נקבע כי העובד פוטר שלא כדין, ללא שימוע תקין וללא הודעה מוקדמת.
בית הדין לעבודה בירושלים מתח לאחרונה ביקורת חריפה על התנהלותה של חברת אבטחה עקב פיטורי עובד ללא הודעה מוקדמת, עריכת שימוע בדיעבד – לא פחות מחמישה שבועות לאחר הפיטורים, והנפקת תלושי שכר לא תקינים. סגן נשיא בית הדין השופט כאמל אבו קאעוד פסק למאבטח שפוטר כ-74 אלף שקל עבור פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי על פיטורים ללא שימוע ועל פגמים בתלושי השכר והוצאות.
המאבטח הוצב מטעם החברה בפרויקט של רשות השידור בירושלים במשך יותר מ-14 שנה. לפני כ-3 שנים הוא פלט כדור מנשקו וזומן לשיחה עם הקב"ט האזורי, שלאחריה נאמר לו כי בחצי שנה הקרובה יעבוד על תנאי ואם יפר שוב את הנהלים – יפוטר באופן מיידי.
בפועל, בתום תקופת התנאי הוא פוטר ללא סיבה ואף הוזמן כחמישה שבועות לאחר הפסקת עבודתו למעין "שימוע" ושולמו לו פיצויי פיטורים של כ-50 אלף שקל.
בתביעה שהגיש נגד החברה לפני כשנתיים, ביקש התובע בין היתר פיצויים על פיטורים ללא שימוע, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי על פגמים בתלושי השכר והפסד דמי אבטלה בשל איחור במסירת מכתב הפיטורים ועגמת נפש.
הנתבעת טענה מנגד כי התובע הוא שביקש לעבוד רק עד יולי – המועד שבו סיים את לימודיו האקדמיים בתחום התקשורת בו רצה להשתלב. לטענתה, הפגישה שאליה זומן הייתה לצורך שיבוץ מחדש אך התובע סירב לפרויקטים השונים שהוצעו לו והתפטר.
למראית עין
אולם סגן הנשיא אבו קאעוד קיבל את גרסת התובע בנוגע להשתלשלות העניינים עד לסיום העסקתו.
התובע, קבע השופט, היה בטוח שאם יבצע את תפקידו כיאות ימשיך בעבודתו באותו מתקן. בפועל, בתום תקופת התנאי עבודתו הופסקה בהפתעה ואז, כחמישה שבועות לאחר מכן הוא זומן לפתע לשיחת שימוע שנועדה למראית עין בלבד. בכך, קבע השופט, פגעה התובעת בזכות הטיעון של התובע והפרה את הדין.
ביקורת נוספת נמתחה על הנתבעת לאחר שהשופט עיין בתלושי השכר שלה ולא הבין מה כתוב בהם. השופט התייחס לכך בחומרה רבה נוכח הפגיעה בזכותו של התובע לדעת מהן זכויותיו וממה מורכבים שכרו וזכויותיו הסוציאליות.
"אין המדובר בעניין טכני", כתב השופט בהקשר זה, "אלא חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ואין להסתפק במסירת תלוש עם נתונים גדושים שרק חשב השכר של המעסיק יכול להבין את האמור בו".
מאחר שהשופט ראה את התנהלות הנתבעת בנושא התלושים בחומרה רבה וביקש להרתיע אותה ומעסיקים נוספים מהתנהלות שכזו המנצלת את חולשת העובדים ומקשה על בירור תביעותיהם, הוא החליט לחייב אותה בפיצוי משמעותי של 30,000 שקל רק ברכיב זה.
בנוסף נפסקו לתובע הפרשי פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי על פיטורים שלא כדין.
עם זאת, רכיבי התביעה של עיכוב מכתב הפיטורים, הפסד דמי אבטלה ועגמת הנפש נדחו בהיעדר ביסוס עובדתי.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובע פיצויים של כ-74 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד אלעד גז
- ב"כ הנתבעת: נעמי בן אברהם, עו"ד לענייני עבודה
עו"ד אבי רסיוק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר
האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא
טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי
אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ
שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות
