלות תפעולית אינה עוד פרויקט נקודתי של קיצוץ עלויות, אלא תפיסת ניהול רחבה שמטרתה לייצר מקסימום תפוקה ממינימום משאבים — לאורך זמן. בעולם עסקי המאופיין בתחרות גוברת, שחיקת מחירים, מחסור בכוח אדם ועלייה מתמדת בעלויות חומרי גלם ושירותים, ארגונים שאינם מתייעלים תפעולית מוצאים עצמם נשחקים

ניהול תיק לקוחות אסטרטגי: כיצד הופכים לקוחות קיימים למנוע צמיחה ורווחיות
בעולם העסקי המודרני, שבו התחרות עזה והשוק רווי, ארגונים רבים מפנים את עיקר מרצם ומשאביהם לרכישת לקוחות חדשים. זוהי מלכודת אסטרטגית. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שוב ושוב כי עלות גיוס לקוח חדש גבוהה פי 5 עד 7 מעלות שימור לקוח קיים. לא רק זאת, אלא

סיכום מגמות עדכניות במשאבי אנוש – ניתוח ופרספקטיבה
מגמות ליבה משנות פרדיגמה 1. הבינה המלאכותית הגיעה ל-HR – מעבר מכלי נישה לטכנולוגיה מרכזית מצב נוכחי: AI חדרה לכל שלבי ניהול העובדים – מגיוס אוטומטי באמצעות ChatGPT ו-Gemini, דרך ניתוח תפוקה מתקדם ועד לחיזוי נטישה מבוסס למידת מכונה שינוי דרמטי: המעבר מתיעוד אנושי לניהול

בינה מלאכותית בניהול עובדים – הזדמנות או סיכון? מחקר עומק על טרנספורמציה ניהולית בעידן הדיגיטלי
מבוא: עידן הטרנספורמציה הניהולית העמוקה העשור האחרון אינו רק עידן של טרנספורמציה דיגיטלית – אלא עידן של טרנספורמציה ניהולית עמוקה. אם בעבר מערכות מידע ארגוניות עסקו בעיקר בכספים, מלאי ולוגיסטיקה, הרי שכיום הליבה הניהולית עצמה – ניהול ההון האנושי – עוברת דיגיטציה מתקדמת המבוססת על

הקשר בין בדידות ניהולית לטעויות אסטרטגיות
בדידות ניהולית איננה תופעה רגשית שולית, אלא גורם ניהולי בעל השפעה ישירה על איכות קבלת ההחלטות בארגון. מנכ״לים ומנהלים בכירים פועלים לעיתים קרובות בפסגה בודדת: האחריות כבדה, הלחצים גבוהים, ומעגל ההתייעצות מצטמצם. במציאות זו, טעויות אסטרטגיות אינן נולדות רק מחוסר ידע או מנתונים שגויים –

הגדלת רווחיות בארגונים גדולים – מדריך למנכ״לים
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים מדריך מקיף למנכ״לים ומנהלים בכירים מבוא בעידן של תחרות גלובלית מתגברת, טכנולוגיות משתנות ודרישות לקוחות מתפתחות, ארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים מורכבים בשמירה על רווחיות והגדלתה. מחקרים מראים כי רק 25% מהארגונים מצליחים לשמור על רווחיות גבוהה לאורך זמן, בעוד האחרים
מאמרים קשורים לנושא.