ב-9 השנים שחלפו מאז היווצרות החוב הספיקה החברה להתפרק ובעליה פתח חברה חדשה. טענת העירייה שמרוץ ההתיישנות עצר משום שרק בשלב מאוחר נודע לה שהבעלים הבריח נכסים לחברה החדשה – נדחתה.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לגביית חוב ארנונה של כ-144 אלף שקל מבעלי חברה שהתפרקה כבר ב-2006. השופטת כוכבה לוי קבעה כי העיריה התנהלה בעצלתיים ולא פעלה כמצופה ממנה. כעת, כבר מאוחר מדי והתביעה התיישנה.
החברה החזיקה במשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב במשך שנה וחודשיים במהלך השנים 2005-2006, וצברה חובות ארנונה ומים בסך 143,198 שקל.
רק 9 שנים לאחר מכן נזכרה העירייה להגיש תביעה לגביית החוב. אלא שבינתיים החברה התפרקה ובעליה פתח חברה חדשה. לפיכך, התביעה הוגשה נגדו באופן אישי ונגד החברה החדשה שהקים.
העירייה טענה כי החוב צריך לעבור לחברה החדשה כיוון שהתגלה לה כי פעילות החברה החייבת וכספיה הועברו לידי החברה החדשה כדי להבריח נכסים ולחמוק מחובותיה.
אם טענה זו לא תתקבל, הרי שחוק ההסדרים שמאפשר להטיל חבות בארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית שהתפרקה או הפסיקה את פעילותה, כך שיש להטיל את חובת התשלום על בעל החברה.
מנגד, הנתבעים טענו כי מאחר שמדובר בחוב ארנונה מהשנים 2005-2006, עילת התביעה התיישנה כבר ביוני 2013, בחלוף 7 שנים מהיווצרותו, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.
אך העירייה הסבירה שהתעכבה עם הגשת התביעה משום שרק באוגוסט 2009 נודע לה לראשונה על מעשיו של הבעלים. לכן, התביעה לא התיישנה למרות חלוף הזמן.
בתוך כך הפנתה העירייה להליכי הגבייה המנהליים שניהלה לאורך השנים נגד החברה הקודמת ונגד הנתבע – שממילא עיכבו לטענתה את "מרוץ ההתיישנות".
היה לה מספיק זמן
אולם השופטת כוכבה לוי דחתה את תביעת העירייה וקבעה ש"לנוכח תקופת היווצרות חוב הארנונה אין מנוס מלקבוע שבמועד הגשת התביעה נגד הנתבעים התיישנה התביעה".
ראשית, השופטת ציינה כי הנתבעים העלו את טענת ההתיישנות כטענה מקדמית בכתב ההגנה שלכם, כך שהם ענו על הדרישה החוקית המחייבת לטעון אותה בהזדמנות הראשונה.
לאחר מכן, השופטת הודיעה כי אינה מקבלת את טענת העירייה כי לא יכולה הייתה לפעול עד 2009 לגביית החוב.
השופטת קבעה כי העירייה יכולה והייתה צריכה להגיש את התביעה כבר במועד שבו נודע לה על פירוק החברה הקודמת (החייבת המקורית).
בתוך כך השופטת הבהירה שהעירייה המשיכה להתנהל בעצלתיים גם אחרי 2009, ולו הייתה פועלת אז לא הייתה מפספסת את חלון ההזדמנויות להגשת התביעה.
לצד זאת, השופטת הדגישה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון, הליכי גבייה מנהליים אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
כמו כן, טענת העירייה לגבי הברחת הכספים נדחתה שכן "לא נמצא אישור לכך שפעילות או רכוש הועברו מהחברה החייבת לחברה החדשה".
לפיכך, השופטת קבעה כי החוב התיישן ומשכך דחתה את התביעה נגד הנתבעים.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד ששון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יהושע בר-טל
עו"ד נחום שר עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הרווח הנסתר: כיצד AI מאתר הוצאות סמויות ומגדיל את הרווחיות
הרווח הנסתר איתור ומיגור הוצאות סמויות באמצעות כלי AI חכמים – מתודולוגיית Insight-Driven לניהול עלויות אפקטיבי אוגוסט 2026 קריאה: 14 דקות AI · בקרת עלויות · אופטימיזציה תקציר מנהלים ארגונים מוציאים מיליארדי שקלים מדי שנה על הוצאות תפעוליות – חשמל, תקשורת, ליסינג, דלק, ושירותים

מדד בשלות AI ארגונית בישראל
מדד בשלות AI ארגונית בישראל 2026 תחקיר מבוסס נתונים קיימים + מסגרת ROI ומפת דרכים פרקטית פתרונות אפקטיביים אוגוסט 2026 מבוסס מקורות רשמיים וסקרים ציבוריים הבהרה מתודולוגית חשובה: מסמך זה הוא תחקיר סינתטי המבוסס על נתונים ציבוריים קיימים בישראל (למ"ס, Deloitte ישראל, בנק ישראל +

יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל
יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל – 2027 מחקר עומק למנכ״לים | פתרונות אפקטיביים יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל הכנסות יכולות לעלות בזמן שהרווח נשחק, המזומן נתקע והמערכת התפעולית מתקרבת לקצה. המחקר מציג את שמונת מנגנוני השחיקה, את קו הגבול

מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק
ניהול בכיר • כניסה לתפקיד מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק שלושת החודשים הראשונים בכיסא המנכ"ל הם החלון שבו נקבע רוב מסלול הקדנציה. מאמר זה מציג מתודולוגיה מובנית לאבחון ארגוני – כיצד לקרוא נכון את הארגון לפני שממהרים לשנות אותו, ולהבחין בין תסמינים לבין שורשי

זמן קבלת החלטות בהנהלה בישראל: המחיר האמיתי של עיכוב ניהולי?
מחקר זמן ההחלטה של הנהלות בישראל | פתרונות אפקטיביים כמה זמן לוקח להנהלה בישראל לקבל החלטה – ומה המחיר של עיכוב ניהולי? מסגרת מחקרית למדידת הזמן שעובר מזיהוי בעיה ועד החלטה, יישום ובדיקת תוצאה – בעסקים משפחתיים, חברות, עמותות, רשויות מקומיות וארגונים בגדלים שונים. הבהרה

מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026
מחקר דגל שנתי | פתרונות אפקטיביים מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026 מה מבדיל בין ארגונים שמנסחים אסטרטגיה לבין ארגונים שמצליחים להפוך אותה להכנסות, לחיסכון, לפריון וליכולת עמידה בתנאי אי־ודאות? הבהרה מתודולוגית: פרסום זה מציג את מסגרת המדד, כלי המדידה ורמות הבשלות. הוא אינו מציג תוצאות